בית המשפט בבאר שבע גזר 12 חודשי מאסר על בנקאית: הורשעה בקבלת שוחד

השופט יובל ליבדרו הדגיש בגזר הדין כי אין הבדל בין שוחד של אלפי שקלים לבין שחיתות שלטונית רחבת היקף – 'גם עובד ציבור פשוט יכול להפוך מדינה לנחשלת'
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
אולם הדיונים, על רקע פרשת שוחד של עובדת בנק והדגשת חשיבות המאבק בשחיתות ציבורית צילום: הרשות השופטת

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר  12 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50,000 שקלים על סיגלית ביטון, עובדת בנק לשעבר, שהורשעה ב-9 עבירות של קבלת שוחד במסגרת תפקידה כמנהלת לקוחות עסקיים. גזר הדין ניתן על ידי כב' השופט יובל ליבדרו, לאחר הליך הוכחות ממושך שבו זוכתה הנאשמת מ-24 אישומים נוספים, אך הורשעה בליבת פרשת השחיתות .

על פי קביעות בית המשפט, ביטון ניצלה את תפקידה בבנק בשנים 2016-2017 כדי לדרוש ולקבל טובות הנאה מלקוחות, בהם כספים, מוצרי חשמל, שימוש ברכב פרטי, ואף טובין יומיומיים, בתמורה לפעולות בנקאיות ולקידום ענייניהם הכלכליים. השופט קבע כי מדובר בדפוס שיטתי ומתמשך ולא במעידה חד-פעמית .

'שחיתות יומיומית מסוכנת לא פחות משחיתות שלטונית'

בגזר הדין הקדיש בית המשפט פרק נרחב לחשיבות ההגנה על אמון הציבור, וקבע דברים חריפים ביחס למה שכינה 'שחיתות נמוכה' או petty corruption. לדברי השופט, אין להקל ראש במקרים שבהם עובדי ציבור בדרגים נמוכים מקבלים שוחד, גם אם מדובר בסכומים קטנים יחסית:
'הערכים המוגנים של אמון הציבור, מנהל תקין ושוויון נפגעים קשות גם כאשר לוקחי השוחד אינם נשיאים או שרים, אלא עובדים פשוטים שבאים במגע יומיומי עם האזרח' .
בהמחשה חריגה בחדותה, תיאר השופט תרחיש יומיומי של שוטר תנועה שמוותר על דו"ח, פקיד רישום שמקדם ילד לגן, או בנקאי שמגדיל מסגרת אשראי בתמורה לצ'ופר – והבהיר כי מציאות כזו מאפיינת מדינות עולם שלישי שבהן השחיתות חודרת לשגרה האזרחית .

טענות ההגנה נדחו – חרף נסיבות אישיות קשות

ההגנה טענה כי מדובר בנאשמת נעדרת עבר פלילי, אם לארבעה, עם נסיבות אישיות לא קלות, אשר חלק מהפעולות שביצעה אושרו על ידי ממוניה. ואכן, בית המשפט נתן משקל לנסיבותיה האישיות, למצבה הבריאותי ולכך שזוכתה מרוב האישומים, אך קבע כי אין בכך כדי להצדיק הימנעות ממאסר ממשי .
השופט אף ציין כי שירות המבחן לא המליץ על הליך שיקומי, בין היתר משום שהנאשמת לא קיבלה אחריות על מעשיה והמשיכה לטעון לחפותה, תוך הטלת האשמה על גורמים אחרים .
 

הרתעה מעל הכול

בסיכום, קבע בית המשפט כי בעבירות שוחד, גם כאשר מדובר בעובדי ציבור שאינם בכירים, נקודת המוצא הענישתית היא מאסר מאחורי סורג ובריח. זאת, בשל הקושי בחשיפת עבירות שחיתות והצורך בהרתעת הרבים: 'השיקול המרכזי בענישת עבירות מסוג זה הוא הרתעתם של עובדי ציבור אחרים, ולשם כך נדרש עונש של מאסר בפועל' .לבסוף נגזרו על ביטון 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50,000 שקלים, שישולם בעשרה תשלומים חודשיים. בית המשפט נמנע מחילוט נוסף של כספי השוחד, אך הדגיש כי מדובר בענישה מרתיעה ומידתית בנסיבות העניין .