אחרי עשורים של מאבקים, הממשלה גילתה: זה מה שתוקע את הסדרת יישובי הבדואים בנגב
אחרי שנים של הזנחה, בממשלה נזכרו לקדם נושאים של קיימות וסביבה בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב. הגידול הטבעי באוכלוסיה, לצד הצורך המתבקש בקרקעות נוספות , לא תמיד בהסדר, התחילו לייצר בשנים האחרונות בעיות של סביבה. ביישובים לא מוסדרים בפזורה מצב התשתיות רע, בחלקם אין חשמל, מערכות מים וביוב ופינוי פסולת מסודר, שלא לדבר על מוסדות חינוך וגישה מוסדרת ובטוחה לתלמידים. ניסיונות הסדרת ההתיישבות כמעט ולא הצליחו, בין היתר כי לא נלקחו בחשבון ההיבטים החברתיים. בינתיים, האוכלוסיה וצרכיה גדלו בהתאם.
כולנו מכירים את המורכבויות שיש ואת המרחק הגדול בין החברה הבדואית לחברה הכללית בישראל. הפערים הללו מייצרים אתגרים מאוד גדולים, חברתיים וכלכליים, מעמיקים את הפער ומרחיקים את החברה הבדואית מהחברה הכללית. בנוגע להסדרת הפזורה עד כה לא הצלחנו לבצע הסדרה בהיקפים גדולים
רשות הבדואים שבמשרד לשוויון חברתי קיימה כנס חדשנות סביבתית באזור התעשייה עידן הנגב שברהט, במסגרתו דנו נציגי משרדי הממשלה, נציגי החברה הבדואית וכן יזמים פרטיים באתגרים הסביבתיים המלווים את תהליכי התיישבות הבדואים בנגב, ובדרכים חדשניות להתמודד איתם בדרך להסדרה.
מ"מ מנהל רשות הבדואים, יובל תורג'מן: "כולנו מכירים את המציאות בנגב, ברשויות הבדואיות, מכירים את המורכבויות ואת המרחק העצום שיש בין החברה הבדואית לחברה הכללית בישראל". ירון פורטל, יועץ המשרד לשוויון חברתי לענייני חדשנות: "תחת המונח חדשנות נעשים תהליכים פורצי דרך לא רק בתחום הטכנולוגיה אלא גם באופן שבו המדינה מתכננת, משתפת את הציבור בהליכים מורכבים, בעבודה מול יזמים ואנו מאתגרים את גורמי הרגולציה במשרדי הממשלה השונים בכדי להתאים את הכלים לפתרונות הדרושים, על מנת להביא לתושבי הנגב איכות חיים ראויה.
דן תורג'מן אמר, כי היתרי הבניה הינם מרכיב משמעותי וחסם מרכזי בדרך להסדרה.
"הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב הוא נושא שמעסיק את ממשלות ישראל לאורך השנים, אך לא תמיד בהצלחה המתבקשת", אמר תורג'מן. "כולנו מכירים את המציאות בנגב, את המציאות ברשויות הבדואיות, את המצב בפזורה. כולנו מכירים את המורכבויות שיש ואת המרחק הגדול בין החברה הבדואית לחברה הכללית בישראל. הפערים הללו מייצרים אתגרים מאוד גדולים, חברתיים וכלכליים, מעמיקים את הפער ומרחיקים את החברה הבדואית מהחברה הכללית. בנוגע להסדרת הפזורה עד כה לא הצלחנו לבצע הסדרה בהיקפים גדולים, אבל יש כעת נקודת אור וכיוון מעודד. יש כוונה, נכונות ומעשים בפועל. כך למשל בהובלה של השר שיקלי, אושרה בממשלה תכנית מיקוד הכוללת ריכוז מאמץ בכל המישורים .בנוסף אתמול התכנסה וועדת שרים לענייני החברה הבדואית, בפעם השנייה בחודשים האחרונים, וזאת לצד עבודה מאומצת ושוטפת של משרדי ממשלה ורשויות שונות הפועלים בתיאום לטיפול בחסמים ומתן מענה לטובת קידום משימות הסדרה ".
בהמשך הציג ד"ר חליל אבו-רביע, סמנכ"ל מחקר ופיתוח חדשנות במוצרים בחברת ICL . אבו-רביע גדל במכחול, יישוב בדואי, למשפחה של 12 נפשות. מגיל צעיר הוריו דחפו אותו ואת תשעת אחיו ואחיותיו לרכוש השכלה וכיום כולם בעלי תואר שני לפחות. "ICL מספקת תעסוקה, באופן ישיר ועקיף, לכ-5,600 עובדים מהמגזר הבדואי. לצד האתגרים קיים פוטנציאל אדיר ואנחנו כחברה מנסים להתאים את עצמנו לשפה ולתרבות על מנת לשלב כמה שיותר. יש צורך בשינוי תפיסתי מבחינת הפיתוח המקומי ועלינו לאמץ מגוון פתרונות אפשריים, החל מהקמת חווה סולארית שתספק את צרכי השכונה הסמוכה ועד מיחזור שפכים והפיכתם לדשן כפתרון לכלכלה מעגלית."
עוד הציגו בכנס מספר יזמים פרטיים, המקדמים פתרונות של חדשנות סביבתית בארץ ובעולם. קלייב ליפצ'ן, מחברת LAGUNA INNOVATION הציג פתרונות קומפקטיים לטיהור שפכים, פתרון שכבר מיושם בימים אלה באל פורעה שבנגב. גיל מאיר מחברת LEADSUN הציג פתרונות תאורה סולארית חכמים, שכבר מיושמים במקומות רבים בארץ ובעולם לרבות בישוב הבדואי אום בטין. אלי כהן מחברת איילת מים ואקולוגיה, דן בפתרונות טיהור שפכים ע"י צמחייה. לבסוף הציג איתי צחר, מנכ"ל עיריית ג'לג'וליה, את המודל הייחודי של העיר כיישוב באיפוס אנרגטי.
קראו עוד:
''כל שנה נוספים בנגב 3,000 מבנים בלתי חוקיים''