''עד סוף המאה ה-21 מדינת ישראל תמנה 24 מיליון תושבים''

דמוגרפיה ואוכלוסין

"עד סוף המאה ה-21 מדינת ישראל תמנה 24 מיליון תושבים. המדינה היחידה בעולם שעומדת לשלש את האוכלוסייה שלה. היום ,כל אחד מאיתנו חי כמעט עשור נוסף. באופן כללי אנחנו מוסיפים לתוחלת החיים שלנו שלוש שנים בממוצע בכל עשור. אנשים שהם היום בני 20 ו-30 סביר להניח  שיחיו מעבר לגיל מאה. מדינת ישראל תהיה אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי ותהיה לזה כמובן גם השלכה נדלנ"ית - נגיע לכ-600 איש בק"מ רבוע כמו הממוצע באסיה. ורק לחשוב על זה שלפני קום המדינה דוד בן גוריון העריך שבשנת 2000 יחיו בישראל רק כמיליון איש".

ביטחון

"פעילות הטרור בעולם מאורגנת במבנים מתוחכמים מאשר בעבר. כדי לגבור עליהם על החברה המערבית להחליט החלטות ערכיות קשות. בהתבסס על מחזורי המלחמות שהתקיימו באלפיים השנים האחרונות, צפוי בשנת 2020 עימות כלל עולמית שיעצב את המחצית הראשונה של המאה ה-21, ישראל תהיה חלק מעימות זה  ואף עלולה להביא למערכה נוספת על רקע הסכסוך המקומי. הסולידריות בין הקבוצות בישראל תלך ותתפרק עד לשנת 2030. לא מן הנמנע שיתרחשו גם אירועים שיתפסו בבחינת מלחמת אזרחים. יישוב הסכסוך עם הערבים יתאפשר רק לקראת אמצע המאה, לכשהייעוד הלאומי של העם היהודי יהיה מגובש ומקובל על הכול".

תחזית כלכלית

"לפני למעלה מעשור אמרתי שהעשור השני של המאה ה-21 יהיה עשור מבטיח מבחינה כלכלית למדינת ישראל, שהצמיחה תרקיע ושעלויות המחיה יעלו. חזיתי שמוסדות חשובים של מדינת הרווחה יכרעו תחת הנטל בעשורים הקרובים ושבמקומם יקומו מוסדות קהילתיים רבים. אמרתי אז שבסוף העשור השני תוכל ישראל להימנות עם 15-10 המדינות המפותחות בעולם. היום אפשר להעיד שהתחזית מאז מתממשת לנגד עינינו , אף שרבים הרימו גבה כשהיא התפרסמה".

שוק העבודה

“בעולם קיימים כיום כ-3,000-3,500 מקצועות ותת-מקצועות. עשרה עד עשרים אחוז מהמקצועות הללו נתונים לשינויים משמעותיים, גם מבחינת התכנים שלהם וגם מבחינת ההכשרה אליהם והעיסוק בהם בפועל. יש כמובן גם מקצועות שממש נעלמים ושלעולם המתקדם אין עוד צורך בהם. לכן, חשוב להביא בחשבון את השינויים שמתחוללים בתוך כל תחום בו בוחר העובד לעסוק ולהיערך לשינויים האלה. בספר "מי הזיז את הגבינה שלי" (1998) טוען ספנסר שעיקר ההצלחה של אדם בעבר הייתה קשורה בהתאמתו לתפקיד ספציפי. אבל בעולם שבו התפקיד/הארגון/השוק זזים ומשתנים תדיר, יכולתו של האדם לזוז עם השינוי ולהשתנות הופכת לקריטית. גם ברמת מדיניות רחבה יש להיערך לזה. לדוגמא, בשנות השמונים, מדינת ישראל החליטה אסטרטגית לעבור מתעשיות 'כבדות' לתעשיות מידע. כך, בשנות ה-70 וה-80 המדינה השקיעה משאבים רבים בכיוון, בשנות ה-90 ההייטק והטכנולוגיה קיבלו תנופת שגשוג, והיום אנחנו מדינה של סטארט-אפים על המפה הבינלאומית. זה קרה כי היו כאן תכנון ואסטרטגיה".

ילודה/הורות

"אחת הסוגיות הקריטיות ביותר של המין האנושי משתקפת מטכנולוגיה שוודאי תעורר מחלוקות רבות, טכנולוגיה המאפשרת לידה חוץ-רחמית (Ectogenesis)  שבמסגרתה ניתן יהיה לגדל תינוקות במעבדה לאורך כל תקופת ההיריון. זה ישנה מהותית את התפיסה שלנו לגבי עצם יצירת החיים. ניתן יהיה לבחור את מין הילוד וגם חלק משאר תכונותיו. הטכנולוגיה הזו תביא אותנו להרהר מחדש בהנחות היסוד של קיומנו כיצורים אנושיים. היא תכריח אותנו להגדיר מהו יצור אנוש, מהי קרבת משפחה וכו'. לתפיסתי, כיום גידול הילדים נעשה בהרבה מקרים בקונספט 'האח הגדול': אנחנו הורים שצופים בילדים שלנו מלמעלה בכל רגע נתון. הורות הליקופטר, זה מכונה. אנחנו בוחנים את ילדנו, שומרים עליהם 24/7 ומנתרים את עולמם מסביב לשעון. כמובן שעולם הקריירה והעבודה בשילוב עם הרצון לשמור על המשפחה מייצר כל הזמן מתחים חדשים ו'נוסחאות' חיים חדשות של ניהול התא המשפחתי".

עומס המידע שבסביבתו אנחנו חיים ו'מותקפים' מסביב לשעון באינסוף נתונים

"גם כאן המפתח הוא להיות פתוח ליוזמות ולשינויים ול'השבחה' מתמדת. חשוב לשכוח מידע מסוים על מנת לפנות מקום למידע חדש. זה כאילו פעולה הפוכה ללמידה: בלמידה אתה צובר ידע. כאן ההמלצה היא להיפרד מידע ישן ולפנות מקום לחדש, כדי להשביח את הלמידה. תום פיטרס, דמות מובילה בעולם הניהול והעסקים, מדבר היום על התחדשות כעוגן להישרדות בעולם העסקים העתידי ועל הצורך בשכחה כמסייעת להתחדשות. לפיו, חדשנות, פירושה לשכוח בצורה מאורגנת. למידה ארגונית היא אחת מנושאי הניהול "הלוהטים" ביותר של המאה ה-21, אבל לפי פיטרס השכחה חשובה ממנה בהרבה. לפי פיטרס, צריך ללמד גם את מיומנות השכחה כדי לשפר את היכולת לבנות ידע חדש ולפתחו. דוגמא לשכחה כמנוף להצלחה היא מייקרוסופט. ב-1995 ביל גייטס מייסד מייקרוסופט ראה את רשת האינטרנט כשיגעון חולף וחסר-תועלת. די במהרה התבהר לו שטעה ושהאינטרנט מבטא פוטנציאל התפתחות עצום. גייטס אימץ אסטרטגיה חדשה בהתאם והוביל את מייקרוסופט לפיה, במטרה להיות אלופת האינטרנט.  לפעמים דווקא לשכוח זה הנתיב להצלחה בעידן עתיר מידע כשלנו".