האם סוף המלחמה מסמן את תחילת שיקומם של באר שבע והנגב?

בעוד מדינת ישראל מתכוננת ליום שלאחר ההסכם עם חמאס ולשחרור החטופים, עולות שאלות כבדות משקל על היום שאחרי – ובעיקר על גורלו של הנגב. האם הפסקת האש המתקרבת יכולה להפוך להזדמנות אמתית לשיקום האזור שנפגע קשות במלחמת חרבות ברזל?
באר שבע והנגב  ספגו בשנים האחרונות  ירי בלתי פוסק, מעזה וגם מאיראן, יישובי הנגב ספגו מתקפה רצחנית ב-7.10, הייתה פגיעה קשה בעסקים ובבטחון התושבים. בירת הנגב עשויה להיות אחת הנהנות המרכזיות מהשקט שצפוי לחזור. שיקום תחושת הביטחון וחידוש הפעילות המסחרית  עשויים להחזיר לעיר חיים, תיירות והשקעות.

החזרת הביטחון האישי היא תנאי סף לכל תהליך שיקום. "עסק קטן בבאר שבע לא צריך רק פיצוי – הוא צריך ודאות. אם תהיה ודאות ביטחונית, האנשים יחזרו, ויחד איתם גם ההזדמנויות", אומר לנו הערב יצחק, בעל חנות ותיקה בעיר. ‘’אם אנשים ירגישו וודאות ולא אווירת גזירות, הם יחזרו לקנות וליהנות''.

במרכז התמונה עומד בית החולים סורוקה, שספג עומס עצום במלחמה האחרונה ונפגע תשתיתית. 40 אחוזים מבית החולים היחידי בנגב מושבתים, כאשר הנזק נאמד ב-1.4 מילארדי שקלים. הממשלה טרם העבירו ולו שקל אחד לשיקומו של בית החולים. החשש הוא כי באירוע הבטחוני הגדול הבא, יהיה קושי לתת מענה במקרה של נפגעים רבים. כבר כעת נשמעים קולות הקוראים לממשלה לאמץ החלטה ייעודית לשיקום המוסד הרפואי הלאומי של הדרום, כולל תקצוב מיידי להרחבת מערכי טיפול נמרץ, חיזוק מיגון ושדרוג תשתיות.

האם הציפייה להטבות מס לבאר שבע מציאותית?
בחודשים האחרונים הופנו לממשלה בקשות לבחון הצעה לחדש את הטבות מס לעובדים ולעסקים בבאר שבע, ‘’חוקי הנגב'', במטרה לעודד חזרה של אוכלוסייה צעירה ומשכילה, לצד חיזוק עסקים שנפגעו. באר שבע סובלת מהגירה שלילית, מבעיות ביטחון והיא מאבדת תושבים לטובת אופקים השכנה וגם לטובת מרכז הארץ. ללא עידוד, באר שבע עלולה למצוא את עצמה לא כבירת הנגב, את לחדש ימיה כ''עיר שינה''.
פוליטית, אם יוחלט להקדים את הבחירות, יהיה קשה לחוקק בטווח הקרוב הטבות מס, שעולולת להיחשב כ''שוחד בחירות''. 
החלטה כזו תצטרך לחכות לממשלה הבאה  - וגם לפנקסנות הפוליטית, שכן, קיימת וחיה. 

הלקח המר ממלחמת יום כיפור
היסטורית, הפסקות אש שהגיעו אחרי מלחמות גדולות שימשו מנוף כלכלי – אך גם מוקש תקציבי. אחרי מלחמת ששת הימים חוותה ישראל צמיחה מהירה, בינוי מואץ וגל השקעות, במיוחד בפריפריה. אולם אחרי מלחמת יום כיפור, עליית תקציב הביטחון והאינפלציה הובילו לשנים של מיתון עמוק. ישראל הגיעה לאינפלציה שנתית של מאות אחוזים ודמתה יותר למדינה מזרח אירופאית לא מפותחת, מאשר למעצמה איזורית. בשנים שאחרי מלחמת יום כיפור הייתה ירידה גדולה מהארץ.
לכלכלה הישראלית לקח אז כמעט שלושה עשורים להתאושש. גם אז, חלוקת העושר לא הייתה שווה ולא חלחלה אל הפריפריה.