חג לא שמח: 45 אחוזים מהבאר שבעים מצמצמים קניות לחג

45% מתושבי באר שבע והדרום יצטמצמו בקניות לחג הפסח בגלל סיבות כלכליות - כך עולה מסקר של עמותת חסדי נעמי שנעשה באמצעות מכון המחקר סמית בקרב מדגם מייצג, לקראת מבצע חלוקת המזון לקראת פסח. לצורך ההשוואה, אחוז הנשאלים שהצהירו כי יאלצו להצטמצם בצפון עומד על 41%, בירושלים על 30%, בת"א על  28% ובשרון על 27%.
על יפ הסקר,  41% מתושבי באר שבע והדרום יוציאו מעל 1000 שקלים לקראת החג, 49% יוציאו בין 300 ל-1000, 10% יוציאו עד 300 שקלים בלבד.

על פי הסקר 44% מתושבי הדרום מוכנים יהיו לרכוש מזון מעודפים אם יהיה זול יותר לפחות ב-50% , 20% מהתושבים מוכנים יהיו גם אם יהיה זול ב-10-35 אחוזים, 20% מהתושבים יהיו מוכנים לשקול אם יהיה זול יותר במידה מסוימת. "השנה מורגש עומס דרמטי: אנחנו מוצפים בפניות רבות, מקשישים ניצולי שואה וחולים ועד לזוגות צעירים שיוקר החיה ניצח אותם ואנו זקוקים לכל סיוע אפשרי", אומרים בחסדי נעמי. "אנו זקוקים לכל תרומה אפשרית ומבקשים מהציבור לעשות מאמץ ולתרום באתר חסדי נעמי לישראלים שכה זקוקים להם וממתין לחבילות מזון לחג או ב-03677-777".

משקי הבית שקועים באשראי

המצוקה לקראת החג הינה רק פן אחד של המצוקה בנגב:  בנק ישראל פרסם נתונים על שוק האשראי והחובות משקי הבית: היקף ההלוואות עולה בקצב גבוה מההכנסה. הריבית הנמוכה גורמת לתפועה של ''כסף זול'' ומשקי הבית מוצפים באשראי שמוצע על ידי הגופים המוסדיים, חברות כרטיסי האשראי וגם חברות אשראי חוץ בנקאיות. מדובר באשראי יקר מאוד, לעיתים בריביות ריאליות של 12 אחוזים, ריבית גבוהה מאוד אם לוקחים בחשבון שאינפלציה בישראל אפסית או שלילית. 

עד סוף שנת 2019 אמורות חברות האשראי להיות מופרדות מהבנקים השולטים בהן (לאומי כארד מלאומי, ישראכארט מהפועלים), מה שיאפשר להן להציע אשראי נוסף, סביר תחרותי מזה שמציעים היום הבנקים. החשש בבנק ישראל הוא מ''הר אשראי'', שיקרוס בבת אחת, כשמקי בית רבים, בעיקר בעלי הכנסות נמוכות, לא יהיו מסוגלים לפרוע את ההלוואות. בבאר שבע, יוזכר, כ-38 אחוזים מהשכירים אינם מגיעים לשכר מינימום.

המינוס גדל בגלל ההוצאות ובגלל נטילת התחייבויות

הנתונים של בנק ישראל מדברים על היקף ההלוואות למשקי בית, אשר גדלו בעשור האחרון פי 2 בהשוואה להכנסה נטו הממוצעת למשק בית. בראיה איזורית, הנגב מתאפיין באחוזי אבטלה גבוהים - הן בערים והן ביישובים הבדואים, המהווים שליש מתושבי האיזור. הלוואות נלקחות בדרך כלל על מנת לממן צריכה שוטפת ולא השקעה מניבה. בין היתר, יש הרוכשים מזון באשראי ובתשלומים וההוצאות מצטברות חודש אחר חודש. משפחה ממוצעת יכולה לשקוע מהר מאוד בים הוצאות שוטפות: מנוי לשירותי כבלים וטלפוניה, ביטוחים שונים, הוצאות מים וארנונה, חשמל ומזון. 
​​​​​​​
שוק העבודה בנגב גם עלול ליצור מצב בו משפחה שהייתה במסלול מסוים של חיים על פי הכנסה קבועה ולה משכנתא, הלוואות והוצאות שוטפות,  תמצא עצמה ללא הכנסת אחד המפרנסים: משברים כאלה התרחשו ומתרחשים בנגב בגלל גלי פיטורים בתעשייה, קריסת עסקים וצמצום בחברות. 

''שנינו עובדים ואין לנו ברירה, אלא להיעזר באשראי כדי לחיות'', מספרת י', בת 30, מבאר שבע. י' מנהלת עסק קטן בעיר, בעלה שכיר של חברה הנדסית. ''בלי אשראי לא יכולנו לקנות רכב. בלי משכנתא, לא היינו מגיעים לבית. בלי כרטיסי אשראי ופריסה לתשלומים, היינו צריכים להצטמצם מאוד - ואז, בשביל מה למדנו בשביל מה אנחנו עובדים קשה? אנחנו לא חיים בפאר, רק לפעמים שאנחנו יוצאים לחופשות, מעט מאוד בילויים - בגילנו כבר אין לאן לצאת בבאר שבע. בלי למצמץ, אנחנו במינוס כרוני של 40,000 שקלים".

משפחת מ', משכונה ו', מצאה עצמה ללא פרנסה, אחרי שעבודתו של אבי המשפחה הופסקה באופן פתאומי: ''יש לנו מזל שהילדים כבר גדולים וכל אחד בבית שלו. אבל זה מפחיד. זה בא פתאום. בעלי עבד אצל קבלן, הקבלן החליט להפסיק לעבוד בבאר שבע ובגיל 60, אף אחד לא נותן לך עבודה. כשהרווחנו יפה הכל הלך לעזור לילדים. אני ממש לא מצטערת שעזרנו להם להקים משפחות. אבל עכשיו זה נחת עלינו. אני רצתי להפסיק תשלומים, ויתרנו על הכבלים, סגרנו קו טלפון וביטלנו הוראות קבע כל מיני דברים. הציעו לנו הלוואות, אני לא לוקחת - זה סכנת נפשות".

המחיר היקר של הכסף הזול

לכסף הזול קוראים בכלכלה גם ''כסף מתוק'': הר האשראי מופנה לצריכה. באר שבע היא עיר שכלכלתה מבוססת על מסחר ושירותים. יש אשראי - עסקים ''זזים''. קורה אירוע מאקרו כלכלי שמצמצם את האשראי - מגדל הקלפים קורס.  הפחתת הריבית לרמה אפסית מתרחשת בעיקר כשהמשק במיתון. מטרתה היא לתמרץ את המשק ולגרום לצמיחתו. בישראל, הצמיחה לא מגיעה לפריפריה, מכל מיני סיבות - בהן אופי הפעילות הכלכלית, רמות השכר, השכלה והשתתפות בכוח העבודה. המשק הישראלי נחשב לחזק, אבל באר שבע מובילה בהיקף העסקים בסכנת סגירה ובסגירת עסקים בפועל. עליה בריבית, בכלכלה ממונפת, עלולה להיות הרסנית למי שמבתססת על אשראי לקיום פעילותו.