בן גביר ירכז מאבק חירום בפרוטקשן, עשרות מיליונים יושקעו בהגנת עדים

הממשלה צפויה לדון היום בהצעת החלטה להסמיך את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לתכלל מבצע חירום לאומי נגד תופעת הפרוטקשן. ההחלטה מגיעה על רקע התרחבות תופעת סחיטת דמי החסות, הפוגעת בבעלי עסקים, קבלנים, חקלאים ויזמים ברחבי הארץ, ובאופן בולט גם בדרום ובנגב.

הממשלה צפויה להצביע היום על הצעת החלטה למבצע חירום לאומי נגד תופעת הפרוטקשן, במסגרתו יוסמך השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לתכלל פעילות רחבת היקף בשיתוף משרדי ממשלה וגופי אכיפה.

על פי נוסח ההצעה, המבצע יימשך חצי שנה ויכלול ריכוז מאמץ ממשלתי לטיפול בתופעת סחיטת דמי החסות. בין הגופים שאמורים להשתתף במהלך: המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, בנק ישראל, רשות שוק ההון וגופים נוספים לפי הצורך.

במסגרת ההחלטה, השר לביטחון לאומי ינהל צוותי עבודה בין-משרדיים שיתמקדו בטיפול חירום בתופעת הפרוטקשן. ההצעה קובעת כי הפעילות תתבצע בהתאם למדיניות האכיפה של גופי האכיפה והיועץ המשפטי לממשלה, ותיעשה במסגרת המשאבים הקיימים של הגופים השותפים.

מאחורי הניסוח הממשלתי מסתתרת אחת מתופעות הפשיעה הקשות והמשתקות בישראל: בעלי עסקים, קבלנים, חקלאים, נהגים, בעלי מחסנים ויזמים שנדרשים לשלם דמי חסות כדי להימנע מהצתות, איומים, פגיעה ברכוש, גניבת ציוד או שיבוש פעילות עסקית. בדרום, התופעה מורגשת במיוחד בענפי הבנייה, החקלאות, התשתיות והתחבורה.

המשמעות של פרוטקשן אינה רק עבירה פלילית נקודתית. מדובר בפגיעה ישירה במשילות, בכלכלה המקומית ובתחושת הביטחון של אזרחים נורמטיביים. כאשר בעל עסק נדרש לשלם כדי שיוכל להמשיך לעבוד, וכאשר קבלנים חוששים להיכנס לאתרי עבודה בלי 'אישור' מגורמים עברייניים, המדינה למעשה מאבדת אחיזה במרחב האזרחי.

על פי ההצעה, המבצע יכלול גם קידום תיקוני חקיקה שיקלו על המשטרה וגופי האכיפה להתמודד עם התופעה. בנוסף, תוקם במשטרת ישראל מנהלת ייעודית להגנה על מאוימים בעבירות פרוטקשן, שתפקידה יהיה לבנות חליפת הגנה לעדים, מתלוננים ונפגעי עבירה.

זהו אחד המרכיבים החשובים בהחלטה, שכן אחת הבעיות המרכזיות במאבק בפרוטקשן היא החשש של קורבנות להתלונן. במקרים רבים, בעלי עסקים נמנעים מפנייה למשטרה מתוך פחד מפגיעה חוזרת, הצתה, נקמה במשפחה או חיסול מקור הפרנסה. ללא הגנה ממשית על מתלוננים ועדים, קשה להפוך מידע מודיעיני לכתבי אישום ולהרשעות.

המשרד לביטחון לאומי צפוי להשקיע במהלך כ-50 מיליון שקלים. על פי ההצעה, כ-10 מיליון שקלים יוקצו למצלמות ולאמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ועוד כ-40 מיליון שקלים יוקצו על פני ארבע שנים לטובת הגנה על עדים מאוימים.

עם זאת, השאלה המרכזית היא האם מדובר במהלך שייצר שינוי בשטח או בעוד הכרזה ממשלתית שתתקשה להתמודד עם עומק התופעה. מאבק בפרוטקשן דורש לא רק מבצע זמני, אלא אכיפה כלכלית, חקירות עומק, חילוט נכסים, טיפול במקורות המימון של ארגוני הפשיעה, הגנה על מתלוננים והגשת כתבי אישום משמעותיים.

בנגב, שבו תופעות של ירי, סחיטה, הצתות, גניבת ציוד וחדירת גורמים עברייניים לענפי משק שונים הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על חיי היומיום, המבחן יהיה ברור: האם בעלי עסקים וחקלאים ירגישו בטוחים יותר להתלונן, האם המשטרה תצליח להגיע לראשי הרשתות ולא רק למבצעים בשטח, והאם הענישה תייצר הרתעה אמיתית.

אם תאושר ההחלטה, המבצע צפוי להפוך לאחד המהלכים המרכזיים של הממשלה בתחום ביטחון הפנים בחודשים הקרובים. אך הצלחתו תימדד לא במספר הדיונים והצוותים שיוקמו, אלא במספר תיקי הפרוטקשן שיפוענחו, במספר העבריינים שיועמדו לדין, וביכולת של עסקים ברחבי הארץ, ובמיוחד בדרום, לעבוד בלי לשלם דמי חסות.

בדרום ובנגב תופעת הפרוטקשן אינה תיאוריה. היא פוגעת בענפי הבנייה, החקלאות, התחבורה והתשתיות, ומייצרת מציאות שבה בעלי עסקים ויזמים נאלצים להתמודד עם איומים, הצתות ופגיעה ברכוש. לכן, מבחינת תושבי הדרום, המבחן של המבצע לא יהיה במסיבת עיתונאים או בהחלטת ממשלה, אלא בשאלה האם בשטח תורגש ירידה אמיתית בסחיטה, בירי ובאיומים.