נתק במו''מ בדן ב''ש, אולטימטום עד יום ראשון - ואז שביתה?

יו''ר הוועד: 'מנסים לגרור רגליים, נתק בשיחות בין ההסתדרות להנהלת דן ב''ש, לא תיוותר לנו ברירה אלא להשבית''
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
נתק במו''מ בדן ב''ש, אולטימטום עד יום ראשון - ואז שביתה? מכונת כרטוס של דן ב''ש. המבוגרים מתקשים (צילום: דני בלר)

רגע ההכרעה מתקרב: "אם ביום ראשון, עד השעה 3:00 לפנות בוקר, לא תהיה פריצה במו''מ, לא יתוותר לנו ברירה, אלא להשבית את התחבורה הציבורית בבאר שבע. אנחנו לא נעשה את זה בשמחה, אך השביתה לא תפרוץ באשמתנו. פשוט לא מדברים איתנו", אומר עמרם אביסידריס, יו"ר וועד נהגי מטרודן. 

לפני כשבועיים הוכרז סכסוך עבודה בדן באר שבע, על רקע רצון הנהגים, המאוגדים בהסתדרות החדשה, לחתום על הסכם קיבוצי, שיעגן את זכויות העובדים שלהם. לעת עתה, הסכסוך נראה כמו שידור חוזר של השביתה משנת 2004, שנמשכה חצי שנה: לפני 13 שנה, על מנת לעמוד בתנאי החוזה עם המדינה, נקטה חברת מטרודן בצעדי חיסכון דרסטיים, שכללו קיצוץ בשכר הנהגים והרעת תנאיהם. עובדה זו פגעה בתנאי העבודה של הנהגים (הוטלו עליהם קנסות בשל עבירות משמעת, שכרם היה בגובה שכר המינימום, משמרות של למעלה מ-12 שעות, וכו'). הנהגים החליטו להתאגד, להקים ועד עובדים, ולהגן על זכויותיהם באמצעות הסכם קיבוצי. כתוצאה מחוסר המוכנות של ההנהלה להכיר בוועד החדש, פרצה בנובמבר 2004 שביתה. 

לפני 13 שנה,  נמצא פתרון לסכסוך בפעולת גישור (ניסיון כזה נעשה גם בימים אלה): תנאי הנהגה שופרו במעט, אולם הוועד לא זכה להכרה ולא נחתם הסכם קיבוצי. תשובי באר שבע זוכרים היטב את ההתעלמות המוחלטת של מצוקתם מצד כלל הגורמים, שנתנו לשביתה להימשך חצי שנה. יהיה זה נכון לשער, שאם שביתה כזו הייתה פורצת בגוש דן, הייתה מסתיימת הרבה יותר מהר. 

עם צעדי ההפרטה של התחבורה הציבורית, הוחלט להפריט גם את התחבורה הציבורית בבאר שבע. עקב האיסור להתמודד בעצמה על הפעלת קווי תחבורה ציבורית, הקימה "דן" חברה בת בשם "נהור נתיבי תחבורה", במטרה להתמודד על קווי השירות. "מטרודן" הוקמה כשותפות בין "נהור" (45% מהבעלות) לבין חברת "מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ" (55% מהבעלות ולפיכך בעלת השליטה) שמפעילה חלק מקווי האוטובוסים הבין-עירוניים מבאר שבע. באוקטובר 2003 זכתה חברת "מטרודן" במכרז להפעלת קווי התחבורה הפנימיים בבאר שבע, למשך שבע שנים עם אפשרות להארכה.

אחד הטיעונים שהרבו אנשי הציבור להשמיע אז, בימי השביתה הגדולה, היא שעיריית באר שבע אינה אחראית כבר לתחבורה בעיר  היות וזו הופרטה. בבאר שבע ישנה התנגדות עקרונית לאפשר הפעלת מיניבוסים ומוניות שירות, גם באותם מקומות ובאותן שעות בהם אין שירות אוטובוסים. מצב זה יוצר תלות מוחלטת ולקוחות שבויים מול דן באר שבע. 

וכעת, 2017, ההגה בבאר שבע שוב בידיים של דן. ההתחלה הייתה מבטיחה: אוטובוסים חדישים שביקשו להפוך את באר שבע לעיר הטכנולוגית הראשונה בתחום התחבורה, מערכות כרטוס אוטומטיות, WI-FI, כריזה דו-לשונית (שבוטלה בשל מחאה פוליטית) ומצלמות שמתעדות כל ניסעה מכמה כיוונים. לקח פחות מיומיים של חסד ולתלונות התחילו לצוץ ברשתות החברתיות אודות רמת השירות בחברה. עם זאת, הבאר שבעים סברו שמדובר במחלות ילדות.

"חושבים שהכרטוס האוטומטי זה הכל", מספר עמרם אביסידריס. "אבל שוכחים שמשתמשי התחבורה הציבורית בשכונות הותיקות הם ללפעמים אנשים מבוגרים מאוד: יש כאלה שקשה להם להעביר את הכרטיס או לא מסתדרים, או מתבלבלים. אז מה, אני ממשיך לשבת ולא עוזר? בהפסקות קורה לא אחת שאני רואה אישה מבוגרת, עם סלים, שצריכה לעלות לאוטובוס ולא מסוגלת לעלות אפילו את המדרגה. אני לא אעזור? אנחנו פה נותנים שירות מכל הלב, עוזרים מכל הלב. בן אדם מבוגר לפעמים מתבלבל מול המכונה האוטומטית. או שקשה לו לרדת. אנחנו עובדים קשה מאוד".

בהסתדרות אומרים כי אם יהיו שנויים, תצא הודעה מסודרת. "לא מכריזים על שביתה מהיום להיום, זה תהליך, אין צורך להבהיל את האנשים, נודיע כל דבר". כאן המקום לציין, שהשביתה הארוכה הקודמת, בשנת 2004, פרצה ללא הודעה מוקדמת לתושבים. ​​​​​​​

הנהגים מוכנים לחזור למשא ומתן במיידית, אולם לעת עתה, נכון ליום חמישי בצהריים, לא מתנל משא ומתן כזה. בחברה, אגב, גם לא רוצים לנהל "משא ומתן מעל גבי התקשורת".