מחדלים חמורים בהגנה על הדרום, הממשלה כשלה בטיפול בעורף ובמפונים

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם דוח נוקב על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה: "מחדל מתמשך". המבקר אנגלמן מטיל אחריות אישית על האחראים לכשלים העיקריים: ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר סמוטריץ', שר הביטחון לשעבר גלנט וקודמיו בתפקיד. חלק נרחב מהדוח מוקדש לטיפול בעשרות אלפי המפונים, בהם רבים מתושבי עוטף עזה והדרום.

דוח חדש של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, חושף כי המחדלים בטיפול ביישובי ותושבי הדרום אינם כשלים נקודתיים, אלא חלק ממשבר רחב ומתמשך של היעדר ניהול כולל של התחום האזרחי בשעת חירום. הדוח, הרביעי בסדרת ״חרבות ברזל״, מתאר ליקויים מערכתיים מתמשכים: חוסר תיאום בין גופים, היעדר גורם מתכלל שמסוגל להוביל את הטיפול בעורף האזרחי, והישענות על פתרונות זמניים במקום מענה ממשלתי יציב ומתפקד.״מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל״, קובע המבקר אנגלמן.
עבור תושבי הדרום, החיים גם היום בצל הפינוי והאיום המתמשך, הדוח מהווה עדות נוספת למציאות המוכרת להם היטב: חוסר יציבות, קושי לשוב לשגרה ומענה ממשלתי חלקי בלבד.

האחריות לכשלים, מדגיש המבקר, מונחת בראש ובראשונה לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא הסדיר במשך 13 שנות כהונתו המצטברות את סמכויות הניהול הכולל של ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. גם קודמיו, נפתלי בנט ויאיר לפיד, לא קידמו את הנושא בתקופות כהונתם

מחדל מתמשך של 17 שנה
הדוח מצביע כי מאז מלחמת לבנון השנייה, במשך למעלה מ־17 שנה, הממשלה לא מינתה גוף מרכזי בעל סמכות כוללת לניהול העורף בשעת חירום. גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל התקבלו החלטות להקים משל״ט (מרכז שליטה אזרחי), שאמור היה לשמש כמטה האופרטיבי לניהול התחום האזרחי במלחמה, אך בפועל נקלטו אליו רק שני עובדים בינואר 2024, והוא נסגר כחודשיים וחצי לאחר מכן מבלי שמילא את יעדיו.
במקביל, הקבינט החברתי־כלכלי, שאמור היה לרכז את ההיבטים האזרחיים הנוגעים במלחמה, התכנס חמש פעמים בלבד במהלך שנה שלמה, ופורום המנכ״לים של משרדי הממשלה, שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים, לא קיבל אף החלטה אופרטיבית בפרק הזמן הזה. בנוסף, המבקר קובע כי גם רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף לא נתנו מענה מספק לפערים שהתגלו, כך שהממשלה נאלצה ״לאלתר״ פתרונות תוך כדי לחימה, ללא תשתית שהייתה אמורה להיבנות מבעוד מועד.

כשלים בטיפול באוכלוסיות מפונות
כשלי הניהול ניכרו גם בטיפול במפונים. אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה הקים מערך ניהול ממשלתי לטיפול בצרכים שעלו באתרי קליטה, אך המערך לא פעל לאיתור קשיים רוחביים ולא נבחנה כלל מידת היעילות שלו. גם בסיורים שערך המבקר בשטח התגלו פערים חריפים: מחסור בכוח אדם במפעלים חיוניים, מחסור באנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגי־רגשי והיעדר נציגות של משרדי ממשלה באתרים שבהם שוכנו המפונים.
כשלי התיאום פגעו גם ביכולת האזרחים לקבל מידע ושירותים בסיסיים. במהלך החודשים הראשונים למלחמה הפעילו 33 גופים ממשלתיים לא פחות מ־48 מוקדי חירום טלפוניים, ללא מוקד אחוד וללא תיאום ביניהם. המשמעות הייתה כי אזרחים שפנו לקבלת מענה נדרשו לפנות לגופים שונים במקביל, לעיתים קיבלו תשובות שונות ואף סותרות, ובפועל התקשו למצות את זכויותיהם או לקבל שירות רציף ואחיד. במקביל הוציאו 29 גופים ממשלתיים כ־93 מיליון שקלים על עשרות קמפיינים פרסומיים נפרדים, במקום קמפיין ממשלתי אחוד ומתואם.

ממצאי הדוח הנוכחי ממחישים כי הכשלים בדרום אינם נקודתיים, אלא חלק ממשבר רחב ומתמשך של היעדר ניהול כולל של התחום האזרחי בשעת חירום

האחראים לכשלים
האחריות לכשלים, מדגיש המבקר, מונחת בראש ובראשונה לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא הסדיר במשך 13 שנות כהונתו המצטברות את סמכויות הניהול הכולל של ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. גם קודמיו, נפתלי בנט ויאיר לפיד, לא קידמו את הנושא בתקופות כהונתם. 
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ושרי הביטחון שקדמו לו לא דאגו להסדיר את מעמד רח״ל ופקע״ר, וכתוצאה מכך הגופים הללו לא הצליחו לספק מענה מספק לעורף ולמפונים. 
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שהיה אמון על הפעלת המשל״ט האזרחי והקבינט החברתי־כלכלי, לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה. השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו. 
משרד האוצר  - הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה - לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי ולהפעילו בשעת מלחמה, ולא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה.
גם מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, קיבל ביקורת בדוח על כך שפורום המנכ״לים שפעל תחתיו לא הניב החלטות אופרטיביות. 
לנוכח המצב, המבקר קורא לכלל הגורמים הממשלתיים - ובראשם ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון - לפעול באופן מיידי לתיקון הכשלים, ולהקים מערך ממשלתי אפקטיבי לניהול התחום האזרחי בחירום. לדבריו, ״מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל. הביקורת שאנו מפרסמים היום חושפת מחדל מתמשך. אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה״.

מחדלי השיקום בדרום הארץ
הדוח הנוכחי מצטרף לדוח חריף שפרסם מבקר המדינה בחודש פברואר האחרון על הטיפול של הממשלה ביישובי הדרום ובעוטף עזה. אותו דוח קבע כי חמשת מיליארדי השקלים שהובטחו לפיתוח חבל התקומה לא אושרו נכון למועד פרסומו, והקמתם של מבנים ותשתיות זמניים בקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה טרם הושלמה. בנוסף, מנהלת ״תקומה״, שהוקמה כדי להוביל את תהליכי השיקום, פעלה מאז אוגוסט 2024 ללא מנהל קבוע – מצב שפגע ביכולת להוציא לפועל תוכניות באופן סדור.
למרות השקעה של כ־1.3 מיליארד שקלים, המעבר ליישובי ביניים, נכון לשעת פרסום הדוח, היה תקוע: בקיבוץ בארי משפחות דיווחו על ליקויים חמורים במבני המגורים הזמניים ועל מחסור במבני ציבור בסיסיים, התשתיות סביב בתי התושבים טרם הוסדרו; ובכפר עזה, תושבים נאלצו להתפצל בין מספר מוקדים זמניים כאשר מבני הציבור החיוניים לשמירת חיי הקהילה, טרם נבנו. מעבר לכך, העיר אופקים, שנפגעה קשות באירועי ה־7 באוקטובר, כלל לא נכללה בחבל התקומה ולכן לא קיבלה סיוע ייעודי.
ממצאי הדוח הנוכחי ממחישים כי הכשלים בדרום אינם נקודתיים, אלא חלק ממשבר רחב ומתמשך של היעדר ניהול כולל של התחום האזרחי בשעת חירום.