חמישה יישובים חדשים על כביש באר שבע דימונה: מהפכת התיישבות או מוקש פוליטי?

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום אישרה אמש (שני, 5.5.25) את תוכנית משרד הבינוי והשיכון לקידום חבל התיישבות חדש לאורך כביש 25, בין דימונה לבאר שבע. האישור מהווה שלב משמעותי נוסף בדרך לדיון הצפוי במועצה הארצית – במסגרתו תידון הקמתם של יישובים חדשים במרחב המזרחי של מטרופולין באר שבע.

מדובר בקידום יוזמה ממשלתית מ־2022 שגובשה בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, החטיבה להתיישבות והמנהל לענייני הכפר, כחלק ממדיניות לחיזוק הפריפריה, הרחבת היצע הדיור בדרום והסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. במהלך הדיון הוצג תזכיר מקיף שהוכן על ידי צוות תכנון בראשות האדריכל נחום דונסקי, וזכה לתמיכת חברי הוועדה.

תכנון היישובים נעשה מתוך מטרה "לספק מענה לביקוש הגובר להתיישבות קהילתית־כפרית בדרום מזרח מטרופולין באר שבע" ולהשיב נוכחות יהודית לאזור שבו ניכרת עליונות דמוגרפית מובהקת ליישובים הבדואיים

במשרד השיכון מגדירים את התוכנית "יעד לאומי", ונציגי הממשלה מדגישים את השילוב בין פיתוח דיור ותשתיות לבין חיזוק קהילות כפריות וחיזוק הערים הסמוכות. כעת ממתינים להמשך קידום התוכנית במסגרת דיוני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

הממשלה מקדמת, מזה כמה שנים, תוכנית שאפתנית להקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים בלב הנגב – לאורך כבישי 25 ו־80, בין דימונה לבאר שבע – לצד מרכז שירותים אזורי בשם "עומרית". הדיון, שהתקיים השבוע, מעורר סערה ציבורית, פוליטית ותכנונית. מדובר באחת מהתוכניות האגרסיביות ביותר בעשור האחרון להרחבת ההתיישבות היהודית בנגב, אך גם בכזו שעלולה להצית מחדש את המחלוקת סביב קרקעות, זכויות האוכלוסייה הבדואית, והאיזון בין פיתוח עירוני לפיזור אוכלוסין.

חשש נוסף, הנשמע בעיקר בבאר שבע, הוא כי יישובים כפריים חדשים במרחב, יחלישו עוד את באר שבע אחרי שבדומה ליישובי הלווין בשנות השמונים ימשכו אליהם אוכלוסיות מבוססות, המחפשות  איכות חיים וביטחון באווירה כפרית, בתוספת להטבות במס. 

המטרה של היישובים: יהוד הנגב
עלות הפרויקט מוערכת בכ-2.2 מיליארד שקלים. בשלב הראשון יוקמו 300 מגרשים בכל אחד מהיישובים – נבטים דרום, גבעות עדרים, טלם-תלמה, טליה והרחבה לנבטים – בסך הכול 1,500 מגרשים, בעלות של כ־170 מיליון שקל. בשלב הסופי אמורים להיבנות כ־4,800 מגרשים על פני שטח כולל של 175 אלף דונם המשתרעים לאורך 35 ק"מ. על פי משרד הבינוי והשיכון, תכנון היישובים נעשה מתוך מטרה "לספק מענה לביקוש הגובר להתיישבות קהילתית־כפרית בדרום מזרח מטרופולין באר שבע" ולהשיב נוכחות יהודית לאזור שבו ניכרת עליונות דמוגרפית מובהקת ליישובים הבדואיים.

מתזכיר שהוכן על ידי משרד דונסקי אדריכלים ומתכננים עבור משרד הבינוי עולה כי לאורך כביש 25, קיימת כיום שליטה דמוגרפית וקרקעית של היישובים הבדואיים, עם כ־80 אלף נפש התופסים חזית של 19 קילומטרים של הכביש. לעומתם, היישוב היהודי היחיד שנמצא על קו החזית הוא מושב נבטים, התופס קילומטר אחד בלבד. לפיכך, לשיטת המתכננים, נדרש איזון מיידי באמצעות תוספת יישובים יהודיים באתרים שנותרו זמינים.

משרד השיכון מציג את המהלך כחיזוק ההתיישבות, לא על חשבון הערים הקיימות. אך ראש העיר דימונה, בני ביטון, טוען כי מדובר בטעות אסטרטגית: "למה להתפרס? למה לקחת לנו את האוכלוסייה החזקה מדימונה? אנחנו העיר עם עתודת השטח הגדולה ביותר במדינת ישראל. אני יכול לספק את כל יחידות הדיור צמודות הקרקע שהם מבקשים, כולל לגרעיני התיישבות. בשכונת דוד לוי בלבד יש 8,000 יח"ד מתוכננות. אין צורך ביישובים חדשים – יש צורך בהשקעה באלה הקיימים".

טויטת חוק ריפמן תשמש לליבון מחלוקות
טיוטת הצעת חוק ריפמן, שגובשה בשנת 2023 אך טרם קודמה בהליכי חקיקה, עשויה בעתיד לשמש מסגרת לפתרון הקונפליקטים שעלולים להתעורר. ההצעה כוללת עקרונות להסדרת התיישבות בדואית באמצעות איחוד כפרים, הסדרה של קרקעות ומעבר ליחידות תכנוניות מוכרות. עם זאת, נכון לעכשיו, אין סימנים לכך שמשרדי הממשלה בוחנים את השימוש בכלי זה בהקשר של התוכנית הנוכחית, והמהלך מקודם בלעדיו.

כלכלית, העלויות מדהימות: תשתיות אזוריות להקמת יישוב עם 300 מגרשים מוערכות בכ־90 מיליון שקל. תוספת עלויות תעסוקה, תיירות, ביטחון וסיוע קהילתי מביאות את עלות כל יישוב בשלב א' לכ־170 מיליון שקל. העלות הכוללת של הפרויקט לכל שלביו מוערכת כאמור ב־2.2 מיליארד שקלים. מחיר ממוצע למגרש: 317 אלף שקל למשתכן ועוד כ־100 אלף שקל תוספת למדינה.

למה להתפרס? למה לקחת לנו את האוכלוסייה החזקה מדימונה? אנחנו העיר עם עתודת השטח הגדולה ביותר במדינת ישראל. אני יכול לספק את כל יחידות הדיור צמודות הקרקע שהם מבקשים, כולל לגרעיני התיישבות

גם בתחום החברתי־תרבותי מוצגים נתונים מרתקים: לפי תנועת "אור", כ־4,100 ראשי משפחות פנו בשלוש השנים האחרונות בבקשה להתיישב בנגב ביישובים כפריים. מתוכם, כ־720 פניות נרשמו בשנה החולפת. כמחצית מהמשפחות הן דתיות או חרדיות, ורובן מתגוררות כיום במרכז הארץ וביהודה ושומרון.

בחברה להגנת הטבע מתנגדים בחריפות. אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע : "לצערנו, גם 77 שנה אחרי הקמת המדינה, הממשלה ממשיכה במדיניות של הקמת יישובים חדשים למרות החסרונות הרבים המתלווים לזה. הקמת יישוב חדש כרוכה בעלויות כלכליות גבוהות, היא פוגעת בסביבה הטבעית ובנוף, היא מובילה לפיזור אוכלוסייה ולפגיעה בערים הסמוכות. במקום להשקיע מיליארדי שקלים בהקמת יישובים חדשים, עדיף להשקיע את המשאבים בליקויים הרבים שיש בתחבורה הציבורית, בכיבוי אש, בפסולת, בפיתוח עירוני ובשיפור המצב בערים וביישובים הקיימים".

בעוד השטח בוער, והלחץ מצד כל הצדדים גובר, ממתינה לשכת התכנון להכרעה. האם תוכנית היישובים תצא לדרך, או שתתמסמס כמו יוזמות רבות לפניה? ההחלטה הקרובה תקבע לא רק את פני הנגב – אלא גם את גבולות המחלוקת הבאה.