ביקורת חריפה על סיום התוכנית הממשלתית לחיזוק מבנים: ''יישובי הצפון והנגב זקוקים להכי הרבה הגנה''

‘’לא השיגה את יעדה'': ביקרת רבה בקרב בקרב מומחי נדל''ן, על סיום תוכנית תמ''א 38, מבלי שהוצע לה תוכנית חליפית.  תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) היא אוסף של תקנות, שתפקידן העיקרי הוא טיפול בסיכונים הנובעים מרעידות אדמה בישראל. התוכנית הוכנה ביוזמת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, על ידי צוות גדול של מתכננים ויועצים שבראשו עמד האדריכל יונה פיטלסון. היא אושרה על ידי ממשלת ישראל, ב-14 באפריל 2005. 
 

כואבת לי במיוחד העובדה שמי שייפגע הכי הרבה מכך יהיו ערי ויישובי הפריפריה, שם גם כך התמ"א 38 התנהלה בעצלתיים, זאת בשל העדר כדאיות כלכלית ליזמים. והלא דווקא יישובי הצפון והנגב המערבי זקוקים יותר מכל להגנה מירבית באמצעות ממ"דים, שעה שנכון להיום ברוב הבניינים שם אין אפילו מקלט נגיש לרפואה…
 

מרבית האוכלוסיה הזקוקה למימוש תוכנית תמ''א מתגוררת בפריפריה - ודווקא בה מימוש התוכנית דל ביותר.  בדו"ח המבקר שפורסם ב־15 בינואר 2024 מצא מבקר המדינה  מתניהו אנגלמן, כי תוכנית תמ"א 38 אינה משיגה את מטרתה, וכי ביישובים הסמוכים לשבר הסורי־אפריקאי קצב מימוש התכנית אינו מעשי. במוסדות חינוך, רק כ־5% מכ־1600 המבנים הטעונים חיזוק חוזקו עד כה.

רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו: "מדהים בעיני כיצד בעת הזאת, כשמדינת ישראל במלחמה מתמשכת עם סכנת טילים מוחשית ורעידת אדמה ממשמשת בפתח, מזניחים לחלוטין תכנית לאומית שמטרתה החתה לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה וטילים ולהוסיף ממדים, שעה שרק כשליש מהדירות הישראל מצוידות בממד"ים!"

צאלה רוזנבלום עמור, מנכ"לית קבוצת מ. אביב: "העקב אכילס  של תמ"א 38 היה בכך שכל עירייה ורשות מקומית נתנו לה פרשנות אחרת. מחד גיסא היו עיריות דוגמת עיריית ירושלים שידעו היטב לקדם אותה באופן מושכל ומצד שני תל אביב לא אהבה את זה שאין היטל השבחה. על כן שומה על מקבלי ההחלטות לנסח מודל שיהיה מיטבי לצרכי כל הרשויות המקומיות!"

 

עו"ד יריב גוטמן, מתמחה בנדל"ן ומקרקעין: "מלכתחילה נכנסה התמ"א לשדה מוקשים, זאת משום שרוב הפרויקטים הפוטנציאליים ממוקמים במתחמים ושכונות ותיקות בלב הערים, ועם אוכלוסייה ותיקה וחסרת בטחון שהיתה זקוקה להסברה ומזעור החששות מפני הממסד. אם היה טיפול נכון מראש בנקודת תורפה זו, היינו מצויים כבר במקום אחר לגמרי!"

עו"ד שיר טורם-הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן: "כואבת לי במיוחד העובדה שמי שייפגע הכי הרבה מכך יהיו ערי ויישובי הפריפריה, שם גם כך התמ"א 38 התנהלה בעצלתיים, זאת בשל העדר כדאיות כלכלית ליזמים. והלא דווקא יישובי הצפון והנגב המערבי זקוקים יותר מכל להגנה מירבית באמצעות ממ"דים, שעה שנכון להיום ברוב הבניינים שם אין אפילו מקלט נגיש לרפואה..".

בחלק מהמבנים - הביצוע עוכב ביותר מ-20 שנה

אחת הבעיות הנפוצות היא עיכוב של שנים רבות במימוש הפרויקטים מרגע החתימה על חוזה, כך שדיירים נשארים בלא יכולת לקבל את שהובטח להם ולא לממש את הדירה הקיימת, עד כדי 20 שנות המתנה. הסיבות לעיכוב נפוצות ומגוונות, כגון התנגדות לבניה, לרבות של חלק מהדיירים עצמם, הליכים מול רשויות, קריסת חברות יזמות, קריסת קבלנים, ואף חוזים בעייתיים מלכתחילה.

בדברי הסבר לתמ''א נכתב בין היתר כי ‘’אזורי הפריפריה הם ברובם אזורים שבהם קיימת הסתברות גדולה יחסית להתרחשות רעידות אדמה. באזורים אלה מתגוררת, בדרך כלל, אוכלוסייה דלת אמצעים, אשר לא תוכל לממן את החיזוק בכוחות עצמה. אמצעי העידוד לחיזוק מבנים, המוצעים בתמ"א, הכוללים תוספת זכויות בנייה, אין בהם כדי לממן במלואו את החיזוק הנדרש, בשל הביקוש הנמוך ליחידות דיור וערכי הקרקע הנמוכים...''.

 

בהחלטת הכנסת מינואר 2008, נקבע שהממשלה יכולה להקצות תקציבים לסיוע בשיפוץ מבנים במסגרת התמ"א בפריפריה, אך עד היום טרם הוקצו תקציבים כאלה בפועל.

מבקר המדינה פרסם כבר במרץ 2011, לפני 13 שנה  דו"ח על "עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה – תמונת מצב". בדו"ח נאמר כי אין באמצעי העידוד הכלכליים והמנהליים שניתנו בתמ"א 38 משום תמריץ לחיזוקם של מבני מגורים באזורי הפריפריה. מהדו"ח עולה גם שנכון לתחילת שנת 2010 גם באזורים שבהם השתלם ליישם את תמ"א 38, התקדם היישום רק מעט, וחוזקו במסגרתה רק מעט מאוד מבנים.