רוביק דנילוביץ׳ בכנס מינהל התכנון: חייבים להסדיר את הכפרים הבלתי מוכרים בנגב

בעיריית באר שבע מתקיים היום כנס של מינהל התכנון לקידום ״תוכנית אזורית אסטרטגית - ליבת מטרופולין באר שבע״, בהשתתפות ראשי רשויות מהאזור, גורמי תכנון, בעלי עניין ונציגים נוספים, בהם גם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים. מטרת הכנס היא לגבש חזון אזורי משותף למרחב המטרופוליני של באר שבע, אך כבר בפתיחתו היה ברור כי אחת הסוגיות המרכזיות שעומדות על השולחן היא שאלת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב.

בפאנל הפתיחה השתתפו ראשי רשויות מהאזור, מעיגל אלהואשלה מהמועצה לכפרים הבלתי מוכרים ויו״ר הוועדה המחוזית דרום, עודד פלוס. במהלך הדיון עלתה שוב ושוב ההבנה כי בלי פתרון מוסכם, מעשי וארוך טווח לסוגיית ההתיישבות הבדואית והכפרים הבלתי מוכרים, יהיה קשה מאוד לקדם תוכנית מטרופולינית שתצליח באמת לחבר את הנגב, לחזק אותו ולייצר בו מרחב חיים משותף.

מי שבחר לומר את הדברים בצורה הישירה ביותר היה ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ׳, שהתייחס בסיום הדיון לסוגיה בהרחבה וקרא למדינה, לראשי הרשויות ולמנהיגות הבדואית להפסיק לדחות את ההכרעה.

״מה יקרה עם הילדים האלה שנולדים?״

דנילוביץ׳ אמר בכנס כי המציאות הנוכחית אינה יכולה להימשך: ״אי אפשר להסכים שבשנת 2026 אנחנו לא רואים אופק, שימשיכו אנשים לחיות בפחונים וביישובים כאלה לא מוכרים. ואני אומר את זה לשני הצדדים. אני אומר את זה למדינת ישראל, אבל אני אומר את זה גם למנהיגות שם״.

לדבריו, מעבר לוויכוחים המשפטיים, התכנוניים והפוליטיים, מדובר קודם כל בשאלה אנושית וחברתית: ״מה יקרה עם הילדים האלה שנולדים? מה נגזר עליהם - לחיות כל החיים שלהם שם? חייבים להגיע למצב של הסדרה, של התכנסות ליישובים. איפה שצריך לתת פיצוי - לתת פיצוי. זה חייב להגיע כבר להסדר, כי זה לא טוב לכולנו. עד כמה זה יימשך?״.

זו אמירה משמעותית במיוחד כשהיא נאמרת מתוך דיון תכנוני רחב על עתיד מטרופולין באר שבע. דנילוביץ׳ למעשה מציב את סוגיית הכפרים הבלתי מוכרים לא כבעיה נפרדת של המגזר הבדואי בלבד, אלא כחלק בלתי נפרד מהיכולת של הנגב כולו להתפתח.

״הפתרון יהיה נעוץ במעורבות שלנו, ראשי הרשויות״

דנילוביץ׳ הבהיר כי אינו מציג בשלב זה מתווה מפורט, אך קרא לראשי הרשויות לקחת חלק פעיל בגיבוש פתרון מול המדינה: ״אני לא בא לקבוע מתווה עכשיו. אני לא רוצה שנפתח את זה כרגע לדיון, אבל אני אומר שהפתרון יהיה נעוץ במעורבות שלנו, ראשי הרשויות, לבוא למדינה ולהגיד: תקשיבו, אחרי כל השנים שהייתה התבחבשות, הנה אנחנו חושבים שזה המתווה הנכון שצריך להתחיל להוביל אותו״.

לדבריו, הדרך לפתרון לא תהיה פשוטה, אבל אפשר להתחיל בצעדים מדורגים ובסיפורי הצלחה: ״זה לא יהיה קל, זה לא יהיה פשוט, אבל בואו נתחיל עם כמה סיפורי הצלחה. חלק ייכנסו לפה וחלק לשם, וחלק המדינה תיתן פיצוי - אבל בסוף נחליט, אני יודע מה - שבתוך עשור, 15 שנה - די. הנגב הזה הוא באמת של כולם, ובנגב יש הזדמנויות לכולם״.

האמירה הזו מבטאת ניסיון להעביר את הדיון ממאבק מתמשך ומקוטב אל חשיבה אזורית: לא רק איפה יגורו התושבים, אלא איך ייראה הנגב בעוד עשור או שניים, מי ייהנה מההזדמנויות שבו, ואיך מונעים מהיעדר ההסדרה להפוך לעוד מקור של עוני, תסכול, פשיעה וחוסר אמון.

״אם אנחנו רוצים נגב חזק - נצטרך לשתף פעולה״

ראש עיריית באר שבע קשר בין היעדר פתרון לכפרים הבלתי מוכרים לבין האתגרים הרחבים של הנגב, בהם גם סוגיית הפשיעה והצורך בבניית מרקם חיים משותף: ״זה לא עושה טוב לאף אחד. כמו שלהבדיל, הפשיעה הנוראית הזו פוגעת בכולם, היא הורסת לכולם. אם אנחנו רוצים פה נגב חזק, ומרקם יחסים של דו־קיום ושל שיתוף פעולה, וביחד - גם בזה נצטרך לשתף פעולה ולחשוב מהו המתווה הנכון, באומץ, בשיתוף פעולה, ביחד״.

לדבריו, אם ראשי הרשויות יצליחו לגבש כיוון משותף, המדינה תיאלץ להצטרף: ״אם אנחנו נעשה את זה, תאמינו לי, בסוף המדינה גם תצטרף אלינו״.

ראש עיריית רהט: ״הבדואים רוצים הסדר״

ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאוי, הגיב לדברים והדגיש כי גם בציבור הבדואי יש רצון להסדרה, אך מתח ביקורת על המדיניות הנוכחית של הממשלה. לדבריו, ״הבדואים רוצים הסדר, רוצים לחיות, רוצים להתקדם. המדיניות של הממשלה הנוכחית, כמה שיותר לדחוס לתוך היישובים הבדואיים, להפוך אותם לסלאמס - זו מדיניות שלא תצליח לעולם וגם לא תפתור את הבעיה״.

דנילוביץ׳ השיב כי האחריות אינה מונחת רק על ממשלה אחת: ״אתה יודע למה אני אומר מדינה? כי היו גם ממשלות אחרות ולא צלח. אז אנחנו גם היינו אז בממשלת רבין. זוכר? בממשלת רבין ובפראוור כמעט סידרנו את זה... אלה אזרחי מדינת ישראל ויהיה חייב להיות פתרון״.

הדברים ממחישים את עומק הבעיה: לא מדובר במשבר שנולד בשנים האחרונות, אלא בסוגיה שמדינת ישראל גוררת עשרות שנים, בין ועדות, תוכניות, מתווים, התנגדויות, הבטחות ומציאות בשטח שלא משתנה מספיק.

״אנחנו נוביל את הפתרון הזה״

בסיום דבריו, דנילוביץ׳ נשמע ברור ונחרץ יותר מתמיד: ״אני אומר לך, אנחנו נוביל את הפתרון הזה ואנחנו נצטרך לשבת ביחד. אולי כמו שאתה יודע - לשבת, לזרוק את הכול על השולחן, ולהיות גם הגיוניים וגם אמיצים״.

הוא הוסיף: ״יש פתרון. יהיה פתרון, כי היעדר פתרון יוביל אותנו לעוד בלגן, ולא נוכל להסדיר את זה בסוף. אנחנו כולנו רוצים להסדיר את זה לטובת כולם, ולטובת הנגב, ולטובת מדינת ישראל״.

הכנס בבאר שבע נועד לעסוק בתכנון מטרופוליני, אבל הדברים שנאמרו בו חרגו מעבר לשפה של מפות, אזורי פיתוח ותשתיות. הם נגעו בלב השאלה הגדולה של הנגב: האם אפשר לבנות מטרופולין חזק, מתקדם ומשותף, בזמן שבתוכו חיים אזרחים ללא הסדרה, ללא ודאות וללא אופק ברור?

דנילוביץ׳, לפחות היום, בחר לומר בקול את מה שרבים במרחב התכנוני והציבורי יודעים מזמן: בלי פתרון אמיץ לכפרים הבלתי מוכרים, אי אפשר יהיה לדבר ברצינות על עתיד מטרופולין באר שבע.