ההורים הפכו להיות הבעיה האמיתית של בתי הספר - טוען מחקר מאוני' בן גוריון

מערכת היחסים בין הורים למורים, שבעבר הייתה כמעט חד-כיוונית, הפכה בשנים האחרונות למורכבת ומאתגרת. הורים מעורבים כיום יותר מאי פעם בחינוך ילדיהם, מקיימים קשר יומיומי עם מורים, מעירים הערות לגבי סגנון ההוראה, ולעיתים אף נוקטים צד בענייני כיתה. אך האם הם נתפסים על ידי המורים כשותפים אמיתיים?
מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון, שנערך על ידי ד"ר עידית פסט, פרופ' דורית טובין ותמר שכטר-כהן ופורסם בכתב העת הבינלאומי Teachers and Teaching, חושף תמונה מורכבת: מורים רואים בהורים יותר כבעיה שצריך לנהל מאשר כשותפים חינוכיים.
מעורבות היתר הזו, כשהיא נעשית בצורה לא מבוקרת, גורמת למורים לאבד שליטה בכיתה
המחקר, שהתבסס על ראיונות עומק עם 16 מורים משני בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי, מצא כי המורים מסווגים את ההורים לשלושה סוגים עיקריים:
הורים משתפי פעולה – הורים המעורבים באופן חיובי, מעריכים את מאמצי המורה ומסייעים בקידום הילד. הם מספקים למורים מידע על הילד ומקבלים עדכונים יזומים מצוות בית הספר.
הורים לא מעורבים – הורים המגיעים רק לפגישות החובה, לא מגיבים לשיחות ולהודעות ממורים ונוטים לא לקחת חלק פעיל בתהליך החינוכי. מורים מציינים כי לעיתים נדרשים תזכורות והודעות חוזרות כדי לגייס את שיתוף הפעולה שלהם.
הורים מתערבים – הסוג המאתגר ביותר, הכולל הורים מכחישים, מגוננים, חרדים, תוקפניים, תובעניים או חסרי גבולות. מורים ציינו כי נאלצו לפתח "מערכת ניהול הורים" מיוחדת הכוללת מעורבות יועצות בית הספר, הצבת גבולות ברורים ושמירה על גישה מאוזנת בין הקפדה לאמפתיה.
הורים רבים נוטים לראות את טובת הילד האישי שלהם כערך עליון, אך לעיתים הדבר מתנגש עם הצורך של המורה לנהל כיתה שלמה באופן מאוזן. "בעוד שההורה דואג לילד אחד, המורה נדרש לנהל כיתה עם עשרות תלמידים בעלי צרכים שונים", הסבירה ד"ר עידית פסט, אחת החוקרות המרכזיות. לדבריה, מדובר במתח טבעי, אך כשהמעורבות חורגת מעבר למידה סבירה, המורים חשים כי סמכותם המקצועית מוטלת בספק. "מעורבות היתר הזו, כשהיא נעשית בצורה לא מבוקרת, גורמת למורים לאבד שליטה בכיתה", הוסיפה פרופ' דורית טובין.
איך מכשירים מורים להתמודד עם ההורים?
מעורבות ההורים אינה תופעה חולפת, אלא תהליך שממשיך להתעצם. לאור זאת, החוקרות ממליצות לשנות את הכשרת המורים ולכלול בתוכנית הלימודים כלים ומיומנויות לניהול הקשר עם הורים. "המורים זקוקים לארגז כלים מותאם כדי להתמודד עם הורים, בדומה לכלים שניתנים להם לניהול כיתה או להעצמת תלמידים", ציינה ד"ר פסט.
לדברי פרופ' טובין, הכשרה כזו עשויה לא רק לשפר את הקשר בין מורים להורים, אלא גם להביא תועלת רחבה יותר לקהילה כולה. "כשיש שיתוף פעולה אמיתי בין מורים להורים, הילד מרוויח, אבל גם הקהילה כולה. הורים ומורים צריכים להבין שהם נמצאים באותה סירה", הוסיפה טובין.
ההורים המתערבים הם אלו שמאתגרים את המערכת בצורה המשמעותית ביותר. לפי המורים שהשתתפו במחקר, הורים אלה לעיתים חוצים גבולות, מתקשרים בשעות לא סבירות, מתעמתים עם מורים ואף מביעים דרישות לא הגיוניות. מורים רבים העידו כי נאלצו לפתח טכניקות להתמודדות עם ההורים המתערבים.
הטכניקות כוללות, בין היתר, יצירת "קו אדום" שמבהיר מתי ההורה עובר את גבול הסמכות שלו, תיאום פגישות עם יועצת בית הספר, הקפדה על תיעוד שיחות והודעות, ובמקרים מסוימים, הגבלת הקשר הטלפוני עם הורים לשעות מסוימות בלבד.
מפתחות להצלחה: אמון ושיתוף פעולה
בסופו של דבר, המחקר מדגיש כי המפתח להצלחה טמון בשיתוף פעולה אמיתי בין מורים להורים. החוקרות מדגישות כי יש לפתח כלים מקצועיים שיסייעו למורים להפוך את ההורים לשותפים אמיתיים. "כשזה עובד טוב, זה מצוין – הורה שיודע שהוא שותף ולא אויב, יכול להיות כוח משמעותי בהצלחת הילד", הסבירה תמר שכטר-כהן, אחת החוקרות.
מנגד, כאשר השותפות הופכת לעימות מתמשך, הקונפליקט עלול לפגוע בילד. "כל הצדדים – הורים, מורים ותלמידים – צריכים לזכור שכולם כאן לטובת הילד", ציינו החוקרות.
על פי ממצאי המחקר, קובעי מדיניות בתחום החינוך נדרשים להקדיש תשומת לב לנושא הכשרת המורים. כיום, הכשרות המורים מתמקדות בעיקר בניהול כיתה ובהתמודדות עם תלמידים, אך כמעט ולא מקבלות מענה בנוגע להתמודדות עם הורים. החוקרות ממליצות להוסיף לתוכניות ההכשרה מודולים מיוחדים שעוסקים בסגנונות הורות, טכניקות לניהול הורים ודרכים לפיתוח שיתוף פעולה יעיל.
"אם המורים יקבלו כלים לניהול הורים, המערכת כולה תעבוד טוב יותר", ציינה פרופ' טובין. “הכרות עם סוגי הורים והדרכים הנכונות להתנהל מולם יפחיתו את העימותים, יגבירו את המקצועיות ויהפכו את שיתוף הפעולה בין מורים להורים לנגיש ומועיל יותר.”