עיר בטראומה: ''עלייה חדה בפניות על רקע מצוקה נפשית בבאר שבע מאז המלחמה''

''להיות לא נורמלי כשהמציאות לא נורמלית – זו הנורמה'', אומר ד"ר יצחק (צחי) בן ציון, הפסיכיאטר הראשי של מחוז דרום בשירותי בריאות כללית, בריאיון מיוחד לחדשות באר שבע והנגב. לדבריו, מאז מתקפת ה־7 באוקטובר והעימותים שהחריפו עד ללחימה מול איראן, מורגשת עלייה חדה ומשמעותית בפניות על רקע מצוקה נפשית – במיוחד בעיר באר שבע.

לדברי ד"ר בן ציון, מאז ה-7 באוקטובר נרשמה עלייה של כ-35% בפניות למערך בריאות הנפש בכללית, והחל מראשית 2025 – עלייה מתונה אך עקבית של כ-13%. הפניות מגיעות ממגוון אזורים, אך עם הפגיעה הישירה בבאר שבע – קריסת בתים, פינוי משפחות, נזק לבית החולים סורוקה ולמוסדות ציבור – נרשמה קפיצה נוספת, בעיקר באזורים שנפגעו.
 

''טיפלנו גם בתושבים שפונו לבתי מלון לאחר שהבתים שלהם נהרסו, דרך מערך פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ובמקרים מסוימים גם פסיכיאטרים'', מסביר בן ציון. ''כמעט כולם עברו דרך איש מקצוע''.

הסימפטומים: חוסר שינה, קושי תפקודי וחרדות מהדהדות

לדבריו, רבים מהפונים מתארים תחושות של מתח מתמשך, הפרעות שינה, שינויים בתיאבון, קושי להתרכז וסף גירוי נמוך. ''יש אנשים שקופצים מכל רעש – אופנוע שמזכיר אזעקה, דלת נטרקת, או מוזיקה שמזכירה התראות'', הוא אומר. ''הגוף והנפש מגיבים''.
בין הפונים – לא רק נפגעים ישירים, אלא גם כאלה שחוו טראומות קודמות שהתעוררו מחדש: ''מטופל אחד שהיה באסון הרכבת, בפיגוע בתחנה המרכזית ובפיגוע באום אל פחם – ועכשיו הבית שלו נפגע מטיל. זו טראומה על טראומה על טראומה''.

פחות סטיגמות, יותר מודעות

הבשורה החיובית, אומר בן ציון, היא השינוי בתפיסה הציבורית. ''פעם טיפול נפשי היה טאבו, היום אנשים מבינים שזה חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית שלהם. גם רופאי המשפחה שלנו יודעים לזהות ולתת מענה ראשוני מצוין''.
כללית מפעילה שירותים מגוונים, כולל קו סיוע חם, פגישות טיפול טלפוניות למבוגרים וילדים, ושירותי טיפול קצר מועד על ידי מאמני חוסן קהילתיים שהוכשרו במיוחד.

תחזית: הטראומה עוד תתבטא בעתיד

בן ציון מזהיר: ''אנחנו צפויים לראות גלי טראומה נוספים בעתיד – כמו שקרה אחרי אסון התאומים בארה''ב. אנשים שפועלים כרגע באיפוק או בהכחשה, עשויים לפנות לעזרה חודשים ואף שנים אחרי''.
בסיום דבריו מזכיר ד"ר בן ציון: ''הפנייה הראשונית – רצוי שתעשה לרופא המשפחה. הוא מכיר את המטופל ויודע מתי ומי צריך הפניה להמשך טיפול''. לדבריו, מוקדי הסיוע של כללית זמינים לכל, וחשוב לא להסס – אלא לדבר.

חרדה, טראומה ומה שביניהן

תחושת חרדה היא מצב רגשי שבו אדם חווה דריכות, מתח, פחד מהבלתי נודע או תחושת איום, גם אם לא קיים איום ממשי ומיידי. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה – תחושות פתאומיות של פחד עז שמתבטאות בקוצר נשימה, דופק מואץ, תחושת מחנק או עילפון. ברוב המקרים החרדה היא תגובה אנושית נורמלית, אך כשהיא פוגעת בתפקוד היומיומי או נמשכת לאורך זמן – מדובר בתסמונת הדורשת התייחסות רפואית.
במקרי טראומה – ובעיקר במצבים של פוסט-טראומה (PTSD) – החרדה הופכת למנגנון הישרדותי מוגבר, שמונע מהאדם להירגע גם זמן רב לאחר תום האירוע הקשה. במצבים אלו האדם סובל מזיכרונות פולשניים, חלומות קשים, עוררות גופנית גבוהה (hyperarousal) והימנעות ממקומות או מצבים שמעוררים את הטראומה מחדש.
 

טראומה מתמשכת – גם שנים אחרי

פסיכיאטרים ומטפלים מזהירים כי פוסט-טראומה אינה תמיד מתפרצת מיד. לעיתים היא צפה רק חודשים ואף שנים לאחר האירוע, לעיתים בעקבות טריגר קטן: רעש, דימוי, חלום או שינוי סביבתי. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר בארה''ב למשל, אלפי נפגעים פנו לטיפול רק לאחר יותר מ-5 שנים, כאשר השלכות האירוע חלחלו לחיי היומיום.
בישראל – מדינה שבה כמעט כל דור חווה מלחמה, טרור או אסון – רבים סוחבים פגיעות רגשיות שלא טופלו. כשמגיעה טראומה חדשה, כמו מלחמה או מתקפת טילים, היא עלולה לעורר זיכרונות מודחקים או להעצים סבל רגשי קיים. מומחים מציינים כי הנפש ''זוכרת'' גם אם האדם עצמו אינו מודע לכך.

פוסט-טראומה בישראל ובעולם

לפי הערכות משרד הבריאות, בישראל כ-4% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת פוסט-טראומה ברמות שונות – שיעור גבוה יותר מהממוצע במדינות מערביות רבות. ההערכות מצביעות על מאות אלפי ישראלים (כולל חיילים, שוטרים, נפגעי טרור, בני נוער ותושבים בעוטף עזה) שמתמודדים עם סימפטומים הקשורים לפוסט-טראומה.
לשם השוואה: בארה''ב, שיעור הפוסט-טראומה באוכלוסייה הכללית מוערך בכ-3.5%, אך בקרב יוצאי צבא הוא מגיע ליותר מ-15%. בגרמניה ובריטניה מדובר על שיעור כללי של 1.5% עד 2.5%. בישראל, בשל המציאות הביטחונית המורכבת, הפוסט-טראומה הפכה כמעט למגפה שקטה – והצורך בטיפול נפשי הפך קריטי מתמיד.