סורוקה הופקר: חודשיים אחרי פגיעת הטיל, הממשלה טרם אישרה תקציב שיקום

יותר מחודשיים חלפו מאז שטיל איראני פגע ישירות במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע – והמערכת הרפואית בדרום רחוקה מהתאוששות. בית החולים, היחיד בנגב, פועל כיום במתכונת חלקית, עם מחסור חמור בחדרי ניתוח ובמיטות אשפוז. התורים לניתוחים לא דחופים התארכו לשנה עד שנה וחצי, במקום שלושה עד ארבעה חודשים. הפגיעה החריבה בניין שלם והוציאה מכלל שימוש כ־500 מיטות אשפוז ושמונה חדרי ניתוח. חלק מהמחלקות הועברו למתקנים תת־קרקעיים, ואשפוזים מתבצעים בתנאים קשים – בצפיפות, ללא מקלחות ושירותים מספקים, ולעיתים בחדרים ללא חלונות.

סורוקה הוא בית החולים המרכזי של החזית הדרומית. ב-7.10 הוא קלט אלפי פצועים. לקראת המלחמה הבאה, הדרום ללא בית חולים מרכזי. זה עלול לעלות בחיי אדם. מערכת הבריאות בדרום נכנסה אל המלחמה כאשר כבר סבלה ממחסור בכוח אדם. כעת, לא רק שחסר כוח אדם - גם חלק מבית החולים יצא מכלל שימוש. לממשלה יש כנראה סדרי עדיפויות אחרים, בהם תחזוקת הקואליציה והיערכות לכיבוש עזה. 

הנזק הכולל מוערך ביותר ממיליארד שקלים. בסורוקה מנסים לתקן חלק מהנזק באמצעים פנימיים, ללא סיוע ממשלתי ובפניות לנדבנים בחו''ל ובארץ. ההשבתה פוגעת במטופלים בכל רחבי הדרום. התקציבים לשיקום בית החולים, שהוא בבחינת מתקן אסטרטגי עבור כלל תושבי הדרום, היו צריכים להגיע מיד. אלא שכעת מתברר, שלממשלה סדרי עדיפויות אחרים: 3.5 מילארדי שקלים אושרו לסיוע הומניטרי בעזה - וזה רק ה'סיפתח' להוצאות עתק הקשורות בהמשך המלחמה וכיבוש הרצועה, מדיניות מוצהרת של הממשלה על כל מרכיביה. עלות כיבוש הרצועה מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה: 3.5 מיליארדי שקלים היא העלות בלבד של האכלת התושבים. עלות הביטחון - מימי מילואים ועד החזקת כוחות - מוערכת ביותר מ-50 מיליאד שקלים לשנה. הממשל הצבאי בעזה יעלה כ-10 מיליארדי שקלים בשנה. בממשלה מבהירים כי העלויות האלה ימומנו מקיצוץ במשרים ומהטלת מסים. נכון להיום, סורוקה עומד בתור ארוך של ממתינים לסיוע: מאלה שביתם נחרב בהפצצות ועד לתושבי העוטף וקו העימות שפרנסתם נפגעה או חוסלה כליל. 

מאז הפגיעה הגיעו למקום ראש הממשלה, נשיא המדינה, חברי כנסת ושגריר ארה''ב, אך התקציב הממשלתי טרם אושר. במקביל, במערכת הבריאות מזהירים כי גם לפני ההפצצה סבל האזור ממחסור כרוני ברופאים ואחיות, וממערכת ציבורית עמוסה ומוחלשת.
בשטח, התחושות קשות. גורמים בבית החולים טוענים כי סדר העדיפויות הממשלתי מפנה משאבים למטרות אחרות, בעוד שיקומו של המרכז הרפואי המרכזי בדרום – קריטי לחוסן הלאומי – נותר תקוע. גם אם העבודות יחלו מחר, מעריכים גורמים כי יידרשו שנים להשלמת הבנייה ולגיוס כוח האדם הנדרש.