מאיר ביתן מב''ש: כמעט בן 70, מתעקש לשרת במילואים

בגיל 68, עו''ד מאיר ביתן ממשיך לשרת בשירות מילואים, בדרגת אלוף משנה. הוא התגייס לשירות סדיר מעט לפני מלחמת ששת הימים, בחודש פברואר 1967, לפני חמישים שנה. מאז, הוא שירת בכל אחת ממלחמות ישראל, 90 ימי מילואים בשנה – והוא לא מתלונן. הוא היה במקור שיריונר ולאחר מכן, עבר למערך הלוגיסטי, הכל כך חיוני לתפקודו של צה''ל. יום בשבוע הוא בפיקוד דרום, מהשעות המוקדמות בבוקר ועד שעות הלילה, עובד כמו צעיר קצינים על כל ענייני הלוגיסטיקה. הוא משרת באהבה גדולה ולא מתלונן: "כל עוד אוכל לתרום, אמשיך לשרת במילואים". הוא שירת שנים ארוכות בצבא הקבע וכשהגיע תורו להתשחרר ממילואים, "ויתר על התענוג", כי הרגיש שיש לו עוד הרבה מה לתרום למערך בו שירת. 


אנשים שואלים בוודאי, למה לך? הרי כשאתה מתחיל לעבוד, שירות מילואים עלול לפגוע לך בקריירה...

"אני לא מסכים איתך. אני משרת, מתוך הכרה שלא הגענו לנקודה בה ניתן לוותר על שירות המילואים ולהקל ראש בענייני הביטחון. אנחנו ממש לא שם. חייל משתחרר משירות סדיר בגיל 21 ומסיים שירות מילואים בגילאי ה-40, כשלפניו עוד שנים ארוכות של נתינה. צה''ל זקוק לאנשים הטובים האלה, הוא צריך את החיילים המנוסים, שיש להם עוד הרבה מה לתרום".

עו''ד ביתן נולד במרוקו, עלה לארץ בגיל שבע ובשנת 1956 הגיע לבאר שבע. הוא התגייס לצה''ל וכעבור מספר חודשים עבר את טבילת האש במלחמת ששת הימים: "כולם זוכרים את הניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים, אבל מעטים זוכרים את מלחמת ההתשה – למעלה משנתיים של לחימה, בין השנים 1968, לשנת 1970. שירתתי בתעלה, בתקופה בה חיילנו נפצעו או נהרגו מאש אויב כמעט על בסיס יומיומי. לדבריו, המלחמה הזו כמעט ונשכחה מהתודעה, למרות המחיר הכבד שגבתה מאיתנו.
הוא בן למשפחה גדולה, יש לו שבעה אחים, בהם מפקד המחוז הדרומי במשטרה, ניצב דוד ביתן. הוא גדל בבית בו הילדים התחנכו ברוח הדתית-לאומית, עם המון נתינה, אהבת הארץ והנגב. ביתן הוא מסוג האנשים שלא מחפש מה רע, אלא איפה אפשר לתת. כשהוא אזרח, הוא עובד כעורך דין, כי שלשה חודשים כל שנה, הוא בצבא, תורם מהניסיון הרב שלו. ללא ספק, הוא אחד מאנשי המילואים המבוגרים בצה''ל. כשהוא על מדים, מספרים לנו בפיקוד דרום, אף אחד לא שם לב לגיל. גם בשיחה על אזרחי, פנים מול פנים, מאיר ביתן נשמע אדם אכפתי, עם תובנות עמוקות באשר למצבנו. השירות בצבא נותן לו נקודת מבט מאוד שונה, אותה הוא מבקש להנחיל על בני שיחו. מדינת ישראל עוד לא יכולה לנוח על זרי הדפנה. המציאות באיזור לא יציבה, משתנה, עלולה להפתיע, בדיוק כשם שהתיעה אותנו במלחמת יום הכיפורים. עו''ד ביתן משרת בצבה"ל מאז ימי טרום מלחמת ששת הימים - יותר מ-50 שנה!

במלחמת יום הכיפורים הוא שימש כמ''פ מפקדה,  שירת בסיני משך שמונה שנים וזו לא הייתה המלחמה הארונה בה לקח חלק. "מלחמת שלום הגליל פרצה בשנת 1982: "בממשלה, החלטות לוקחות המון זמן. מלחמת שלום הגליל הייתה אתגר לוגיסטי לא פשוט ואחרי חצי שנה בלבנון, הגיע החורף. היה צריך להכין תשתיות, כי הבנו שאנחנו הולכים להישאר שם הרבה זמן. התנאים היו מאוד קשים, עם מזג אוויר שאנחנו לא כל כך רגילים אליו. זה אומר, שבכל תנאי מגיעה אספקה לחיילים. זה היה מבצע מסובך בכל מובן".

ביתן עוד שירת בשלשת המלחמות האחרונות בדרום: עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, בתפקיד קצין לוגיסטיקה פיקודי, תפקיד אותו נושא עד היום: "תפיסת העולם שלי אומרת שמילואים זה לא תחביב – אלא כוח וצורך. כל עוד המדינה במצב מלחמה, אנחנו צריכים לדאוג מוכנים לכל אפשרות שניגרר אליה, המוכנות הזו צריכה את העזרה של אנשי המילואים. חייל מילואים חייב להיות מוכן מבצעית בדיוק כמו חייל סדיר, בכל המובנים".

עם כל הכבוד לנתינה, בסופו של דבר המערכת האזרחית של היום מאוד לא סלחנית: איש לא יתחשב בך אם אתה לא יכול לשלם את החובות שלך ובמקרה של עצמאי, עובד פרילאנס, המצב עוד יותר קשה....

"לא מסכים איתך. עצמאי מצהיר על הכנסה ואין דבר כזה שאיש מילואים עובד בחינם, הוא מקבל מ-250 שקלים ליום ומעלה, לפי הכנסתו. אין תירוץ לא לשרת, יש תירוץ של רצון. אני מופתע כל פעם מחדש, כי אני מכיר חברים, בדרגות רב סרן ומעלה, אשר שירתו בצבא הקבע, התפרנסו ממשרד הביטחון, שכחו שהם חלק מהמערכת". עם זאת, באר שבע, נמאת במקום טוב באשר לשירות המילואים.

"אנחנו חייבים להיות מוכנים לכל תרחיש ולכל הפתעה. לא ציפינו חלק מהתרחישים במצרים, אנחנו נוטים לראות את הסביבה הקרובה אלינו ולא את התמונה המלאה. מדינת ישראל יושבת בתוך אי של יציבות אך במאה השנים הקרובות יהיה צריך לתקצב את משרד הביטחון לפי צרכיו. יש להחזיר את האזרחים לשפיות ולהיות מודעים שעדיין יש סכנות".

"אני מופתע כל פעם מחדש, כי אני מכיר חברים, בדרגות רב סרן ומעלה, אשר שירתו בצבא הקבע, התפרנסו ממשרד הביטחון, שכחו שהם חלק מהמערכת"