התוכנית של נתניהו מובילה לבידוד בינלאומי:

התוכנית של נתניהו מובילה לבידוד בינלאומי: כוחות פרוקסי לשעבר של מוסד, המוג'אהדין ח'לק, כשותף אסטרטגי חדש

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מנהל במשך שנים מדיניות תקיפה ואגרסיבית במיוחד כנגד איומים אזוריים, ובראשם איראן. אחת הבעיות המרכזיות במדיניותו של נתניהו היא שבמקום לשאוף לגייס תמיכה בינלאומית וליצור קואליציות חדשות, הוא מסתמך בעיקר על עימותים ישנים ועוינות ממושכת. בעיני רבים, העוינות של נתניהו כלפי איראן ואפילו כלפי העולם הערבי, כחלק ממדיניות החוץ שלו, מובילה יותר ויותר לבידוד של ישראל בזירה הבינלאומית.

בעקבות הבידוד המתגבר של ממשלת נתניהו לאחר מתקפות ה-7 באוקטובר, הוא פועל לחיזוק בריתות עם גורמים לא-ממשלתיים. המוג'אהדין ח'לק (MEK), שבעבר נחשבו לכוח פרוקסי של המוסד כנגד אויב משותף – הרפובליקה האסלאמית של איראן – חוזרים למוקד בתור שותף אסטרטגי בעיני נתניהו. עם זאת, הבחירה של נתניהו להסתמך על המוג'אהדין ח'לק ככלי אסטרטגי, מעוררת ביקורת רבה, שכן מדובר בארגון עם עבר שנוי במחלוקת.

במהלך השנים, המוג'אהדין ח'לק עברו מלהיות תנועה מהפכנית מרקסיסטית-אסלאמית, לכוח פרוקסי במאבקים אזוריים. בשנות ה-70, הארגון פעל מתוך אידיאולוגיה אנטי-אימפריאליסטית ואפילו השתתף במתקפות נגד מטרות מערביות. אך עם הזמן, ובמיוחד לאחר התנגדותם הפומבית לשלטון באיראן, השתנו עמדותיהם והם הפכו בהדרגה לכוח פרוקסי של המערב ושל ממשלת ישראל.

אולם השאלה המרכזית היא כיצד הארגון, שבעבר היה כוח פרוקסי של המוסד, הפך לשותף אסטרטגי עבור נתניהו.

בשנים האחרונות, המוג'אהדין ח'לק פועלים בעיקר בזירה התקשורתית והלוביסטית הבינלאומית, ובכך תומכים בעמדות תקיפות כלפי איראן ובעלות בריתה האזוריות. הארגון מקיים עצרות רחוב ונעזר בתומכים פוליטיים בולטים בארה"ב ובאירופה במטרה לגייס תמיכה בינלאומית עבור עמדותיו התקיפות של נתניהו, כמו גם להעניק לגיטימציה למוג'אהדין ח'לק ככוח אופוזיציה איראני.

עוינות משותפת לחמאס: ברית בלתי צפויה אחד המאפיינים הבולטים בשותפות הלא רשמית בין המוג'אהדין ח'לק לישראל הוא העוינות המשותפת שלהם לחמאס, במיוחד בעקבות האירועים האחרונים. חמאס, שנחשבת לאויבת המרה של ישראל ולאחת מבעלות בריתה המרכזיות של איראן באזור, נמצאת גם בעימות עמוק עם המוג'אהדין ח'לק. הארגון, הנתמך בידי ישראל והמערב ומבקש להפיל את המשטר באיראן, נמצא מטבע הדברים בסתירה עם קבוצות כמו חמאס, הנהנות מתמיכתה של איראן. עוינות זו לחמאס מחזקת את מעמדם של המוג'אהדין ח'לק ככלי פרוקסי עבור ישראל בזירות שונות, כולל במלחמת מידע ובמבצעים חשאיים.

הישענות על שותף חסר לגיטימציה עם עבר שנוי במחלוקת: חולשה או הכרח? הביקורת המרכזית על נתניהו בהישענות על המוג'אהדין ח'לק כשותף, נוגעת לעבר השנוי במחלוקת של הארגון ולפעולות האלימות שביצע. המוג'אהדין ח'לק, שבשנים עברו נכללו ברשימת ארגוני הטרור, זוכים עדיין למעט מאוד תמיכה בתוך איראן, ונחשבים בעיני רבים מהאיראנים כבוגדים – במיוחד בשל שיתוף הפעולה שלהם עם סדאם חוסיין במהלך מלחמת איראן-עיראק, כמו גם בשל פעולות אלימות שביצעו נגד אזרחים. במקום להתמקד בעימותים עם ארגונים שפגעו בישראל בעבר, ייתכן שישראל הייתה יכולה לנקוט בדיפלומטיה פעילה יותר, ולנסות ליצור שותפויות עם מעצמות עולמיות ואזוריות.

העבר המפוקפק של המוג'אהדין ח'לק, יחד עם מעורבותם בדיכוי שיעים וכורדים בעיראק בשנות ה-90, פוגע באופן משמעותי בלגיטימציה הבינלאומית והאזורית שלהם. לכן, הבחירה בארגון זה כשותף עבור ישראל עלולה לפגוע במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית בטווח הארוך, ומהווה עדות לחולשתה של דיפלומטיית נתניהו ביצירת קואליציות יציבות ולגיטימיות.