חסומים: סנקציות האיחוד האירופי מתרחבות - ולישראל אין ממש תשובה נגדן

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה דיון מהיר בנושא יישום סנקציות זרות על ידי חברות סליקה ואשראי בישראל נגד ארגוני התיישבות וחברה אזרחית. הדיון התקיים ביוזמת ח"כ אריאל קלנר, על רקע טענות של עמותות וארגונים כי גופים פיננסיים ישראליים מגבילים או חוסמים עבורם שירותי סליקה, אשראי ותשלומים, בעקבות סנקציות שהוטלו עליהם על ידי מדינות וגופים זרים.

בפתח הדיון אמר ח"כ קלנר כי מדובר ב'עניין דחוף שהכנסת לא יכולה לעמוד מנגד מולו'. לדבריו, מדינות זרות מטילות סנקציות על ארגונים הפועלים כחוק בישראל, וחברות אשראי וסליקה ישראליות מיישרות קו עם אותן החלטות ופועלות בפועל כ'זרוע אכיפה' שלהן.
קלנר הוסיף כי על הממשלה לספק מענה לארגונים ולחברה האזרחית שנפגעים מהחלטות המתקבלות מחוץ לישראל, כאשר לדבריו הפגיעה אינה רק טכנית או פיננסית, אלא נוגעת לשאלת הריבונות של מדינת ישראל וליכולתם של גופים חוקיים להמשיך לפעול.

בדיון השתתפו נציגי ארגונים שטענו כי הסנקציות הזרות כבר פוגעות בפעילותם השוטפת. יו"ר ארגון ארצנו, יונתן אחיה, אמר כי הארגון מפעיל אלפי ילדים בפעילויות אחר הצהריים, וכי חסימת שירותי תשלום וסליקה פוגעת ביכולתו לגייס משאבים ולהמשיך בפעילות חוקית.
מאיר ברטלר, ממייסדי השומר יו"ש, אמר כי הארגון מתמודד עם קשיים בתחום הביטוחים ושירותי הסליקה, וקרא למדינה להבטיח שירותי בנקאות בסיסיים לארגונים שנפגעו. לדבריו, ללא פתרון ממשלתי מסודר, ארגונים עלולים למצוא את עצמם ללא יכולת תפעולית, אף שהם פועלים כחוק בישראל.

מנכ"ל רגבים, מאיר דויטש, טען בדיון כי הסנקציות שהוטלו על הארגון נובעות מפעילות משפטית חוקית שניהל הארגון נגד מבנה לא חוקי, שלדבריו מומן על ידי האיחוד האירופי. דויטש הזהיר כי המדינה אינה ערוכה לתרחיש שבו סנקציות דומות יורחבו בעתיד ויחולו על גופים נוספים בישראל.

ח"כ לימור סון הר מלך אמרה בדיון כי מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, וכי 'לא ייתכן שפקידים בבריסל יקבעו מי רשאי לבצע פעילות כלכלית חוקית בישראל'. לדבריה, היענות של חברות ישראליות לסנקציות זרות ללא הליך משפטי בישראל וללא סמכות מקומית פוגעת בריבונות המדינה.

ח"כ דן אילוז הוסיף כי העובדה שלא כל הגופים הפיננסיים חסמו שירותים לארגונים מלמדת שניתן לפעול אחרת. לדבריו, על המדינה להציב קו אדום כבר בשלב הנוכחי, לפני שהסנקציות יהפכו לכלי לחץ רחב יותר על פעילות אזרחית בישראל.

ח"כ שמחה רוטמן אמר כי יש צורך בגורם ממשלתי אחד שיתכלל את הטיפול בסוגיית הסנקציות. לדבריו, כיום אין גוף אחד המרכז את הנושא, והדבר יוצר מצב שבו ארגונים נאלצים להתמודד לבדם מול בנקים, חברות אשראי, חברות סליקה וגופים בינלאומיים.

מנגד, סגנית המפקח על הבנקים, טלי קיסר, הסבירה כי המערכת הפיננסית הישראלית פועלת בתוך זירה בינלאומית מורכבת, וכי הגופים הפיננסיים מחויבים לבחון את פעילותם גם בראי משטרי סנקציות זרים. לדבריה, אי התייחסות למשטרי הסנקציות עלולה לגרור השלכות כבדות על המשק הישראלי כולו.

עם זאת, קיסר הדגישה כי לפי עמדת הפיקוח על הבנקים, אין מקום לסירוב גורף או אוטומטי למתן שירותים. לדבריה, 'כל גוף פיננסי נדרש לבצע ניתוח פרטני ומעמיק של כל לקוח ושל כל פעילות, ולבחון אילו שירותים ניתן להמשיך לספק'.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, מתח ביקורת על מצב שבו בנק ישראל מסתפק בכך שהבנקים והגופים הפיננסיים יבחנו את המקרים בעצמם. ביטן דרש כי בנק ישראל יבצע בדיקה פרטנית של העמותות והארגונים שנפגעו, ויעדכן את הוועדה בממצאים.

'אני מבקש מכל העמותות שהושפעו מהסנקציות להעביר את המידע, ובנק ישראל יבדוק עמותה עמותה וידווח לוועדה', אמר ביטן. לדבריו, אם העמותות מצליחות להמשיך לתפקד אין בכך בעיה מיידית, אך אם פעילותן נפגעת בפועל, על המדינה לדרוש טיפול אחר.

המשנה למנכ"ל משרד החוץ, אבי גנון, אמר בדיון כי בחודשים האחרונים הוקם צוות בין משרדי בהשתתפות גורמים כלכליים והמל"ל, שעסק בצעדים כלכליים ומדיניים להתמודדות עם הסנקציות. לדבריו, במסגרת הדיונים נבחנה גם האפשרות למנות גורם מתכלל מטעם הממשלה שירכז את הטיפול בנושא.

בסיכום הדיון ביקש היו"ר ביטן מח"כ קלנר לרכז את רשימת העמותות והארגונים שהושפעו מהסנקציות, יחד עם פירוט מצבם התפעולי, כדי שהוועדה תוכל לקבל דיווח נוסף ולבחון את הצעדים הנדרשים בתוך כשבועיים.

בנוסף דרש ביטן מהגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, בהם משרד החוץ, בנק ישראל, המל"ל וגופים נוספים, לגבש תכנית היערכות למקרה שבו הסנקציות יתרחבו ויהיו להן השלכות נרחבות יותר על גופים נוספים בישראל.

'מנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך להיות המתכלל', אמר ביטן, והבהיר כי הממשלה אינה יכולה להסתפק בטיפול נקודתי לאחר שכל ארגון נפגע בנפרד. לדבריו, נדרשת היערכות ממשלתית מסודרת לתרחיש שבו סנקציות זרות ישפיעו על פעילות כלכלית וחברתית רחבה בישראל.

הדיון בוועדת הכלכלה הציף סוגיה רגישה: מצד אחד, הצורך של מערכת הבנקאות והאשראי בישראל לשמור על יציבותה ועל קשריה עם המערכת הפיננסית הבינלאומית. מצד שני, החשש כי החלטות שמתקבלות מחוץ לישראל יהפכו בפועל לכלי שמגביל פעילות חוקית של עמותות, ארגונים וגופים אזרחיים בתוך המדינה.