יוזמה מבאר שבע החזירה את ''חג הבנות הטוניסאי'' ללוח השנה הלאומי

עיד אל בנאת, חג גבורת הבנות של יהדות טוניס, מסורת בת מאות שנים, תצויין בישראל באופן רשמי, אודות ליוזמה של חברת מועצת העיר ומנהלת תיאטרון הפרינג', אפרת זיו אספיס
send whatsapp messsage send FB messsage
מחדשות מסורת בת מאות שנים (צילום: פרטי)

יוזמה של חברת מועצת העיר ומנהל תיאטרון הפרינג', אפרת זיו אספיס, שהחלה לפני שלוש שנים  יהפוך ליום לאומי בלוח השנה של מדינת ישראל.

עיד אל בנאת, חג גבורת הבנות של יהדות טוניס, יצויין השנה על ידי 70 רשויות ומוסדות תרבות ברחבי ישראל.אספיס החליטה לחדש מסורת של יהדות תוניסיה בת מאות שנים. על פי תורת הסוד, ראש חודש טבת הינו חג הבנות שמציין גבורה, נחישות, משפחתיות וסגולה לזיווג.

אפרת זיו  אספיס מקדמת את הרעיון בבאר שבע מזה כמה שנים, בין היתר במועצת העיר, בה היא חילקה חולצות לחברי המועצה וזכתה לשבחים רבים על היוזמה היפה, המתחדשת, גם בישיבות מועצת העיר. עתה, היוזמה היפה תיכנס ללוח האירועים והחגים של מדינת ישראל.

אפרת זיו אספיס, יוזמת הראיון (צילום: עיריית באר שבע)


ד"ר מרים גז-אביגל, חוקרת יהדות תוניסיה, מספרת: "...כל אותו היום הנשים בישלו, אפו ושרו שירות של חול ושירות של קודש שאליהם הצטרפו גם ריקודים. לקראת הערב ישבו כל הבנות לסעודה ובלילה התפזרו כל אחת אל ביתה כשידיה מלאות בדברי מאפה ומתיקה שאותם חילקה לקרובים וחברים''.


אפרת זיו  אספיס מקדמת את הרעיון בבאר שבע מזה כמה שנים, בין היתר במועצת העיר, בה היא חילקה חולצות לחברי המועצה וזכתה לשבחים רבים על היוזמה היפה, המתחדשת. 




חג הבנות או ראש חודש לבנות  הוא חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות במזרח התיכון בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה. החג מעלה על נס את העוצמה הנשית: הגבורה, החוכמה והאחווה של נשים לאורך הדורות.

לפי מסורת אחת, מקור החג בגבורתה וחוכמתה של יהודית, שכבשה ביופייה את הולופרנס שר הצבא, ערפה את ראשו והצילה בזכות מעשיה את אנשי יהודה. מסורת אחרת גורסת שהחג נוצר לזכר גבורתה של האישה שעוררה את אחיה החשמונאים להתחיל את המרד ביוונים. דעה אחרת היא שמציינים ביום זה את המסופר בספר עזרא, על היום שבו התחייבו שבי ציון לשאת נשים רק מבנות ישראל. לפי השערה נוספת, מקור החג במסופר במגילת אסתר, לפיה זה היום שבו הובאה אסתר בפני המלך אחשוורוש והומלכה תחת ושתי.

החג נשתמר בקרב קהילות ישראל באגן הים התיכון: תוניסיה, ג'רבה, לוב, אלג'יריה, מרוקו, טורקיה וסלוניקי. נשים, נערות וקשישות מתאספות לחגיגה שבה הן לומדות, רוקדות, שרות ושולחות מנות אישה לחברתה. יש שנהגו לבקש סליחה אישה מרעותה, כביום הכיפורים; יש שנהגו לקיים ביום זה חגיגה לכל בנות המצווה, שלאחריה ניגשות הנשים לנשק את ספר התורה.