ביטוח לאומי בהודעה דרמטית: הכסף עומד להיגמר

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם דוח מקיף לקראת דיון שנקבע למחר, ומציג תמונה מדאיגה במיוחד לגבי מצבו הכלכלי של הביטוח הלאומי. על פי הניתוח, הגירעון המבני הולך ומעמיק, והקרן האקטוארית – זו שמבטיחה את יכולת תשלום הקצבאות בעתיד – מתקרבת לנקודת האפס.

בשנת 2019 עמדו תקבולי הביטוח הלאומי על 129.3 מיליארד שקל, עלייה מתונה של כ-3% מהשנה הקודמת. באותה שנה שולמו גמלאות בסך 93.5 מיליארד שקל, מתוכן 83.4 מיליארד שקל ביטוחי חובה כגון קצבאות זקנה ונכות. אלא שב־2020, עם פרוץ הקורונה, נרשמה טלטלה משמעותית: ההכנסות ירדו ל-90.5 מיליארד שקל, ההוצאות זינקו ל-118.7 מיליארד שקל והגירעון הגיע כמעט ל-30 מיליארד שקל.  מרכז המחקר מציין כי גם השנים שלאחר מכן ממשיכות להצביע על עומס גובר: הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים והתרחבות הגמלאות מכבידים על המערכת ומאיימים על יציבותה.

בשנת 2027 ההכנסות השוטפות ישתוו להוצאות,  מ-2027 והלאה: קרן העודפים תתחיל להישחק מדי שנה

בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהשתתפות האוצר במימון הביטוח הלאומי. אם בעבר השתתפות המדינה הייתה סביב 40%, הרי שבשנים 2021-2023 היא כבר עמדה על 56.04%, וב-2024 אף טיפסה ל-57.04%. אף על פי כן, הדוח קובע כי הגידול אינו מספיק כדי לעצור את שחיקת העודפים.
הדוח מציג תחזית ברורה: בשנת 2027 ההכנסות השוטפות ישתוו להוצאות,  מ-2027 והלאה: קרן העודפים תתחיל להישחק מדי שנה. בשנת 2044: הקרן צפויה להתאפס לחלוטין. בנקודה זו - אם לא יבוצעו רפורמות - הביטוח הלאומי לא יוכל לשלם קצבאות ומענקים באופן עצמאי.
הניתוח מעלה סוגיה מהותית שטרם הוכרעה: האם הביטוח הלאומי הוא גוף ביטוחי עצמאי שחייב לשמור על קרן עודפים, או שמדובר בזרוע מבצעת של הממשלה - ואז האחריות לאיזון התקציב עוברת למדינה.
ההחלטה תשפיע על גובה דמי הביטוח, שיעור השתתפות האוצר,  מבנה המימון העתידי ויכולת המוסד להמשיך לעמוד בהתחייבויותיו לעשורים קדימה. הדוח מציע להטמיע מנגנון איזון חצי-אוטומטי שיגדיר את דמי הביטוח בצורה שתמנע גירעון מתמשך.
לפי ההצעה, גירעון ארוך טווח יוגדר כאשר הגירעון לעשר השנים הקרובות גבוה מהגירעון לחמש השנים הקרובות - ורק אז יחולו התאמות אוטומטיות.