''כשלים וליקויים רבים בטיפול הממשלה באזרחים'': דוח עם ממצאים חמורים על הדרום הותר לפרסום

מחוז הדרום בין המובילים בהיקף התלונות, בתחומים בהם מיגון, רווחה, חינוך ומס רכוש, שם נרשמה עליה של פי 49 בהיקף התלונות
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
''כשלים וליקויים רבים בטיפול הממשלה באזרחים'': דוח עם ממצאים חמורים על הדרום הותר לפרסום ההרס בבארי (צילום: קובי גדעון / לע''מ)

דוח נציב תלונות הציבור השנתי הותר לפרסום הערב, שני. הדוח מביא נתונים חמורים על טיפול הממשלה באזרחים במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ועולים בו כשלים וליקויים רבים. מה-7.10.23 ועד 31.12.23 התקבלו בנציבות תלונות הציבור 1,627 תלונות הקשורות למלחמת 'חרבות ברזל'. 68% מהתלונות בקשר למצב החירום, התקבלו באמצעות הקו החם והמפגשים עם המפונים ברחבי הארץ

מן הנתונים עולה כי בשנת 2023 חלה עלייה במספר המתלוננים במחוזות דרום, ירושלים, יהודה ושומרון וצפון, לעומת שנת 2022. המחוזות שבהם מספר המתלוננים ל-10,000 תושבים היה הגדול ביותר הם מחוז יהודה ושומרון (22.2) ומחוז דרום (21.2). המחוז שבו מספר המתלוננים ל-10,000 תושבים היה הקטן ביותר הוא מחוז מרכז (13.4)  
יש לציין כי העלייה במספר המתלוננים במחוזות דרום וצפון ויהודה ושומרון נובעת מגידול בכמות האתגרים שתושבי מחוזות אלה נאלצים להתמודד איתם עקב המלחמה  ומהוספת האפשרות לאחר פרוץ המלחמה לפנות לנציבות תלונות הציבור באמצעות הקו החם או במסגרת הביקורים שביצעו עובדי הנציבות במרכזי מפונים. 
שנת 2022

בשנת 2023 חלה עלייה חדה במספר התלונות שהגישו תושבי הדרום והצפון בנושאים הקשורים למלחמה. להלן חלק מהנושאים שבהם התקבלו תלונות הקשורות למלחמה ושיעור העלייה לעומת שנת 2022:
•    בריאות הנפש: עלייה של פי 6.75 במספר התלונות במחוז דרום ושל פי 3.75 במספר התלונות במחוז צפון.
•    שירות רפואי: עלייה של פי 1.46 במספר התלונות במחוז דרום ושל פי 1.6 במספר התלונות במחוז צפון.
•    גמלאות לנפגעי פעולות איבה: עלייה של פי 10.3 במספר התלונות במחוז דרום.
•    הגנת העורף - מקלטים/מרחבים מוגנים: עלייה של פי 24.5 במספר התלונות במחוז דרום ושל פי 13 במספר התלונות במחוז צפון.
•    מענקים ותמיכות: עלייה של פי 7 במספר התלונות במחוז דרום ושל פי 1.8 במספר התלונות במחוז צפון.
•    מס רכוש: עלייה של פי 49 במספר התלונות במחוז דרום. 

תושבי הדרום והצפון הגישו בשנת 2023 תלונות בנושאים נוספים הנוגעים ישירות לפינוי האוכלוסייה האזרחית, כגון הטיפול במפונים בבתי המלון והסגירה של מוסדות חינוך.

 

היו איפה שהממשלה לא תפקדה: מתנדבי ארגון אחים לנשק בבית קמה (צילום: מישל אמזלג)

פינוי היישובים

פינוי היישובים נעשה בתוך זמן קצר למתקני קליטה ברחבי הארץ. פינוי כמות כה גדולה של תושבים בתוך זמן קצר למתקני אירוח המרוחקים מבתיהם יצר שלל בעיות וקשיים - בתחומי החינוך, הבריאות, תנאי השהות, המענקים הכספיים ועוד. לקשיים אלה נדרשו פתרונות מיידיים שונים. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הצביע במכתבו לראש הממשלה מ-13.11.23 על היעדרו של חדר מצב ממשלתי-אזרחי לעורף המרכז נתונים באופן מערכתי. דוגמה בולטת להשפעה של היעדר חדר מצב כזה היא פערי המידע ברמה המדינתית לגבי מספר המפונים המצויים באתרים השונים. פער מהותי נוסף שצוין במכתב הוא היעדר חלוקת אחריות בין הרשות המפנה לבין הרשות הקולטת.

מיגון אזרחי

בסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתחילת המלחמה ניכרו פערי המקלוט ביישובי קווי העימות בדרום ובצפון, ובפרט בשכונות שהרקע החברתי-כלכלי של המתגוררים בהן נמוך ובשכונות ותיקות. החשיבות של הטיפול בפערי המיגון והמקלוט עלתה ביתר שאת ביישובים שלא פונו. עוד פערי מיגון הועלו על ידי חקלאים ובעלי משקים, והם ציינו את הצורך בהצבת מיגוניות בשטחים החקלאיים ובסמיכות לבתי האריזה, לרפתות וללולים, לשם המשך הפעילות החקלאית. כמו כן, נמצא כי יש פערי מיגון במוסדות חינוך ביישובי הדרום והצפון, לרבות במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי (המשרתים בעיקר את האוכלוסייה החרדית), וכן במוסדות חינוך במרכז הארץ. ממצאים אלה מחייבים גיבוש של תוכנית לסגירת פערי המיגון המבוססת על מיפוי פערים עדכני ומתן מענה גמיש בנושא הלימודים במבנים חלופיים, לצורך חזרה תקינה ללימודים.

באוגוסט 2020 פרסם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור דוח בנושא "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) - ביקורת מעקב". תמונת המצב שצוינה בדוח זה הייתה שלכ-28% מתושבי המדינה אין מיגון תקני בסמוך לבתיהם. בדוח הומלץ בין היתר כי יושלם גיבושה של תוכנית למיגון העורף; כי משרד הפנים ופיקוד העורף יאיצו ברשויות המקומיות למלא את תפקידן בכל הנוגע לאכיפת חוק הג"א בנושא המקלטים הפרטיים המשותפים, כדי להבטיח את כשירותם, לצורך הגנת התושבים בשעת חירום; וכי רשות החירום הלאומית תסיים את גיבוש התוכנית לפינוי יישובים מקווי העימות, כולל יישובי עוטף עזה וגבול הצפון. מהתלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בנושא מקלטים לא תקינים ומהסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, עלה בבירור כי תוכניות הממשלה למיגון הצפון והדרום לא יושמו, כי פערי המיגון והמקלוט נותרו בעינם, וכי ההמלצות שצוינו בדוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא לא יושמו.

 

נזק מירי רקטות (צילום: קובי גדעון / לע''מ)


 

כיתות כוננות

אחד הלקחים מאירועי 7.10.23 היה החשיבות הרבה בהקמה וביסוס של כיתות כוננות מצוידות ומיומנות בערים וביישובים ברחבי הארץ. כיתות אלה נדרשות לצורך מתן מענה מהיר על ידי כוחות מקומיים לאירועים ביטחוניים לפני הגעת כוחות הביטחון לזירת האירוע, וקיומן מחזק את תחושת הביטחון של התושבים. רשויות מקומיות רבות ציינו לפני מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כי נדרשו לגייס תרומות או למצוא מקורות תקציביים אחרים לשם הקמת כיתות הכוננות בתחום שיפוטן. היות שהתגלו פערי הצטיידות ניכרים לגבי כיתות הכוננות, המליץ מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור במכתבו לראש הממשלה מ-13.11.23 לבחון את הפערים ברשויות השונות, להקצות את המשאבים המתאימים לשם סגירתם ולקיים מעקב הדוק ברשויות המקומיות בעניין זה. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור גם המליץ לעקוב באופן הדוק אחר האימון וההכשרה של כיתות הכוננות שזה עתה התגבשו, זאת לצורך מניעת אירועי ירי על חפים מפשע במציאות הביטחונית המתוחה.

בריאות וחוסן נפשי

במתקפת הפתע האכזרית של חמאס נפצעו אלפי בני אדם ופונו לבתי החולים. מלבד הפצועים בגופם, היו רבים שנפגעו בנפשם עקב חשיפה למראות קשים ונזקקו לטיפול של שירותי בריאות הנפש. פינוי היישובים בדרום ובצפון כלל רבים מהזקוקים לטיפול נפשי, והם נדרשו לקבל את הטיפול במקומות שהם פונו אליהם.  גם בעת שגרה מערך בריאות הנפש הציבורי בישראל מתקשה לתת מענה לציבור בפרקי זמן סבירים, בשל מחסור במשאבים תקציביים ובשל פערי כוח אדם. משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור פרסם במאי 2021 דוח בנושא "היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום" . אחד הממצאים שצוינו בדוח היה כי ניכר היעדרה של אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן. כמו כן צוינו ליקויים בפריסת מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים בשעת חירום. מסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור במרכזי המפונים ברחבי הארץ ניכר כי מפרוץ המלחמה עלתה רמת החרדה בקרב חלק מן הציבור. המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש, שחשיבותו במתן מענה טיפולי ראשוני היא קריטית, כשל בשבועות הראשונים למלחמה בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים בלבד, והתנהל ללא תורה סדורה וללא שמירה על רצף טיפולי ותיעודו.

 

פינוי העיר שדרות (צילום: קובי גדעון / לע''מ)

חינוך

עם פרוץ המלחמה וירי הטילים המסיבי חדלו מוסדות לימוד רבים במדינה לפעול. לאחר פרק זמן התקיימו הלימודים באמצעות למידה מרחוק, ולאחר מכן חזרו מוסדות החינוך לתפקד באופן חלקי, כמה שעות ביום. בהמשך חזרו מוסדות החינוך לפעילות מלאה ברוב חלקי הארץ. עם זאת, בסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בערי הדרום אשקלון, נתיבות ואופקים עלה כי ברשויות אלה, שרבים מתושביהן לא התפנו, התבססה מערכת החינוך על פעילויות חלקיות המתקיימות ברובן באופן מקוון, ומערכות החינוך היו רחוקות משגרת למידה.

עוד אתגר חינוכי היה הקמה של מערכות החינוך עבור ציבור המפונים בבתי ההארחה. במתחמי המלונות שבהם מרוכזים המפונים נפתחו גנים והופעלו בחלקם על ידי מתנדבים, אולם המענה לגילי בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות התעכב. פער נוסף היה חסרונם של מחשבים ניידים לכל תלמיד, שבהיעדרם לא ניתן ללמוד באופן מקוון בבתי המלון.

תשומת לב מיוחדת נדרשת בנוגע לילדים הלומדים במסגרת החינוך המיוחד, אשר לגביהם הפערים בנוגע למוסדות החינוך הם משמעותיים ביותר, הן ביישובי קווי העימות והן ביישובים שקלטו מפונים. גם לגבי היישובים הקולטים עלה כי מתן המענה לילדי החינוך המיוחד הוא חלקי. עוד פער שעלה בביקורים ברשויות, למשל נתיבות ואופקים, הוא היעדר הסעות לילדי החינוך המיוחד, שבשל כך הם לא חזרו ללימודים.

הסיוע הכלכלי

מצב המלחמה גובה מחיר כלכלי ניכר מהפרט ומהכלל. ברמת הפרט, מקור פרנסתם של רבים מתושבי עוטף עזה וגבול הצפון נפגע בשל מצב החירום השורר באזורים אלה ובשל פינוי האוכלוסייה מהם. גם בעלי עסקים בענפים שונים בכלל רחבי הארץ, דוגמת ענפי הבנייה, הקמעונאות,  התיירות וההסעדה, נפגעו בשל המצב. בשל כך עובדים רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ונזקקו לדמי אבטלה, ובעלי העסקים נזקקו לסיוע מהמדינה. המדינה מצידה הודיעה על מתן מענקים שונים לתושבי היישובים בדרום ובצפון וכן על הקלות בתנאי הזכאות לדמי האבטלה, הארכת מועדים לתשלום ועוד.

עם זאת, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ציין במכתבו לראש הממשלה מ-13.11.23 כי יישומה של תוכנית סיוע כלכלי לציבור התעכב זמן רב, ובדבר יש כשל מהותי. פינוי התושבים מבתיהם והיעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע יצרו מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לנזקקים.

בשים לב לאי-הוודאות הכלכלית, להתמשכות השהייה של המפונים מחוץ לבתיהם ולניתוקם ממסגרת עבודתם, קבע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור במכתבו לראש הממשלה מ-13.11.23 כי נדרש ליישם באופן מיידי תוכנית סיוע כלכלי לציבור, תוך ביצוע מעקב הדוק אחר מתן המענה לאזרח באמצעות מערך סיוע יעיל. לצד זאת המליץ מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לגבש מנגנונים יעילים ומהירים לטיפול במקרים חריגים, כדי לתת מענה במקרים שאינם כלולים בתבחינים השונים.