''השכונות הוותיקות בבאר שבע בסכנה'': כולם מתריעים מפני רעש האדמה הבא, אך כלום לא נעשה

הבוקר, חמישי, תושבים בבאר שבע דיווחו כי חשו ברעידת אדמה שהמוקד שלה היה בכרתים, יוון. אמנם בבירת הנגב לא נרשמו נזקים, אלא תחושת זעזוע בלבד, אבל רצף רעידות האדמה שהורגשו בימים האחרונים בדרום הארץ, כולל בעיר באר שבע, עורר דאגה מחודשת בקרב מומחים, תושבים ונציגי ציבור – במיוחד על רקע מצבם הבעייתי של אלפי מבנים ישנים בשכונות הוותיקות בעיר: שכונה א', ב', ג', ד', ה', ו', שיכון דרום ואחרות. בשכונות אלה, הוותיקות של באר שבע, הבניינים נבנו לפני 60 שנה ביותר.

תושבי הפריפריה אינם חיים בשטח הפקר! ידוע כי רוב המבנים הישנים נמצאים בעיקר באזורי הפריפריה שבצפון וככאלה גם בדרום, ואלה בדיוק האזורים שבהם עלולים לקרוס מבנים ישנים על יושביהם. רק כשתהיינה אבדות בנפש המדינה תיזכר להתעורר?

תזכורת: תקני העמידות בפני רעידות אדמה בישראל נקבעו לראשונה בשנת 1980 עם כניסתו לתוקף של התקן הישראלי ת"י 413 (תקן ישראלי 413), שנקרא גם "תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה".

עם השנים עודכן התקן מספר פעמים (בין היתר בשנים 1995, 2008 ו-2010), אך מבנים שנבנו לפני 1980 נחשבים ככאלה שלא תוכננו לפי תקנים לעמידות סיסמית – ולכן הם מצויים בסיכון גבוה יותר בקרות רעידת אדמה.

תקן ת"י 413 מתבסס על מיפוי רעידות האדמה באזור, ומגדיר את העומסים הסיסמיים שיש לקחת בחשבון בתכנון מבנים, כדי להבטיח את יציבותם בעת רעש אדמה.

בשכונות הוותיקות של באר שבע  מבנים רבים שנבנו לפני 1980, עוד לפני החלת תקני הבנייה המחמירים שנכנסו לתוקף בעקבות החשש מרעידות אדמה. חלק מהמבנים עברו שינויים פנימיים, פיצולים לצורכי השכרה או שיפוצים לא מבוקרים – לעיתים ללא פיקוח או אישור של הרשויות. שינויים אלו, מזהירים מהנדסים, עלולים להשפיע לרעה על יציבות המבנה.

תזכורת: תושבי ככר קפלן גילו שהבניין שלהם קורס - והמתינו שנים לפתרון
מקרה בולט התרחש בכיכר קפלן בשכונה א' בבאר שבע, שם פונו עשרות משפחות לאחר שהתגלו סימני שקיעה וסיכון לקריסת הבניין. רק לאחר שיקום יסודי – שנעשה בשיתוף גופים ממשלתיים והדיירים – הורשו התושבים לחזור. נזילות ביוב סמויות בבניין, שגרמו לקורוזיה ביסודות, היו בין הגורמים המרכזיים לבעיה.

אלא שהמקרה בכיכר קפלן הוא רק סימפטום לבעיה רחבה יותר. על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2024, ישראל רחוקה מלהיות ערוכה לרעידת אדמה משמעותית. מהדוח 
עולה כי מתוך כ-80 אלף מבנים המחייבים חיזוק בארץ – רק כ-6% זכו לכך בפועל, רובם באזורי ביקוש כלכלי. בפריפריה, כמו באר שבע, בוצעו עבודות חיזוק בפחות מאחוז אחד מהמבנים.
 

תמ''א 38 אינו מיושם בגלל שיקול כלכלי - ואלפי מבנים בפריפריה בסכנה
תמ"א 38, שנועדה לעודד חיזוק מבנים באמצעות תמריצים כלכליים, כמעט שאינה מיושמת באזורים עם ערך קרקע נמוך. כך, תושבי השכונות הוותיקות בבאר שבע נותרים חשופים לסכנה, למרות ההכרה הגוברת בצורך הדחוף לפעול. אמנם בשנים האחרונות היו הכרזות חגיגיות רבות על התחדשות עירונית בעיר, אבל חברות יזמיות בודקות גם את ההתכנות הכלכלית. סף הכדאיות הכלכלית להרמת פרויקט פינוי-בינוי עומד על כמעט 2 מיליון שקלים שווי דירה ישנה בגודל 75 מ''ר. מרבית הדירות בשכונות הישנות אינן מגיעות לשווי הזה - ויישום התוכניות לרוב נשאר בשלב ההצהרות החגיגיות.

מה יקרה כשתהיה רעידת אדמה חזקה ועוצמתית בישראל? במדינה יש עשרות אלפי מבנים הדורשים חיזוק, ולא רק באזור המרכז. בנגב לא נעשה דבר לחיזוק מבנים, כי הקרקע זולה ואין כדאיות עסקית לכך

מבקר המדינה התריע - אך השיירה עוברת
מבקר המדינה החלטי בממצאים שלו ומשגר אזהרה חמורה: "מדובר בכשל רב-שנים החושף כ-4.3 מיליון תושבים למבנים לא מחוזקים, בעיקר בפריפריה הקרובה לקווי השבר. כל עיכוב נוסף בפעולה – עלול לגבות מחיר כבד בחיי אדם וברכוש". “רעידת אדמה חזקה בישראל היא עניין של זמן. הכנה מוקדמת יכולה להציל חיים”, כתב לפני כשנה מבקר המדינה בדוח שלו. 
 

באר שבע רועדת - מה הסיכוי לרעידת אדמה הרת אסון בעיר?
מבחינה גאולוגית, באר שבע אינה ממוקמת על קו שבר פעיל מרכזי כמו הבקע הסורי-אפריקאי (השבר הסורי-אפריקאי) העובר לאורך בקעת הירדן, ים המלח, הערבה ומפרץ אילת – אך היא נמצאת בטווח ההשפעה של רעידות אדמה חזקות שמקורן באזורים אלו.
על פי סקירות גיאולוגיות שפרסמו לאורך השנים מרדי הממשלה הנוגעים בדבר, העיר נמצאת בדרום-מערב אזור ההשפעה של קווי השבר, כך שהסיכון בה נמוך יותר מאשר בטבריה, בית שאן או אילת, אך עדיין ריאלי ומשמעותי.

לאורך השנים, הסבירו מומחים מתחום ההנדסה האזרחית, כי רעידות אדמה חזקות שמתרחשות לאורך השבר הסורי-אפריקאי עלולות לגרום לגלי רעש שיגיעו גם לאזור באר שבע – כפי שקרה באירועים קודמים בהם הורגשו רעידות בעיר. לפני למעלה משלושים שנה העיר חוותה רעידת אדמה חזקה ורעידות משנה שגרמו לנזקים לבתים בעיר, בעיקר בשכונות הוותיקות. רעידת האדמה, שארעה לפנות בוקר, גרמה בעיקר לסדקים בקירות ולנפילת חפצים. 

לדעת מומחים, קרקעות חרסיתיות וחוליות הקיימות באזור עלולות להגביר את תנודות הקרקע במקרים מסוימים, מה שעלול להחמיר את הנזק – במיוחד באזורים עם תשתיות ישנות או בנייה לא מחוזקת.
 

באר שבע אינה בין מוקדי הסיכון הגבוהים ביותר לרעידת אדמה, אך בהחלט נתונה לסיכון משני – במיוחד לאור היקף המבנים הישנים בעיר ואי-היערכות מספקת. המשמעות היא שנדרש טיפול מונע, חיזוק מבנים ישנים והיערכות לרעידות בעוצמה בינונית עד גבוהה שעשויות להגיע ממוקדים סמוכים. בהיעדר כדאיות כלכלית לביצוע פרויקטים כאלה מצד המגזר הפרטי, צריכה להיות החלטת ממשלה לקידום חיזוק מבנים וביצוע פרויקטים - אם לא של פינוי-בינוי, לפחות של שיקום מבנים בשכונות הוותיקות, בהן גם אין מיגון תקני בבתים מפני פגיעת טילים.

יו''ר ארגון הקבלנים בקריאת השכרמה לממשלה
יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אלי אביסרור יצא אינספור פעמים בקריאת השכמה לממשלה: "התעוררנו הבוקר עם הידיעה על רעש האדמה העוצמתי. אני שוב מתריע וקורא בפני הממשלה: תושבי הפריפריה אינם חיים בשטח הפקר! ידוע כי רוב המבנים הישנים נמצאים בעיקר באזורי הפריפריה שבצפון וככאלה גם בדרום, ואלה בדיוק האזורים שבהם עלולים לקרוס מבנים ישנים על יושביהם. רק כשתהיינה אבדות בנפש המדינה תיזכר להתעורר??? על הממשלה לפעול באופן מיידי, ולקדם את תוכניות פינוי בינוי גם בפריפריה ולהתיר חסמים בירוקרטיים מעכבים".
 

"מה יקרה כשתהיה רעידת אדמה חזקה ועוצמתית בישראל? במדינה יש עשרות אלפי מבנים הדורשים חיזוק, ולא רק באזור המרכז. בנגב לא נעשה דבר לחיזוק מבנים, כי הקרקע זולה ואין כדאיות עסקית לכך. על הממשלה לגבש תכנית ראויה, להשקיע בכך כספים ולעודד משקיעים. בשונה מטורקיה, מדינת ישראל קטנה בשטחה ואירוע של רעידת אדמה יוביל בוודאות לפגיעה קשה ביותר בחיי אדם בהיקפים שלא נראו כמותם ולשיתוק המשק. בישראל לא מדובר בשאלה של האם תהיה רעידת אדמה, אלא בשאלה של מתי היא תקרה ובאיזו רמת מוכנות נגיע אליה כמדינה".