30,000 עובדים בדרום עלולים לאבד את פרנסתם בקרוב: 'נסגור את הנגב'

המאבק על עתיד מפעלי ים המלח והפרנסה בדרום עולה מדרגה: בכירי ההסתדרות, ראשי ועדי עובדים וראשי רשויות מהנגב השתתפו באחרונה בכינוס חירום שהתקיים במלון בים המלח, על רקע מהלכי הממשלה לקידום תזכיר חוק זיכיון ים המלח והחשש כי שינויי החקיקה עלולים להוביל לפגיעה קשה באלפי עובדים ובמעגלי פרנסה רחבים בדרום.
הכינוס התקיים בעקבות חשש גובר בקרב ועדי העובדים וההסתדרות כי קידום החוק, לקראת פקיעת זיכיון ים המלח בשנת 2030, יפגע בעתיד התעסוקתי של עובדי מפעלי ICL והחברות הקשורות אליהם, וייצור זעזוע כלכלי רחב בנגב. לטענת המשתתפים, מדובר לא רק בסוגיה של מפעל אחד או קבוצת עובדים אחת, אלא בשאלת עתידם של כ-30 אלף עובדות ועובדים המתפרנסים במישרין ובעקיפין מתעשיית ים המלח והכימיה בדרום.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, אמר בכינוס: 'אנחנו נעשה כל מה שנחוץ כדי שהמפעלים שלכם כאן ימשיכו לפרנס בכבוד את האנשים שחיים פה ועובדים פה. מה רוצים באוצר? שיהיו פה רק שואבי מים וחוטבי עצים?'.
יו"ר מרחב נגב בהסתדרות, נורברט בוקובזה, העביר מסר חריף וברור לוועדים ולעובדים: 'יושב כאן פורום שיכול לנצח כל מלחמה. אני אומר לכם, אם ינסו לפגוע בכם, כל הנגב יהיה סגור. תהיה פה סולידריות כי מדובר בפנינה של הנגב. יש מעגלים הולכים ומתרחבים שמתפרנסים ממפעלי ICL ואנחנו לא ניתן לפגוע בהם ובעובדים'.
יוזם כינוס החירום, יו"ר איגוד עובדי המלונאות, הכימיה והחקלאות בהסתדרות, רום דביר, מתח ביקורת חריפה על משרד האוצר ועל קידום הצעת חוק זיכיון ים המלח לקראת פקיעת הזיכיון בשנת 2030. לדבריו, 'באוצר רוצים שיהיו פה רק עניים'.

דביר הוסיף כי ההסתדרות וראשי הוועדים אינם מתכוונים להתנצל על ההסכמים הקיבוציים שהושגו לאורך השנים עבור העובדים: 'אנחנו לא מתביישים בהסכמים הקיבוציים המצוינים שמנהיגי העובדים כאן השיגו עבור העובדים. ההסכמים הללו משקפים את העבודה הקשה, בחום הכבד ובנסיעות הארוכות, והם שמאפשרים לכם לבסס כאן בדרום פרנסה מכובדת ועובדים שרוכשים בחנויות ובמרכולים ומניעים את גלגלי הכלכלה בדרום. עתידם של 30 אלף עובדות ועובדים נמצא על כף המאזניים'.

ראש עיריית דימונה, בני ביטון, הגיע לכינוס כדי להביע תמיכה במאבק העובדים והוועדים. ביטון הזכיר כי הוא בנו של אחד מראשוני העובדים במפעלי ים המלח, ואמר כי מפגן האחדות של ראשי הוועדים בדרום ריגש אותו מאוד.

'שנים רבות שאני אומר שאם אין כימיקלים לישראל, אין נגב', אמר ביטון. 'מפגן כוח כזה לא ראיתי שנים רבות, אני מתרגש לראות את כל חברי הוועדים משלבים ידיים בחדר אחד. אני רוצה להגיד לכם שראשי הרשויות בנגב יתייצבו כולם מאחוריכם, עם ההסתדרות. לא ניתן שתהיה פגיעה בעובדים שהם עמוד השדרה שלנו, ואם יהיה צורך נשבית גם את מדינת ישראל כולה'.

בכינוס ישבו בשורה אחת ראשי הוועדים הגדולים של כיל לצד ראשי ועדים גדולים נוספים במרחב. בין המשתתפים היו אבנר בן סניור מתרכובות ברום, רוני אמר ממפעלי ים המלח, משה חדד מרותם אמפרט, רפי רווח מפריקלאס, אבי בן שושן ממגנזיום, רן עזרא מדשנים בצפון ומשה לינק מתמ"י בצפון.
עוד נשאו דברים בכינוס מ"מ יו"ר ההסתדרות רועי יעקב, יו"ר אגף כלכלה בהסתדרות אדם בלומברג, נשיא ומנכ"ל ICL אלעד אהרונסון, ומ"מ מרחב נגב מרכזי בהסתדרות איציק נפש.
המסר המרכזי שעלה מהכינוס היה כי מבחינת ההסתדרות והוועדים, כל שינוי עתידי בזיכיון ים המלח חייב להיעשות תוך הבטחת זכויות העובדים, שמירה על ההסכמים הקיבוציים והגנה על עתיד התעסוקה בדרום. המשתתפים הזהירו כי פגיעה במפעלי ים המלח לא תיעצר בשערי המפעלים, אלא תורגש במעגלים רחבים של ספקים, עסקים קטנים, רשויות מקומיות ומשפחות רבות בנגב.
המאבק סביב זיכיון ים המלח צפוי להפוך בחודשים הקרובים לאחד המאבקים הכלכליים המרכזיים בדרום. עבור ההסתדרות וראשי הוועדים, זהו מאבק על פרנסה, תעשייה ישראלית, עתיד הנגב וכוחם של העובדים. עבור הממשלה, מדובר במהלך חקיקתי בעל השלכות כלכליות רחבות לקראת עיצוב הזיכיון הבא של אחד ממשאבי הטבע החשובים במדינה.