מגפת התמכרויות בבאר שבע והנגב: ‘זו אזעקת אמת: גם ילדים בני 11-12 בין הנפגעים’

מנכ׳ל עמותת 'אל סם' מזהיר: זו כבר לא תופעה של נוער בסיכון – אלא משבר שמגיע לכל בית. המלחמה, החרדה, המילואים והזמינות המטורפת ברשת יוצרים סכר שעומד לקרוס
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
אסף כנען, מנכ׳ל עמותת אל סם, מזהיר בכנסת מפני משבר ההתמכרויות בקרב בני נוער בבאר שבע והנגב צילום המחשה: ALEX

לא בשוליים – בלב העיר: משבר ההתמכרויות ששוטף את באר שבע והנגב: הכתובת כבר על הקיר, והיא בוהקת יותר מאי פעם. כך מתאר אסף כנען, מנכ׳ל עמותת 'אל סם', את מציאות ההתמכרויות בבאר שבע ובנגב. לדבריו, לא מדובר עוד בתופעה שולית או ב'נוער בסיכון' במובנו הקלאסי, אלא בבעיה החודרת אל לב המיינסטרים העירוני.
'זה לא הסיפור של נוער מנותק', מדגיש כנען. 'בשנים האחרונות אנחנו פוגשים בני נוער ממשפחות נורמטיביות, מתפקדות, גם כאלה שאף אחד לא היה מעלה על דעתו. ילדים של אנשי אקדמיה, של אנשי חינוך, של אנשים שעובדים קשה וחושבים שהכול בסדר. אלו משפחות כמוני וכמוך – והן מוצאות את עצמן חסרות אונים מול מציאות חדשה לגמרי'.


מנכ׳ל עמותת 'אל סם' מזהיר: זו כבר לא תופעה של נוער בסיכון – אלא משבר שמגיע לכל בית. המלחמה, החרדה, המילואים והזמינות המטורפת ברשת יוצרים סכר שעומד לקרוס


המלחמה והמילואים – והבית שנשאר לבד

אחד הגורמים המרכזיים להחרפת המשבר בדרום, לדבריו, הוא המציאות הביטחונית המתמשכת. סבבי הלחימה ושירות המילואים הארוך יוצרים עומס כבד על התא המשפחתי, ובעיקר על ההורים.
'יש לנו המון ילדים של מילואימניקים', מספר כנען. 'כשאבא נמצא חודשים ארוכים במילואים והאמא מחזיקה לבד את הבית, העבודה והילדים הקטנים – בני הנוער נשארים פחות מושגחים. ובמציאות של היום, זה כל מה שצריך כדי להידרדר'. השילוב בין חרדה ביטחונית, היעדר דמות סמכותית זמינה בבית וחוסר יציבות רגשית, מוביל רבים מהם לחיפוש אחר ריפוי עצמי דרך אלכוהול, סמים או הימורים.
 

אסף כנען, מנכל עמותת אל סם. צילום: ערן חיים גוטסמן

החרדה כמנוע להתמכרות

הנתונים שכנען מציג מציירים תמונה קשה במיוחד של בריאות הנפש בקרב צעירים. 'אם בשנת 2019 כ-25 אחוז מילדי ישראל דיווחו על תסמיני חרדה ודיכאון, הרי שב-2025 אנחנו מדברים כבר על 57 אחוז. יותר מכל ילד שני', הוא אומר. הקשר, לדבריו, ישיר וברור: מצוקה נפשית מובילה לשימוש, והשימוש מעמיק את המצוקה.
'הילד מרגיש רע, לחוץ, חרד – ואז האלכוהול או הסם לוחשים לו שהם יכולים להרגיע אותו. זה מנגנון הרסני, אבל מאוד זמין'.

משלוח עד הבית – תוך רבע שעה

הזמינות היא אולי המרכיב המדאיג ביותר. הרשתות החברתיות, כך מתברר, הפכו לזירת סחר חופשית כמעט לחלוטין. 'תכתוב בגוגל גז קצפות משלוח באר שבע', מציע כנען. 'תכניס כתובת – ותוך רבע שעה שליח אצלך עם מכלים. זה מטורף'.
לדבריו, צריכת גז הקצפות בישראל זינקה פי 32 בתוך שש שנים, ולא בגלל עלייה באפיית עוגות. לצד זאת נרשמת עלייה חדה בשימוש בתרופות מרשם אופיאטיות ובהימורים – תופעה שהפכה, לדבריו, לחלק בלתי נפרד מההפסקות בבתי הספר. 'אני נכנס לבתי ספר ורואה ילדים עם מזוודות של ז׳יטונים. הימורים של אלפי שקלים בערב, מנוהלים דרך הרשתות'.

הפחד מהרווחה – והחלל הטיפולי

למרות שבבאר שבע קיימת יחידה עירונית לטיפול בהתמכרויות, הורים רבים נמנעים מלפנות אליה. הסיבה, לדבריו, ברורה: פחד. 'הורים לא רוצים לפתוח תיק ברווחה. הם חוששים שזה יפגוש את הילד בצבא, ברישיון הנהיגה, בעתיד שלו'.
עמותת 'אל סם' מנסה לשמש אלטרנטיבה דיסקרטית ואנונימית, גם לחיילים בשירות פעיל החוששים מחקירות מצ׳׳ח. אלא שהפעילות הזו עצמה נמצאת בסכנה. 'אנחנו בקטסטרופה', מזהיר כנען. 'אשפוזי בני נוער משימוש בסמים שולשו בתוך ארבע שנים. המדינה חייבת להתעורר'.

אזעקת אמת בכנסת

הזעקה הזו נשמעה השבוע גם בכנסת, בדיון מיוחד של הוועדה למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול. 'זו אזעקת אמת', אמר כנען לחברי הכנסת. 'בכל שעה אני מקבל עשרות שיחות מהורים מבוהלים. אחד מכל חמישה מטופלים שלנו הוא חייל בשירות פעיל. יש לנו ילדים בני 12 ו-13. סיפורים שיבהילו כל הורה – אבל האמת היא שזה כבר כמעט בכל בית, והם פשוט לא יודעים'.


מחר ערב השנה האזרחית. אני מזמין את כולם לבוא איתי לחדרי המיון ולראות את מספר הילדים המאושפזים. זו שעת חירום לאומית. אם לא יתעוררו עכשיו – דור שלם ישלם את המחיר'


כנען אף הדגים לחברי הוועדה כיצד בתוך דקות ספורות ניתן להיחשף לפרסומות לסמים, אלכוהול והימורים ברשתות החברתיות. 'המדינה מדברת על תוכניות, אבל בינתיים הנתונים רק מחמירים. נדמה שמישהו החליט לקחת הימור על הצעירים שלנו'.
לדבריו, אם לא יוזרם סיוע מיידי – עמותת 'אל סם', שפועלת כבר 50 שנה, עלולה להיסגר דווקא בשיאו של המשבר. 'מחר ערב השנה האזרחית. אני מזמין את כולם לבוא איתי לחדרי המיון ולראות את מספר הילדים המאושפזים. זו שעת חירום לאומית. אם לא יתעוררו עכשיו – דור שלם ישלם את המחיר'.