הסיוט מתממש? באר שבע לא מתפתחת. יישובים חדשים בנגב יחלישו אותה סופית

בדיון שנערך  בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) במינהל התכנון, על רקע הכוונה להקים חמישה יישובים יהודיים חדשים לאורך כביש 25 בנגב, התפתחו עימותים חריפים בין נציגי הממשלה, אנשי מקצוע ונציגי הציבור הבדואי. על פי הנוהל, הקמת יישובים חדשים מחייבת את אישור הוועדה, ומכאן חשיבות הדיון.

בשולי הדיון עלתה גם סוגיית בירת הנגב: בין השנים 2008 ל-2024 גדלה אוכלוסיית באר שבע בכ-17% בלבד, בעוד אוכלוסיית ישראל כולה גדלה בכ-30%. לטענת גורמים מקצועיים, הקמת יישובים מבוססים חדשים בסביבתה – בדומה לעומר, מיתר ולהבים – עלולה לשאוב ממנה את האוכלוסייה החזקה ולפגוע בפיתוחה.

מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, הציג ביקורת נוקבת על התוכנית:
'מדיניות התכנון הארצית קובעת עדיפות לחיזוק יישובים קיימים, ומונעת הקמת יישובים חדשים, אלא במקרים חריגים. הרשימה שהוצגה בדיון מצביעה על גל של סטייה ממדיניות זו. הקמת היישובים החדשים, ברובם יישובי שינה בצפיפות נמוכה, תגרור עלייה בשימוש ברכב פרטי, בזיהום האוויר ובפגיעה בשטחים פתוחים – ותדרוש שינוי עמוק במדיניות התכנונית'.
לוינסון הדגיש כי יישובים רבים מהתוכנית מיועדים להקמה על קרקעות המוגדרות בתוכנית המתאר המחוזית כ'אזור נוף כפרי משולב', המיועד בין היתר להסדרת התיישבות בדואית – וכי שינוי ייעוד הקרקע עלול לסכל פתרונות סביבתיים חיוניים כמו טיפול בפסולת ובשפכים. עוד הזהיר כי חלק מהיישובים יפגעו באפשרות להקים שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים.
 

עודד פלוס: 'משמעות אסטרטגית' – אלעטאונה: 'גישה גזענית'
עודד פלוס, ראש הוועדה המחוזית דרום, הציג תמיכה מלאה בתוכנית וציין כי היא מקודמת מאז 2015, תוך דאגה גם לאוכלוסייה הבדואית – והזכיר את אישור היישוב העירוני העל-שבטי אלבוואדי בסמוך לאבו תלול.
לדבריו, 'ליישובים יש משמעות אסטרטגית, ולא בכל דבר צריך להרחיב'. בשלב זה התפרץ ח"כ לשעבר יוסף אלעטאונה, שכינה את גישתו של פלוס 'גזענית', ועורר עימות קולני. אלעטאונה האשים כי התוכנית פוליטית ונועדה לשרת אינטרסים של שרת הפנים לשעבר איילת שקד. פלוס השיב בכעס: 'לא תגיד לי גזעני'.

קולות מהשטח – דרישה לשוויון ולהכרה בכפרים
אלעטאונה, כיום חבר ועדת ההיגוי העליונה של ערביי הנגב, אמר: 'הנגב הוא 60% משטח המדינה אך חיים בו רק 9% מתושביה. אי אפשר לפתח את האזור רק לאוכלוסייה אחת ולהותיר את הבדואים מחוץ למשוואה'. לדבריו, יש לפתח את הנגב באופן שוויוני, ואף לשקול יישוב יהודי-ערבי משותף.
פרופ' נורית אלפסי מאוניברסיטת בן גוריון טענה כי מטרת התוכנית היא 'לחסום את האוכלוסייה הבדואית', וכי היא תחמיר את הפערים החברתיים ותפגע בערי הנגב. מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, ניסה לעצור את דבריה, אך היא התעקשה: 'התוכנית לא עומדת בסטנדרטים לאומיים או בינלאומיים של תכנון איכותי'.

מעיגל אלהואשלה, סגן ראש המועצה לכפרים הלא מוכרים, תיאר את המציאות הקשה בכפרו אל ע'רה: 'אנחנו חיים על אדמותינו עוד מלפני קום המדינה, חלקן הופקעו על ידי המדינה. אין היגיון להקים יישובים שאין בהם תושבים, בזמן שכפרים קיימים אינם זוכים להכרה'. הוא הדגיש את מצוקת הדיור, התשתיות והעוני, וקרא להבטיח רצף טריטוריאלי למועצות הבדואיות כפי שקיים ביישובים היהודיים.

בבאר שבע – צמיחה איטית מול איום משיכה ליישובים חזקים
בשולי הדיון עלתה גם סוגיית בירת הנגב: בין השנים 2008 ל-2024 גדלה אוכלוסיית באר שבע בכ-17% בלבד, בעוד אוכלוסיית ישראל כולה גדלה בכ-30%. לטענת גורמים מקצועיים, הקמת יישובים מבוססים חדשים בסביבתה – בדומה לעומר, מיתר ולהבים – עלולה לשאוב ממנה את האוכלוסייה החזקה ולפגוע בפיתוחה.