המדינה נכנסת עמוק לכיסי הישראלים: בינה מלאכותית תסרוק חשבונות ונכסים, תוטל חובת דיווח כללית

במהלך שנת 2026, עשוי להיכנס לתוקף אחת הרפורמות הדרמטיות ביותר שנראו בישראל: רשות המיסים תחייב לראשונה גם שכירים – ולא רק עצמאים – בהצהרה על כלל ההכנסות והנכסים. זאת במסגרת מהלך חסר תקדים לבניית "פרופיל כלכלי אישי" לכל אזרח במדינה, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית, סריקות בנקאיות, מעקב אחר רכישות, ובדיקת נכסים והשקעות.

מאחורי הצעד עומדים לחצים כלכליים כבדים למימון הוצאות המלחמה והתגברות על הגירעון. לפי תוכנית שהציג מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המדינה מצפה לגבות כ-550 מיליארד שקלים – סכום הגבוה בכ-100 מיליארד ש"ח מהיעד הרגיל.

המהלך צפוי להתחיל כבר השנה עם פיתוח מערכות חכמות לאיסוף וניתוח נתונים, ולהגיע לשיאו בשנת 2027 – אז יישלח לכל אזרח דוח אישי שירכז את מצבו הכלכלי, כפי שנקבע על ידי המדינה. האזרח יתבקש לאשר את הדוח, שייחשב בפועל לדוח שנתי מחייב.
בעוד שמדובר בטכנולוגיה חדשנית, הביקורת הציבורית כבר מתחילה לבעבע: רבים רואים במהלך פגיעה חמורה בפרטיות, והפיכת האזרחים לשקופים בפני המדינה עד רמת תנועות בכרטיס האשראי. אחרים מזהירים: במקום לעודד צמיחה, המדינה בוחרת להכביד על הציבור העובד – דווקא בתקופה קשה.

אם תאושר התוכנית במלואה, מדובר בשינוי תפיסתי עמוק – שמסמן את קץ עידן האנונימיות הכלכלית בישראל. כל אזרח, גם מי שמעולם לא דיווח לרשות המסים – יידרש בקרוב לעשות זאת.
על פי הערכות שונות, מגזרים שלמים בישראל אינם משלמים מס אמת, בהם בעלי דירות להשקעה הנהנים היום מהיעדר רגולציה ולא אחת, גובים תשלום במזומן מהשוכרים ובעלי נכסי קריפטו, אשר חייבים בחובת דיווח. עוד קבוצה עליה שמה המדינה את העיניים היא סוחרים המפעילים חנויות מקוונות באי-ביי ועורכי בזארים ביתיים. 

עיקר הקושי: חדירה לארגוני פשיעה
איסוף המידע מאזרחים שומרי חוק יהיה קל - שכן אלה מדווחים במערכות שכר ובמס הכנסה. הקושי יהיה להיכנס לארגוני פשיעה. ההיקף המוערך של הפעילות הכלכלית של ארגוני הפשיעה בישראל נאמד בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. לפי הערכות שונות של משטרת ישראל, רשות המיסים והלמ"ס (במקרים מסוימים בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון), מדובר בסכום שנע בין 20 ל-40 מיליארד שקלים בשנה, ולעיתים אף יותר – תלוי בהגדרות ובמקורות ההכנסה שנכללים בחישוב.

מקורות ההכנסה המרכזיים של ארגוני הפשיעה כוללים: סחר בסמים (הכנסה מהותית, עם פעילות בישראל ובייבוא מחו"ל),  גביית דמי חסות (פרוטקשן),  סחר בלתי חוקי בנשק,  הימורים בלתי חוקיים ובמידה פחותה -  הלוואות בשוק האפור בריבית קצוצה והלבנת הון דרך עסקים לגיטימיים  והשתלטות על מכרזים וחדירה לשוקי עבודה (לרבות פינוי פסולת, שמירה, בנייה ותשתיות). 

בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בהיקף המעורבות של ארגוני פשיעה בכלכלה החוקית, לרבות באמצעות חברות קבלן, מכרזים ציבוריים, ואפילו יזמויות נדל"ן.

מבקר המדינה התריע בעבר על ליקויים בחדירה לפרטיות של אזרחי ישראל
בשנים האחרונות פרסם מבקר המדינה מספר דוחות שעסקו בליקויים חמורים בהגנה על פרטיות האזרחים בישראל. בין היתר התריע המבקר על היעדר רגולציה מספקת בנוגע לאיסוף, אחסון ושימוש במידע אישי במאגרי מידע ממשלתיים וציבוריים. בדוח שפורסם בשנת 2021, צוין כי גופים ממשלתיים שונים אינם מיישמים באופן תקין את הנחיות רשות הגנת הפרטיות, וכי קיימים פערים חמורים באבטחת מידע – לרבות גישה חופשית יחסית למידע רגיש, ללא פיקוח הדוק או בקרה שוטפת.

בנוסף, המבקר התריע מפני ריבוי מאגרים ביומטריים, מצלמות מעקב ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים שהשימוש בהם גובר, אך ללא מדיניות אחידה ושקופה לגבי השימוש במידע הנאסף. ממצאים אלה מעלים חשש ממשי לפגיעה בזכות לפרטיות, בעיקר לנוכח תוכניות חדשות של המדינה להרחיב את איסוף המידע האישי והפיננסי של אזרחים באמצעות בינה מלאכותית.