תגלית מסתורית בנגב: פסלונים אפריקאיים בני 1,500 שנה נמצאו בקברי נשים וילדים

חמישה פסלונים נדירים בני כ-1,500 שנה, בהם ראשים מגולפים של דמויות בעלות תווי פנים אפריקאיים, נחשפו לאחרונה בקברי נשים וילדים בתל מלחתה שבבקעת ערד. החפירה, שנערכה על ידי רשות העתיקות בשיתוף אוניברסיטת קלן, פורסמה בגיליון 117 של כתב העת הארכיאולוגי ‘Atiqot’.
הפסלונים, שהונחו בקפידה בתוך הקברים, עשויים מחומרי גלם נדירים – עצם ועץ אבוני שמקורו בדרום הודו וסרי לנקה – ומשקפים, לדברי החוקרים, מסורת עמוקה וזהות ייחודית שנשמרה לאורך דורות, גם לאחר המעבר לנצרות.

לדברי ד"ר נח מיכאל, מהחוקרים שהובילו את המחקר, ייתכן שהממצאים מעידים על קהילה שמוצאה מאפריקה, שהתיישבה באזור הנגב בתקופה הביזנטית. "הדמויות שימשו ככל הנראה לא רק לקישוט, אלא גם כביטוי לזיכרון ולשורשים משפחתיים. ייתכן שמדובר בייצוגים של אבות קדמונים", הוא מסביר.

הקברים עצמם, מהמאות ה-6–7 לספירה, נשאו סממנים מובהקים של קבורה נוצרית. לצד הפסלונים נמצאו גם כלי זכוכית, תכשיטים מאבן אלבסטר, צמידי ברונזה ואף קערות חרס, ככל הנראה כחלק מטקסי קבורה.
 

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, מסר: "מדובר בתגלית מרגשת שמדגישה את הרב-תרבותיות שאפיינה את ארץ ישראל לאורך הדורות. אנשים הגיעו לכאן ממקומות רחוקים, נקשרו למקום – אך גם נשאו עמם מסורות וזהויות מרוחקות."

הממצאים מתל מלחתה תורמים להבנה מחודשת של הקשרים התרבותיים והאתניים בנגב בתקופה הרומית-ביזנטית, וממחישים את המעמד של האזור כצומת דרכים חשוב בין אפריקה, ערב והודו.