עבריין מין שפגע בילדה עתר: ''תשחררו אותי ואז אעבור טיפול''

עבריין מין, שפגע מינית בילדה בת 13, תלמידת פנימייה, ירצה את מלוא עונשו ולא יזכה לניכוי שליש - כך פסק בתי המשפט המחוזי בבאר שבע בעקבות עתירה שהגיש האסיר, תושב חלחול. במספר הזדמנויות הוא פגש בילדה, בין היתר בכניסה לפנימיה וביצע בה מעשים מגונים בניגוד לרצונה. האסיר מתנגד לקבל טיפול לעברייני מין ואף טען כי הייתה הדדיות בינו לבין הילדה ושהוא לא ידע שהיא בת 13 בלבד. האזיר ביקש לשחרר אותו - ואז יתחיל בטיפול.
העותר מרצה עונש מאסר ראשון לתקופה כוללת של 42 חודשים בגין ביצוע עבירות של מעשים מגונים. בחלוף שני שליש מתקופת מאסרו, פנה העותר אל ועדת השחרורים בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי, ולאחר שזו דחתה את בקשתו הוגשה העתירה.
נקבע, כי הוועדה צדקה כאשר קבעה, כי העותר יכול היה, וצריך היה, להשתלב בהליך טיפולי ייעודי לעברייני מין בין כותלי הכלא, וכי משבחר לא לעשות כן (יהא הנימוק אשר יהא), מסוכנותו לא פחתה, ועל כן לא עלה בידו להוכיח, כי שחרורו לא יסכן את שלום הציבור. תכנית שיקום מחוץ לכלא, פרטית או מוסדית, אינה אלא המשך להליך טיפולי שהחל האסיר בתוך הכלא, ואין לאפשר לעותר להתחיל את ההליך הטיפולי רק לאחר שחרורו.
מהפסיקה עולה כי העותר כלל אינו תופס עצמו כעבריין מין; אינו מביע נזקקות טיפולית; ממזער את חלקו בעבירות שביצע ואף מייחס לקרבן (כזכור, ילדה כבת 13) הדדיות, תוך שטוען, בניגוד להודאתו במסגרת הסדר הטיעון, כי כלל לא ידע כי הקרבן מתחת לגיל 18. בנסיבות אלה קשה להתרשם לחיוב מהמלצות מרכז "אלאמל"; קשה להתרשם לחיוב מ"נכונותו" של העותר לקבל טיפול (כמובן, רק בתנאי שישוחרר שחרור מוקדם); ובהחלט היה מקום להסתמך על חוות הדעת של עו"ס הכלא ורש"א בעניין מסוכנותו של העותר והטיפול שעליו היה לקבל בין כותלי הכלא ולהעדיפן על פני ההמלצה של מרכז "אלאמל".
כן נקבע, כי יש מקום לתת משקל של ממש בהחלטות שניתנות על ידי ועדות שחרורים, למכתבים ופניות של קרבנות העבירה, לא רק כיוון שכך נקבע בחוק, אלא כי בהן נעשתה הפגיעה ויש לשמוע עמדתן, כאשר פעמים רבות הן לא "משתחררות" מהפגיעה ולא מקבלות "שחרור מוקדם". ממש כמו במקרה שבפנינו. מפניית אמה של הילדה שהעותר פגע בה, עולה תמונה עגומה ביותר בנוגע למצבה, שאך נוכח צנעת הפרט לא נוסיף מעבר לכך.
לפיכך, ולאור מסוכנותו של העותר בהתאם לדו"חות המרכז לבריאות הנפש, מסוכנות שלא הוכח כי פחתה בהיעדר טיפול מתאים וחיוני; לאור חוות הדעת מטעם המטה הארצי של המשטרה, בנוגע לקושי לפקח אחרי אסירים בשטחי הרשות הפלשתינית; לאור הכלל, כי טיפול תחילתו בתוך הכלא ורק המשכו לאחר השחרור, קל וחומר לאחר שנמצא, כי הטיפול המוצע במסגרת "אלאמל" אינו מספק לאור צרכיו ומסוכנותו של העותר; ולאור האמור במכתב מטעם אם קרבן העבירה - הרי שהחלטת הוועדה סבירה ונכונה, ועל כן, העתירה נדחתה.
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
תוכלו להעביר ישירות דיווחים מהשטח אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: https://bit.ly/3J84mAm