האם באר שבע תאבד את מעמדה כ''רשות איתנה''?
באר שבע לא מצליחה להתמודד עם תופעת ה''מאכערים'' בוועדות המקומיות, כך עולה מדוח מבקר המדינה העוסק ברשויות המקומיות, אשר התפרסם השבוע. זהו רק אחד הנושאים בדוח, אשר בחלק מסעיפיו ערך בדיקת עומק גם בבאר שבע וברשויות אחרות בארץ. הדוח התייחס בין היתר גם לנושא וועדות הביקורת הרשותיות ולסכנה לאיתנות הפיננסית של רשויות מקומיות שלא ישכילו להגדיל את הכנסותיהן.
להחיל מגבלות על עבודה מול ''מאכערים''
ההמבקר כותב כי ''מינהל התכנון לא קבע נהלים לגבי קבלת שירות ממוסדות התכנון באמצעות מייצגים ("מאכערים") ובדבר מגבלות שיש להחיל על עובדי מוסדות התכנון בעבודה מול מייצגים על מנת למנוע העדפות, משוא פנים ואי-שוויוניות במתן השירות ובקבלתו, וכן לא הנחה את הוועדות לקבוע ולפרסם נהלים בנושא''.
על פי הדוח, כ-60.8% מהתוכניות שהתקבלו במוסדות התכנון בישראל מאז 2016 היו תוכניות נקודתיות, אף שתרומתן למשק הדיור קטנה יחסית. שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על הוועדות לתכנון ולבנייה.
בחודשים יוני-נובמבר 2022 ערך מבקר המדינה ביקורת בנושא תכנון נקודתי בוועדות מקומיות לתכנון ולבנייה (ועדות מקומיות), בוועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה (ועדות מחוזיות) ובמינהל התכנון.
חלק מהנושאים נבדקו בכל 131 הוועדות המקומיות במדינה, על פי דיווחים ונתונים שהיו בידי מינהל התכנון. בשש ועדות מקומיות: באר שבע, בת ים, גבעות אלונים (מרחב התכנון של העיר שפרעם), הוד השרון, נתניה וראשון לציון (מרחבי תכנון מקומיים שנבדקו) התקיימה בדיקת עומק.
דיונים רבים על מעט יחידות דיור
המבקר מצא כי משנת 2016 התקבלו במוסדות התכנון בישראל 15,276 תוכניות נקודתיות (מהן 15,075 מפורטות), ששיעורן מכלל התוכניות היה גבוה (כ-60.8%). אף שמוסדות התכנון מחויבים להקצות משאבים לקידום תוכניות נקודתיות ואחרות כאחד, תרומתן של התוכניות הנקודתיות למשק הדיור קטנה בהרבה מתרומתן של התוכניות האחרות (6,442 תוכניות נקודתיות מפורטות הציעו תוספת של 86,277 יחידות דיור בלבד, ואילו 2,828 תוכניות אחרות הציעו תוספת של 958,222 יחידות דיור).
בכלל הוועדות המקומיות פרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של התוכניות הנקודתיות שמציעות שינוי משמעותי ארוך בכ-60 ימים מפרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של תוכניות שאינן מציעות שינוי משמעותי (כ-421 לעומת כ-361 ימים).
עוד עלה כי אף שמשקלן של תוכניות נקודתיות מפורטות בסמכות מקומית או מחוזית שהציעו תוספת יחידות דיור הוא כ-69.5% מכלל התוכניות המפורטות בשני מדרגי הסמכות שמציעות תוספת כזו, תוספת יחידות הדיור שהן הציעו היא כ-8.3% בלבד מכלל התוספת שהוצעה על ידי התוכניות המפורטות מסוג זה.
התוכניות הנקודתיות יוצרות עומס רב על הוועדה המקומית והמחוזית
שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על עבודת הוועדות בשני הדרגים - המקומי והמחוזי, דבר העלול לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות וביכולתן להעניק שירות איכותי לציבור ולקדם מהלכים תכנוניים נרחבים וכוללניים יותר, ובעקיפין אף להגביר את חשיפת מוסדות התכנון ללחצים או לפניות מיותרות מצד בעלי עניין, משום שכל תוכנית מעין זו נדרשת לעבור את כל ההליך התכנוני. הטיפול בתוכניות נקודתיות המציעות שינוי משמעותי מביא להתמשכות הליכי התכנון, בעיקר בוועדות המקומיות.
הביקורת העלתה כי בקובץ הנתונים של מינהל התכנון חסרים מועדים רבים מאוד של שלבי הטיפול בתוכניות נקודתיות שמקודמות בוועדות המקומיות - לגבי מועדי חלק מהשלבים (פרסום ההפקדה בעיתון, סיום ההפקדה ופרסום האישור בעיתונים) היו החוסרים בשיעור העולה על 90%, ובשלבים "דיון להפקדה" ו-"החלטה לאשר" כמעט שלא תועדו המועדים כלל.
''עיריית באר שבע והמועצה האזורית רמת הנגב עלולות לאבד את מעמדן כרשויות איתנות אם לא יחול שיפור משמעותי בשיעור ההכנסות העצמיות שלהן עד שנת 2025, זאת כיוון שירדו מתנאי הסף הנדרש מרשויות איתנות - 62.5% הכנסות עצמיות''
סוגיית ה''מאכערים''
עוד נמצא כאמור, כי מינהל התכנון לא קבע נהלים לגבי קבלת שירות ממוסדות התכנון באמצעות מייצגים ("מאכערים") ובדבר מגבלות שיש להחיל על עובדי מוסדות התכנון בעבודה מול מייצגים על מנת למנוע העדפות, משוא פנים ואי-שוויוניות במתן השירות ובקבלתו, וכן לא הנחה את הוועדות לקבוע ולפרסם נהלים בנושא.
הוועדות המקומיות באר שבע, בת ים, נתניה וראשון לציון ועיריית שפרעם לא קבעו מנגנונים למניעת תופעת המאכערים. מבין הוועדות שנבדקו רק הוועדה המקומית הוד השרון קבעה בשנת 2016 נוהל פנימי שמגדיר את הגורמים שיוכלו לקבל מידע ישירות ממחלקות ההנדסה, עם זאת נוהל זה לא פורסם לציבור.
השימוש בכלי התכנון הנקודתי נפוץ בישראל, ולעיתים אף נדרש לנוכח מאפייניה של מערכת התכנון וכדי להבטיח גמישות תכנונית. עם זאת, ראוי כי השימוש בכלי ייעשה במשורה, בהתבסס על ראייה תכנונית רחבה וארוכת טווח.
המבקר אנגלמן ממליץ כי התכנון הנקודתי יקודם תוך כדי בחינה של תוצאותיו, התקדימים התכנוניים העלולים להיווצר בגינו והשפעותיו המצטברות. עוד מומלץ כי ועדות מקומיות ומחוזיות יקבלו החלטות בעניין קידום תוכניות נקודתיות בהלימה לתוכניות הכוללניות שהוחלט לאשרן או לתוכניות המקודמות ובמקרים של סטייה מתוכניות אלו, הן ינמקו ויתעדו את החלטותיהן בפרוטוקול הדיון לשם הגברת השקיפות לציבור. המבקר ממליץ כי משרד הפנים והרשויות המקומיות יקימו מנגנוני פיקוח ובקרה על התקשרויות עם יועצים חיצונים. כמו כן, על הרשויות המקומיות להקפיד לפעול בהתאם להוראות הדין ולנוהל משרד הפנים בהתקשרויותיהן עם היועצים.
וועדת הביקורת בעיריית באר שבע כונסה בתדירות נמוכה ''בגלל משבר הקורונה''
מנגנוני הביקורת הפנימיים ברשויות המקומיות, ובראשם מבקר הרשות, הם מעגל ההגנה הראשון מפני פגיעה בתפקודן התקין של הרשויות המקומיות, ועל כן נודעת חשיבות עליונה לכך שהרשויות עצמן יבטיחו את תפקודם התקין של מנגנונים אלה ואת מועילותם.
נוסף על כך, וכדי לצמצם את הצורך בהפעלת סמכויות ההתערבות הנתונות לו, הכרוכה לעיתים בהתערבות במנגנון הדמוקרטיה המקומית, מומלץ שמשרד הפנים ינקוט בכל הכלים העומדים לרשותו לחיזוק מועילותם של מנגנונים אלה ולהבטחת תפקודם התקין. הדברים אמורים ביתר שאת ברשויות קטנות, פריפריאליות ושאינן איתנות או אינן יציבות, שהיקף הסיוע הממשלתי הניתן להן (כ-78% מהכנסותיהן), ובכללו מענקי האיזון המוענקים להן, גבוה יותר, ושבהן נמצא שיעור גבוה יותר של ליקויים בתפקודם של מנגנוני הביקורת הפנימיים.
על כלל הרשויות המקומיות, ובהן העיריות באר שבע, טייבה, טירה, טמרה, נצרת וקלנסווה והמועצות המקומיות אבו סנאן, אליכין, אלפי מנשה, אעבילין, בוקעאת'א, ג'וליס, ג'יסר א-זרקא, גדרה, דיר חנא, זמר, חורפיש, יסוד המעלה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, מבשרת ציון, מג'ד אל-כרום, מג'דל שמס, משהד, עין מאהל, ערערה, ערערה-בנגב, קדומים, קריית ארבע וקריית עקרון להקפיד על כינוס ועדת הביקורת בתדירות המחייבת בדין, וזאת גם ללא קשר לעצם הגשת דוח הביקורת.
העיריות באר שבע וטמרה וכן המועצה המקומית מבשרת ציון מסרו בתשובותיהן מדצמבר 2022 ומינואר 2023 כי ועדת הביקורת התכנסה בתדירות נמוכה מהמחויב בדין או שלא התכנסה כלל על רקע משבר הקורונה.
לדברי עיריית באר שבע, בתשובתה למבקר, בשנת 2022 התכנסה הוועדה בתדירות המחויבת בדין, וכי על אף הקשיים שהתגלעו בעבר בתפקודה של הוועדה, העירייה הקפידה על פעילותו הסדירה והרציפה של הצוות לתיקון ליקויים ועל העברת סיכומיו לאישור המליאה.
האם באר שבע ורמת נגב יאבדו מעמדן כרשויות איתנות?
ההשפעה של הפסקת הקצאת כספים מכוח סעיף 25 לחוק ההתייעלות על שיעור ההכנסות העצמיות של העיריות אשדוד, אשקלון, באר שבע ונס ציונה ושל המועצה האזורית רמת הנגב, 2019
עיריית באר שבע והמועצה האזורית רמת הנגב עלולות לאבד את מעמדן כרשויות איתנות אם לא יחול שיפור משמעותי בשיעור ההכנסות העצמיות שלהן עד שנת 2025, זאת כיוון שירדו מתנאי הסף הנדרש מרשויות איתנות - 62.5% הכנסות עצמיות. נוסף על כך, שיעור ההכנסות העצמיות של העיריות אשקלון, אשדוד ונס ציונה קרוב מאוד לסף 62.5%, ואם בנתוני הדוחות הכספיים לשנת 2021 הן לא יעמדו בשיעור הנדרש לרשות איתנה, הן עלולות לאבד את מעמדן.
על באר שבע ורמת נגב לפתח את ההכנסות העצמיות עד 2025
משרד מבקר המדינה ממליץ למועצה האזורית רמת הנגב ולעיריית באר שבע לבחון את התפתחות שיעור ההכנסות העצמיות שלהן עד שנת 2025 ולהכין תוכנית להגדלתו כדי להבטיח שגם בשנת הכספים 2025 יעמדו ברף ההכנסות העצמיות הנדרש מרשות איתנה. נוסף על כך, משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריות אשקלון, אשדוד ונס ציונה לפעול להגדלת שיעור הכנסותיהן העצמיות כיוון שהחל בשנת 2021 הן הפסיקו לקבל כספים מכוח סעיף 25 לחוק ההתייעלות.
המועצה האזורית רמת הנגב השיבה במרץ 2023 כי היא מקבלת את המלצת משרד מבקר המדינה. עם זאת ציינה המועצה כי 90% מתחום שיפוטה משמשים שטחי אש, גנים לאומיים ושמורות טבע הפטורים מחיוב ארנונה. עוד ציינה המועצה כי ביטול מעמד "עיר עולים" הוביל להפחתה ניכרת בהכנסותיה, ואף שהיא מקדמת תוכניות להגדלת שיעור ההכנסות העצמיות, התהליכים אורכים זמן רב ואינם צפויים להסתיים עד שנת 2025.
תאגידים בסיכון עלולים לסכן את האיתנות הפיננסית של הרשות
מהלוח עולה כי ברשויות שהוכרזו כאיתנות ואשר להן תאגידים שהוגדרו בסיכון, היחס בין מחזור הכנסות התאגידים למחזור ההכנסות של הרשויות מגיע לכדי 30%. בארבע רשויות היחס עלה על 10%. השוואה בין היחס האמור לליקויים שמצא אגף התאגידים בתבחיני המינהל התקין מעלה כי רק בשמונה רשויות שיש להן תאגידים שהוגדרו בסיכון נמצאו ליקויים בתבחיני המינהל התקין, ואילו ב-13 רשויות שיש להן תאגידים שהוגדרו בסיכון לא נמצאו ליקויים בתבחיני המינהל התקין לצורך ההכרזה כאיתנות.
בעיריות אשקלון, באר שבע, ראש העין ורמת השרון, נמצא שהיקף הכנסות התאגידים שהוגדרו בסיכון יחסית להכנסות הרשות היה גבוה במיוחד - 30%, 12%, 18% ו-14%, בהתאמה, ולכן הם עלולים לסכן גם את יציבותן הפיננסית של הרשויות עצמן. אף על פי כן, בדיקת משרד הפנים לצורך בחינת האיתנות לא העלתה ליקויים בתחום התאגידים ברשויות אלה.
יוצא אפוא כי על פי נתוני משרד הפנים, ב-21 רשויות שהוכרזו כאיתנות נמצאו תאגידים שהוגדרו בסיכון, ובארבע מהן עלה היחס בין הכנסות התאגידים להכנסות הרשויות המחזיקות אותם על 10%. בצד זאת, רק בשמונה מהרשויות שהוכרזו כאיתנות ונמצאו בהן תאגידים בסיכון נמצאו ליקויים גם בתבחיני מינהל תקין לצורך הכרזה כאיתנות.
על אף היקף הפעילות הרחב של התאגידים העירוניים ברשויות שהוכרזו כאיתנות, שמחזור הכנסותיהם המעודכן לשנת 2020 היה יותר מ-6.2 מיליארדי ש"ח, ואף שהחוק מבהיר: "בחינת התנהלותה של העירייה לעניין פסקה זו תיעשה בין השאר בשים לב לתקינות התנהלותם של התאגידים העירוניים", נמצא כי משרד הפנים מסתפק בבדיקה בסיסית של התנהלות התאגידים העירוניים.
בדיקה בסיסית זו כוללת קיום תקנון, מינוי דירקטורים ודיון בדוחות הכספיים במליאת המועצה כמדדים לאיתנות פיננסית ולהתנהלות תקינה של הרשות המקומית ביחס לתאגידים העירוניים המספקים שירותים בשמה.
תאגידים בסיכון
זאת ועוד: בידי אגף התאגידים נתונים מקיפים בנוגע לאיתנות הפיננסית של התאגידים העירוניים. נתונים אלה מלמדים כי בעיריות אשדוד, אשקלון, באר שבע, הוד השרון, הרצלייה, חדרה, חולון, חיפה, יהוד-מונוסון, נס ציונה, פתח תקווה, ראש העין, ראשון לציון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב-יפו ובמועצות האזוריות באר טוביה, בני שמעון, חבל מודיעין, רמת הנגב ותמר, יש תאגידים שהוגדרו בסיכון בהתאם לנתונים הכספיים שדווחו. רק בעיריות חדרה, חולון, חיפה, רמת גן, רמת השרון ותל אביב-יפו ובמועצות האזוריות באר טוביה ותמר נמצאו ליקויים גם בתבחיני המינהל התקין.
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''חדשות באר שבע והנגב 24/7'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
תוכלו להעביר ישירות דיווחים מהשטח אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים
https://chat.whatsapp.com/BeAWEs24kfw2qYE4JKYhRW