חשיפה: כך ננטשת העיר העתיקה של באר שבע

חנויות, בתים, פסג'ים, בתי קפה, אולמות שמחה, בתי קולנוע: בלי ששמנו לב, בעיר העתיקה אתרים ננטשים וכבר לא מאוכלסים מחדש
send whatsapp messsage send FB messsage
אין ביקוש: חנות למוצרי תינוקות שעומדת נטושה, ברחוב הרצל (צילום: דני בלר)

אלפי מטרים ריבועיים של נדל"ן נטוש עומדים בעיר העתיקה בבאר שבע, חלקם שנים רבות. הם לא מניבים כלום. בימים שכולם אוהבים לדבר על שוק נדל"ן "רותח", העיר העתיקה של באר שבע ננטשת.

הון עתק הושקע בעיר העתיקה של באר שבע, בין היתר במיתוגה כעוגן תרבותי שאמור למשוך אליה סטודנטים איכותיים, שייהנו מהעוגנים התרבותיים שלה. בין היתר, הושקע בה מאמץ רב באירועי תרבות, מ"שישי בעתיקה", דרך "לילה לבן" ועד לגרסא מדוללת יותר של פסטיבל סמילנסקי. ולא שחסרים בה מקומות יפים: "עשן הזמן" הייחודי, שלידו תיאטרון הפרינג', שנחשב לאחד האיכותיים בארץ. "קפה לולה" הוותיק ו"שסק" החדש, עם אווירה ותפריט ייחודיים, מצד אחד "ברקה", המציע הופעות מעולות וערבים לקהלים שונים ומצד שני, בר כמו "בר ברון" ועוד ועוד. בעיר העתיקה יש גלריות, שני מוזיאונים, בית אמנים, עוד כמות לא קטנה של בתי קפה ברים ובתי אוכל, חלקם בני 60 שנה ויותר ("קבב אמונה", "הפלאפל הירוק", "אסולין" ו"בית הפול" פועלים משנות החמישים, כולם עסקים שהקימו בזיעת אפם עולים שבאו לעיר המתחדשת). יש חנויות בנות 50 שנה לפחות ולא מעט היסטוריה יפה. לכאורה, עיר עתיקה חיה, תוססת ויפה. בבקרים היא באמת שוקקת חיים. "אחרי שלוש או ארבע אנשים נעלמים מפה", אומר לנו בעל קיוסק. "גם אני סוגר מוקדם, כי אין מה לעשות. אחרי הצהריים מת".

מנסים הכול, אבל אנשים עוזבים

צריך לציין בכדי להיות הוגנים: ניכר שעושים כל מה שאפשר, על מנת לנסות להביא אנשים לעיר העתיקה של באר שבע, עיר ששנים ניסתה להתנער מהמאפיינים העות'מאניים שלה וכיסתה אותם בטיח או פשוט הרסה אותם בדחפורים. לאורך השנים, היו מי שזיהו את הפוטנציאל וניסו להפיח בה רוח חיים. בשנות השבעים והשמונים זכריה לירז היה הקטר שהוביל את רחוב סמילנסקי. בימי כהותנו של יצחק רגר ז"ל נעשה ניסיון להקים קריית אמנים במה שפעם היה שוק קטן. בפסג' "שרול", שפעם היה אחד היפים בעיר, שופץ חלק מהמתחם ושוכנו בו סטודנטים. אופנת בתי הקפה ב-5 שקלים הביא תנועת קונים. הפלמ"ח היה ונשאר רחוב המתווכים. אבל משהו בעיר העתיקה הולך וכלה.  
פסג' נטוש בעיר העתיקה (צילום: דני בלר)

חנות צעצועים שעלתה באש לפני שנים, עדיין נטושה (צילום: דני בלר)

הסוחרים מספרים שקשה: הארנונה כבדה לטעמם ויש אגרות שילוט ועוד כל מיני היטלים שמכרסמים בפרנסה. "לא רק שאני לא עושה את היומית, יש לי חודשים שאני מוכר אולי ב-2,000 או 3,000 שקלים ואין לי משהו אחר לעשות. אין לי עבודה אחרת. זאת הפרנסה", אומר לנו סוחר, בעל חנות קטנה באחת הרחובות המרכזיים של העיר העתיקה. "לפעמים אני הולך לקנות לעצמי פלאפל, אז אני מדבר עם בעלי עסקים אחרים ברחוב. כולם באותו מצב. לפעמים סטודנטים באים וקצת מצילים את הפרנסה. אבל אין עם מי לדבר. תדבר, תתלונן, יעשו לך יותר רע. אז כולנו מעדיפים לנסות לסחוב ולקוות לטוב".
למרות העוגנים, המיתוגים, האירועים התרבותיים, יש הרבה נכסים ריקים בעיר העתיקה. רק ברחוב הרצל למשל, עומדים ריקים אולם אירועים, מועדון מפורסם, יש בית קפה שכבר פתוח כמה ימים, פסג' שרובו נטוש ומראה כואב: איפה ששכן קפה "פיטפוט", שהיה אחד האהובים בעיר העתיקה, עומד חלל ריק. רק אי בטון, קצת ברזים ומעט ריהוט. גם חנות הצעצועים על רחוב הרצל עומדת נטושה.

איפה בעלי הנכסים?

כל המקומות, ללא יוצא מהכלל, היו או הינם בבעלות פרטית: מועדון מנדי'ס למשל, שפעם היה המקום ב-הא' הידיעה להיראות בו. הבוהמה של באר שבע  - ופעם הייתה כזו והייתה זוהרת, הייתה מתכנסת שם לבלות. מעליו, שטח גדול, שהיה פעם אולמי "נרקיס". מתחת לאולם, על רחוב הרצל, מספרה שנסגרה. ברחוב המקביל, ההסתדרות, הוקם מבנה יפה, דו מפלסי, שהיה אמור להיות מרכז מסחרי. כבר כמה שנים שהוא עומד נטוש. מולו גם מבנה נטוש נוסף, חד קומתי. כמה דקות הליכה משם, ברחוב רמב"ם כמעט על מורדי הגטאות יש מבנה נטוש נוסף, שפעם איכלס חנות צעצועים ועלה באש, לפני שנים. הוא עומד עדיין כמו ביום שנשרף, בתוכו תקרה שקרסה וצעצועים מפוייחים.
ברמב"ם כמעט פינת החלוץ מבנה נטוש נוסף, שפעם גרו בו יהודים חרדיים. "בית אפרים", כך אומרת הכתובת הדהויה שעל השלט. ברחוב החלוץ, ממש בסיבוב, עוד שטח גדול העומד ריק ומסוגר שנים. פעם שכנו שם אולמי "שולחן המלך".
ויש עוד: על רחוב העצמאות, פינת בית אשל, המבנה התורכי שפעם איכלס את שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות. היום הוא מוצף בביוב. מולו עוד חלל גדול נטוש: מה שפעם היה אולמי אפשטיין. על רחוב ההסתדרות מה שפעם הייתה החנות לכלי כתיבה בה ביקרו כל אמני באר שבע: נורמוגרף.  לידה בית נטוש, מבנה תורכי יפהפה. ברחוב החלוץ עומד כבר שנים נטוש ומיותם מה שפעם היה מכון המים. על רחוב הפלמ"ח שוכן מה שפעם היה קולנוע "מרכז", בו הוקרנו סרטי בוקרים וסרטים מצוירים וגם סרטים שבזמנו כונו "סרטי סקס" והיום היו מעלים חיוך.  
יש עוד חנויות סגורות, אפילו צמודות זו לזו:על רחוב הרצל, בית קפה שנסגר, חלל גדול שפעם שכנה בו חנות מוסיקה ומקום בו שכנה חנות בגדים. לפני שנים הייתה שם חנות הבגדים של אלון דה-לוקו. מולם, סטייקייה שכשלה. מישהו ניסה להקים שם גריל ארגנטינאי, אבל הלקוחות לא באו.
המקום בו שכן קפה פיטפוט  האגדי, כיום נטוש (צילום: דני בלר)
שורת חנויות סגורות מזה מספר שנים, על רחוב הרצל (צילום: דני בלר)
יש בנייני משרדים שעומדים נטושים וחללים ענקיים בלב העיר העתיקה שנזנחו. פסג' שביט, בו עדיין שוכן קולנוע שביט שנסגר לפני כמעט חמישה עשורים. בפסג' עוד תלויות להן קצת כרזות בלויות של סרטים עם אנני ג'יררדו וז'אן גבן. לפני שלושים ומשהו שנה, כעשור אחרי הצגת הקולנוע האחרונה, המקרנות והסרטים עדיין עמדו שם ובמקררים עוד נותר גזוז של פעם. על המקרנות עוד היה הסרט האחרון שהוקרן במקום. בסוף שנות השמונים הקולנוע הנטוש הפך לזולה של נרקומנים ואם אפשר היה לקחת ממנו משהו בעל ערך, זה נעשה. גורל דומה עבר על קולנוע "אורות" בשכונה ג'.
בצמוד לקולנוע שביט, "בית כל-בי", ומתחתיו קפה "פנוראמה". שניהם ננטשו לפני יותר מעשור. השלטים עדיין עומדים שם, סוג של מצבה אילמת למקומון שיצא לאור משך 37 שנה ונעלם כלא היה.

האם הנדל"ן "רותח" בעתיקה? אלפי מטרים ריבועיים עומדים נטושים. אם היה להם ביקוש, ללא ספק מישהו היה עושה משהו בנידון. בעיר העתיקה יש פסג'ים נטושים עם משרדים ריקים. בחלקם יש קומות מרתף שפעם שימשו מחסנים. חלק מהשטחים האלה כבר לא גלוי לעין, אחרי שנאטם כדי שלא ייכנסו אליו הומלסים, שוהים בלתי חוקיים או שחלילה ייקרה משהו.
נורמוגרף, החנות המיתולוגית של הציירים ואמנים, עומדת כיום נטושה. הלב כואב (צילום: דני בלר)
​​​​​​​
בית ברחוב ההסתדרות, נטוש, ליד חנות כלי כתיבה, נטושה (צילום: דני בלר)

שטח מסחרי נטוש. נבנה ולא אוכלס מעולם (צילום: דני בלר)

העיר העתיקה היא לבה של באר שבע. היא הייתה שם ראשונה, עוד מתחילת המאה שעברה. כל שנבנה בבאר שבע, נבנה סביבה וממנה והלאה. עם זאת, נדמה כי מה שננטש בה, כבר לא חוזר לחיים. תחלופה בין עסקים, במתחמי קניות ומסחר היא דבר טבעי. נטישה, מעידה על בעיה.


למרות העוגנים, המיתוגים, האירועים התרבותיים, יש הרבה נכסים ריקים בעיר העתיקה. רק ברחוב הרצל למשל, עומדים ריקים אולם אירועים, מועדון מפורסם, יש בית קפה שכבר פתוח כמה ימים, פסג' שרובו נטוש ומראה כואב: איפה ששכן קפה "פיטפוט", שהיה אחד האהובים בעיר העתיקה, עומד חלל ריק. רק אי בטון, קצת ברזים ומעט ריהוט. גם חנות הצעצועים על רחוב הרצל עומדת נטושה.