ראש העיר רוביק דנילוביץ׳ מאיים לפתוח במאבק בממשלת הימין - בגלל הטבות המס לבאר שבע.
מאבק על עתידה של באר שבע עולה מדרגה: ראש העיר רוביק דנילוביץ’ יצא בימים האחרונים במתקפה חריפה נגד ממשלת ישראל סביב שלילת הטבות המס מהעיר - מתקפה שמאחוריה עומדת תחושת החמצה עמוקה ותסכול מתמשך של תושבים, עסקים והנהגת העיר.
דנילוביץ’ לא חוסך במילים ואומר במסר חריף:
"נצא למאבק חסר פשרות - תושבי באר שבע לא שווים פחות מאשקלון ונוף הגליל."
מאחורי ההחלטות האחרונות מסתתרת "עבודה בעיניים" של הממשלה. הבטחת התקציב בגובה 1.2 מיליארד שקלים לעיר הוצגה כהישג, אך בפועל מדובר בכספים שרובם מותנים, פרוסים לשנים ומנותקים מהמציאות היומיומית של תושבי העיר.
בזמן שבאר שבע ממתינה להכרעות, אשקלון ונוף הגליל - שתיהן ערים המזוהות פוליטית עם הליכוד זוכות להטבות מס בפועל. במקביל מקודמת בכנסת הצעת חוק של ח"כ צבי סוכות להטבות מס להתנחלויות, כחלק ממה שמוגדר על ידי גורמים בעירייה כ"קומבינה קואליציונית" שמטרתה לרצות מגזרים ספציפיים על חשבון בירת הנגב.
האבסורד, הוא שרוביק דנילוביץ’, אינו מזוהה עם אף מפלגה. דווקא העצמאות הפוליטית שלו, שהפכה אותו לאורך השנים לדמות מחברת ומאחדת, מותירה את באר שבע מחוץ למשחק הלחצים הקואליציוניים. כל שר דואג קודם כל למצביעים שלו וליישובים שבהם יוכל למנף הישגים בבחירות הקרובות.
מאחורי ההחלטות האחרונות מסתתרת "עבודה בעיניים" של הממשלה. הבטחת התקציב בגובה 1.2 מיליארד שקלים לעיר הוצגה כהישג, אך בפועל מדובר בכספים שרובם מותנים, פרוסים לשנים ומנותקים מהמציאות היומיומית של תושבי העיר
וזה קורה למרות שבאר שבע היא עיר ליכוד מובהקת רוב תושביה מצביעים לימין אך מאחר שראש העיר אינו "שייך" לאף מחנה, העיר עצמה נותרת ללא גב פוליטי אפקטיבי בירושלים.
עוד לפני ה-7 באוקטובר כבר סוכם, מאחורי הקלעים, כי באר שבע אמורה לקבל את הטבות המס כחלק מההיערכות לבחירות המוניציפליות. פרוץ המלחמה דחק בצדק נושאים אזרחיים, אך כעת, כאשר ערים אחרות כן מקבלות את ההטבות, בבאר שבע מתקשים להבין כיצד העיר שוב מוצאת את עצמה מאחור.
התוצאה ניכרת היטב בשטח. לפי נתונים שפורסמו, במהלך השנים האחרונות עזבו את באר שבע כאלף תושבים מדי שנה. חלקם עברו למרכז בשל תעסוקה, משפחות צעירות עברו לאופקים, נתיבות, ירוחם ודימונה - שם הטבות המס הופכות את המאבק החודשי לקצת יותר נסבל. משפחות מבוססות יותר בחרו לעבור ליישובים החזקים סביב העיר להבים, עומר, גבעות בר, מיתר וכרמית.
העיר עומדת בפני מאבק ציבורי
במקביל, באר שבע קולטת סטודנטים ערבים מהצפון הלומדים במכללת קיי, עובדים במערכת הבריאות ובני החברה הבדואית שמחפשים תנאי מחיה טובים יותר. התהליך הזה יוצר עומס על השכונות הוותיקות, על מערכת החינוך ועל התשתיות בלי תוספת תקציבית משמעותית מהמדינה.
גם תחושת הביטחון האישי בעיר אינה מחזקת את התמונה. באר שבע מדורגת כיום בין הערים המובילות בישראל בתחושת חשש של תושביה מפשיעה ומאלימות נתון שמעמיק את משבר האמון של התושבים במוסדות המדינה.
מבחינת דנילוביץ’, מדובר בנקודת רתיחה: אם הממשלה לא תתקן את העוול ותשווה את תנאי באר שבע לאשקלון ולנוף הגליל הוא מתכוון להוביל מאבק ציבורי רחב.
גורמים המזוהים עם הליכוד בבאר שבע ובנגב כולו ובינהם גם ראשי ערים ומועצות מתבטאים על כך ש: ״באר שבע היא בירת הנגב ולא תהיה עוד תחנה בדרך בפריימריז של פוליטיקאים. אם המדינה רוצה נגב חזק, היא חייבת להתחיל מבאר שבע."
TEST





































