המשבר נחשף: ‘’העיר העתיקה של באר שבע במצב קשה מאוד. יש תחושה של הזנחה''
אחרי שבעשור וחצי האחרון הושקעו במקום עשרות מיליוני שקלים, העיר העתיקה של באר שבע במשבר קיומי. משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל נתנו מכה נוספת למקום שהיה אמור להיות פנינה היסטורית ותיירותית.
''העוגנים יצאו מהעיר העתיקה – בהם בנקים ומשרדי ממשלה. לאנשים יש פחות סיבה לבוא לעיר ויש גם את בעיית החניה'', אומרת דמות וותיקה בעיריית באר שבע, שמנסה לסייע לבעלי העסקים שעוד נותרו במקום. ''שתבין: כל עסק שנסגר מנסה למזער נזקים ומוכר לראשון שמוכן לשלם. נכנסו לעיר העתיקה גורמים לא הכי סימפטיים''.
\
כבר היינו במקום של התקדמות, של תנופה, של עשייה, כבר הרגשנו בשינוי וכעת התדרדרות מהירה מאוד אחרי שנים של השקעה. זה כנראה קשור להרבה מאוד גורמים, ובהם מגמות עולמיות של צריכה, משבר הקורונה, המלחמה וגם לתכנון והשקעה של העירייה
''בשעה שלוש או ארבע אחרי הצהריים העיר מתחילה להיסגר'', מספר בעלים של מספר עסקים בעיר העתיקה. ''מי יבוא? אתה מגיע עם הרכב, יושב לאכול פלאפל וישר מקבל דוח. אבל זו לא הבעיה היחידה. איפה כל מוסדות התרבות? איפה הסטודנטים? משפצים ומשפצים, ואנשים לא באים. זאת לא תחושה שלי בלבד: תשאל סוחרים, כולם ירדו בפעילות בחצי ואולי יותר. מה הולך פה טוב? בעיקר נרגילות, לפעמים בלילה אם יש מופע, אנשים עוברים דרך מי שפתוח, אבל לא מדובר במכות לקוחות שיכולה להחזיק עסק''.
.jpg)
''מאז ה-7.10 קשה להשיג עובדים'', מספר לנו בעל עסק אחר, מתחום המזון. ''באים אליי חברים ומשפחה ועוזרים, אבל עכשיו אני סוגר מוקדם. אם ב-3 אני רואה שהעיר מתחילה להתרוקן, אני מתחיל לסגור. אתה רואה את הירידה גם בימי שישי''.
''התחלתי לחתוך במחירים ויכול להיות שאני אסגור את הדוכן. אין עבודה'', מספר לנו בסטיונר קבוע בעיר, שפעם בימי שישי היה נהנה מקהל גדול. ''פעם היה משתלם לשכור פה דוכן. הייתה תנועה. היום אנשים בקושי באים. אני מתאר לעצמי שבגלל האסון שעברנו ובגלל שאנחנו עדיין במלחמה, לא יעשו פה אירועים. אבל יש גם את הפרנסה של האנשים ולזה אין פתרון''.
כמעט חמישה עשורים מנסים להרים את העיר העתיקה - ללא הצלחה
לאורך עשרות שנים, עוד מאמצע שנות השבעים, ניסו להחיות את העיר העתיקה של באר שבע: קריות אמנים שלא צלחו, פאבים שנפתחו ונסגרו, גלריות למיניהן עם גורל דומה. אפילו נעשה ניסיון להפוך את השוק הישן (הלמן) לקריית אמנים, ניסיון שגם הוא לא צלח. בשנת 1977 היה מאבק בין יזמי תרבות ובעלי גלריות לפתוח את העיר העתיקה בשבת, לבין קהל דתי ומסורתי. המאבק הזה אפילו כיכב אז על השער של הגיליון הראשון של השבועון ‘’כל-בי'' עליו השלום. גם הוא שכן בעיר העתיקה. בשנות השמונים זכריה לירז ז''ל פעל ללא לאות להחיות לפחות את רחוב סמילנסקי. הוא השקיע בזה את הנשמה, פשוטו כמשמעו.
.jpg)
יחד איתו היו דמויות מהבוהמה המקומית: גואל דרורי, המורה האגדי לצילום וכיום מנהל הצלמנייה, שהיה לו פאב מקסים בשם ‘’צ'אפלין''. רפא קופרשטיין, שהיה לו את ‘’שבא''. גלריה לירז, מועדון הסמטה, בית התה, חמסין, כולם באו והלכו. במקום פעל גם מרכז תרבות צרפת (כיום מסעדת בשרים) ושני בתי קולנוע: שביט (שעלה באש) ומרכז (שנסגר לפני שנים).
רק קפה נרגילה הולך בעיר העתיקה. בערב בעיקר, באים לכאן החבר'ה שלא רוצים להיות ביישובים בגלל הירי. יושבים, שותים קפה ומעשנים נרגילות. הבעיה היא כשיש קטטות ומגיעה משטרה
לירז הגיע לבאר שבע בשנת 1962 והיה אחראי ליוזמות תרבות רבות בעיר. הוא יזם את חגיגות הזמר העברי בערד – פסטיבל ערד במתכונתו המקורית וחגיגות הכליזמרים בצפת. בשנת 2000 הוענק לו אות יקיר באר שבע על תרומתו רבת השנים לתרבות בעיר. בין היתר, הוא היה בשנת 1972 ממקימי תיאטרון באר שבע והיה למנהלו הראשון. משך עשורים לירז ניסה להחיות את העיר העתיקה בבאר שבע והאמין מאוד בפוטנציאל שלה. בסוף, עבר לחיפה.
בשנים האחרונות הוקמו בעיר העתיקה מוסדות תרבות – החל משדרוג מתחם המוזיאונים, דרך בית האמנים, בית הסופרים, הצלמנייה, תמוז (מרכז הצעירים לשעבר), גלריית הבאר, הבית הגאה ותיאטרון הפרינג'. בנוסף, נערכו פסטיבלים, בהם פסטיבל האור, פסטיבל סמילנסקי ואירועים סביב אוכל ובירה. לכאורה, כל האלה, שנעשו בהשקעה כספית לא מבוטלת, היו צריכים להרים את העיר העתיקה ולמשוך אליה קהל מגוון, מכל קצות הקשת הבאר שבעית.
גם שדרת האוכל, בה בוצעו שיפוצים רבים, לרבות חידוש כלל התשתיות, כמעט ושוממה. ''רק קפה נרגילה הולך בעיר העתיקה. בערב בעיקר, באים לכאן החבר'ה שלא רוצים להיות ביישובים בגלל הירי. יושבים, שותים קפה ומעשנים נרגילות. הבעיה היא כשיש קטטות ומגיעה משטרה'', מספר בעל עסק אחר.
‘’תן לי למכור ולצאת מפה בכמה שפחות הפסדים''
בעיר גדולה אחרת, הייתה צריכה להיות פריחה בעיר העתיקה, גם בתחום הנדל''ן והעסקים. ‘’אני לא מושך הביתה שקל. כמעט שנה שאני רק מכסה הוצאות. היום אני שוקל למכור לראשון שישים את הכסף על השולחן''.
‘’אנשים סוגרים, אף אחד לא אוהב לדבר על זה. סוגרים בשקט. יש מקומות שעומדים סגורים שנים. מרימים את הבלטות בשביל לא לשלם ארנונה. איפה כל הצעירים? גם המחלמה דפקה פה את הכל. אנשים לא רוצים לחגוג כשהחטופים שלנו בעזה וכשחיילים מתים''.
התלונות אינן חדשות וגם המצב לא חדש: פני כשמונה שנים, בנובמבר 2016, חשפנו בחדשות באר שבע והנגב, את המצב העגום של העיר העתיקה. יממה לאחר הכתבה, מבקר המדינה פרסם דוח חמור אודות המבנים הנטושים בעיר העתיקה של באר שבע, כמקור למפגעים וכמחוללי פשיעה.
שמונה שנים חלפו ולא הרבה השתנה….jpg)
מוסדות תרבות? רובם פעילים רק כמה שעות ביום
דבר נוסף שביקשנו לבדוק, על פי הפרסומים הרישמיים, הוא מתי ולכמה זמן פתוחים המוסדות התרבותיים בעיר העתיקה.
מוזיאון הנגב למשל, פתוח רק חלק מימות השבוע: חמישי, שבת, ראשון שני ושלישי -לארבע שעות בלבד - בין 10:00-14:00. בשישי, היום בו מרבית הבאר שבעים שוקלים לבוא לעיר העתיקה - סגור. גם ביום ראשון סגור. ברביעי פתוח לשבע שעות: 10:00-14:00 ו-16:00-19:00.
בית האמנים, השוכן ברחוב האבות, פתוח כל השבוע, למעט רביעי, בין 10:00-14:00, בשישי, הוא פתוח בין 10:00-13:00.
בתמוז נערכים מופעים בעיקר בשעות הערב.
הצלמניה, השוכנת ברחוב האבות 63, פתוחה בחמישי שני ושלישי, בין השעות 10:00-16:00. בשישי בין 10:00-12:00. בשבת בין 10:00-13:00 וברביעי בין 12:00-18:00.
שלא על ידי חברות בת של עיריית באר שבע, פועלים גלריית טרומםפלדור ובית הסופרים.
המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת הטרור גם הכתיבה לשנות את אופייה של הפעילות התרבותית ולהתאים אותה למצב הרוח הלאומי. כך למשל פסטיבל הפרינג' נערך השנה במתכונמת שונה.
.jpg)
‘’העיר העתיקה במצב קשה מאוד. אין בה כמעט תנועה של אנשים, יש הרבה לכלוך ותחושה קשה של הזנחה''
אפילו הפטריוטים הגדולים והיזמים בעלי רצון טוב הרימו ידיים: נעמה ספיר, בעלת המיזם ״איי לאב ב״ש״, יזמת תיירות ותרבות שמקיימת מאות סיורים בשנה בבאר שבע, מספרת לנו: ״אנשים היו מגיעים לעיר העתיקה ומתאהבים, יש לה קסם מיוחד ויש בה פנינות שאין באף מקום אחר. זה המקום שבו ביליתי ימים ושעות רבות כל כך מחיי.
לצערי, אחרי שנים שבהן הדרכנו אלפי סיורים בעיר העתיקה, אליהם הגיעו אנשים מכל הארץ והעולם, בתקופה האחרונה נאלצנו לצמצם משמעותית את הפעילות שלנו בעיר העתיקה ולהעביר אותה למרחבים אחרים בעיר''.
‘’כיזמת, פשוט אין לי ברירה - אני חייבת להתאים את עצמי למציאות המשתנה. כך עשיתי בקורונה, במלחמות ומבצעים צבאיים וגם עכשיו. העיר העתיקה במצב קשה מאוד. אין בה כמעט תנועה של אנשים, יש הרבה לכלוך ותחושה קשה של הזנחה. העסקים סגורים, וגם מי שמנסה לשרוד עושה זאת בקושי רב, הרחובות לא מטופלים ולא מטופחים והמרחב הציבורי פשוט הפך להיות לא נעים''.
‘’כבר היינו במקום של התקדמות, של תנופה, של עשייה, כבר הרגשנו בשינוי וכעת התדרדרות מהירה מאוד אחרי שנים של השקעה. זה כנראה קשור להרבה מאוד גורמים, ובהם מגמות עולמיות של צריכה, משבר הקורונה, המלחמה וגם לתכנון והשקעה של העירייה. כמי שאוהבת, ואולי אפילו מאוהבת, בעיר העתיקה של באר שבע, אני בעיקר עצובה שזה המצב״.
בניגוד לדברים אשר צוינו בשאילתא. עיריית באר שבע בשיתוף החברות העירוניות, הקימו מוסדות ועוגני תרבות ואומנות אשר מושכים קהל רב לעיר העתיקה המתחדשת'', אומרים בעירייה…
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: ‘’עיריית באר שבע משקיעה בשנים האחרונות בעיר העתיקה תקציבים חסרי תקדים בשיקום תשתיות וחידוש המרחב הציבורי''
‘’בניגוד לדברים אשר צוינו בשאילתא. עיריית באר שבע בשיתוף החברות העירוניות, הקימו מוסדות ועוגני תרבות ואומנות אשר מושכים קהל רב לעיר העתיקה המתחדשת. ניתן לציין את תיאטרון הפרינג', מתחם המוזיאונים בו מוצגים תערוכות הזוכות לחשיפה ארצית, בית האומנים הוותיק והטוב, הצלמניה החדשה, מוזיאון האנז"ק, בית "תמוז" מרכז הצעירים לשעבר. כמו כן, בימים אלה עובדת העירייה על פרוייקטים חדשים בינהם גלריה "ארטישוק" ותיאטרון בובות'', אומרים בעירייה.
‘’כמדי שנה בקיץ יתקיימו בעיר העתיקה שני פסטיבלים מצליחים, פסטיבל סמילנסקי ופרינג'.
‘’בנוסף לאירועי התרבות הרבים, העיר העתיקה התברכה באתרים היסטוריים. מינהלת העיר העתיקה ומחלקת התיירות בחברת יעדים, מלווים קבוצות רבות בסיורים במוקדים השונים.
‘’כידוע, עיריית באר שבע משקיעה בשנים האחרונות בעיר העתיקה תקציבים חסרי תקדים בשיקום תשתיות וחידוש המרחב הציבורי שלא נעשו בעבר. מי שעיניו בראשו יכול לראות את הפיתוח של הרחובות בתוך העיר העתיקה, הכולל החלפת תשתיות ישנות, סלילת כבישים מחדש, תאורה וריהוט רחוב.
אחד הדברים המרכזיים להצלחת העיר העתיקה היא משיכה של קהלים. מינהל ההנדסה בשיתוף חברת יעדים ומנהלת העיר העתיקה, מקדמים תוכניות בינוי מגוונים לשכונה וזאת יחד עם יזמים ומשקיעים. העירייה, הצליחה להוריד משמעותית את עלויות הקמת הפרוייקטים אשר בא ליידי ביטוי במשיכה ועידוד היזמים להשקיע בעיר העתיקה היפה והמתחדשת''.
קראו עוד באותו נושא:
יממה אחרי הפרסום בחדשות באר שבע והנגב: דוח מבקר חמור על המבנים הנטושים בעיר העתיקה
חשיפה: כך ננטשת העיר העתיקה של באר שבע
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
