דאגה בדרום בשל ''בריחת המוחות'': ''ההיי טק פורח איפה שיש תנאים - ואנשים רוצים להתפרנס''

מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, עזבו את ישראל לתקופה של שנה ומעלה כ-8,300 עובדי הייטק – כך עולה מדו"ח חדש ומדאיג שפרסמה הבוקר (שני) רשות החדשנות. מדובר בכ-2.1% מכלל העובדים בענף, ולטענת הרשות, מדובר בעלייה חדה במספר העובדים שבוחרים לבצע רילוקיישן ממושך, שלעיתים רבות מהווה התחלה של ירידה מהארץ בפועל.

אין נתונים מדוייקים לגבי מספר היורדים תושבי באר שבע והנגב, אולם על פי חלקה היחסי של האוכלוסיה ונתוני ההגירה השלילית מבאר שבע, המספר עומד על מאות מדי שנה. בממשלה מכנים את המגמה ‘’זניחה'', בבאר שבע נושא הרילוקיישן עולה בעיקר בקרב צעירים - בוגרי אוניברסיטה או עובדי מקצועות היי טק.

כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי – נדרש מאמץ משולב: הממשלה, התעשייה והאקדמיה חייבים לפעול יחד. דווקא עכשיו זה הזמן להשקיע – כאן, בישראל

מהדו"ח שפורסם הבוקר עולה כי חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כיום יותר עובדים בחו"ל (כ-440 אלף) מאשר בישראל (כ-400 אלף בלבד), ולראשונה מזה שלוש שנים, נרשמה ירידה במספר העובדים בתעשייה המקומית – כ-5,000 פחות מהשנה שעברה. שיא עזיבת העובדים נרשם באוקטובר 2023, אז עזבו כ-1,207 עובדים – נתון חסר תקדים שעקף גם את אוגוסט שלפניו (966 עוזבים).

עוד מדגישים ברשות החדשנות כי התעסוקה בענף ההייטק הישראלי נמצאת בקיפאון מאז שנת 2022, בין היתר בשל חוסר ודאות פוליטית וביטחונית, והמעבר הגובר של עובדים לחו"ל. למעשה, חברות ההייטק הציבוריות הגדולות מעסיקות בארץ רק 60 אלף מתוך 260 אלף עובדיהן – פחות מרבע. גם בתחום המחקר והפיתוח, שבו נחשב "המוח הישראלי" ליתרון מובהק, נרשמה ירידה מקומית – ובמקום זאת גויסו 4,500 אנשי מו"פ חדשים מעבר לים.

ומה בנוגע לנגב?
למרות שאין בדו"ח פילוח אזורי, גורמים בתעשייה מעריכים כי חלק ניכר מהיורדים מגיעים מהנגב – שם התפתחה בעשור האחרון קהילה הייטקיסטית הולכת וגדלה, במיוחד סביב קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון, פארק ההייטק גב-ים ומרכזי פיתוח בבאר שבע. "ההשקעה הרבה בנגב כדי להפוך אותו למוקד הייטק מתקדמים עלולה לרדת לטמיון אם המגמה לא תתהפך", מזהיר בכיר בתעשייה. לדבריו, מדובר במאות מפתחים ומהנדסים מהאזור שעזבו לחו"ל מאז תחילת המלחמה.

‘’עבדתי בכל מה שהציעו לי'', מספר לנו ק', בוגר יחידה טכנולוגית בצה''ל. ‘’רציתי לעסוק בהיי טק, אבל בבאר שבע מצאתי עבודות בשיווק, בחקלאות ובתחנת דלק. המצב החמיר אחרי המלחמה ובתום שירות מילואים ארוך, החלטתי לעבור לאוסטרליה. בבאר שבע קשה למצוא עבודה, פה קיבלו אותי ודאגו לי לניירת. אני מתגעגע מאוד למשפחה, אבל בגיל 24 אני מרגיש לא נוח לקחת כסף מההורים. חוץ מזה, הזמן עובר ונמאס להחליף בין עבודות בשכר רעב. זה לא רק אני: עוד חברים מהיחידה עשו רילוקיישן''.

פערי שכר וירידה במשרות שאינן טכנולוגיות
לפי הדו"ח, השכר הממוצע בהייטק בשנת 2024 עומד על 32.3 אלף שקלים – פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. עם זאת, תחום "המטה והמוצר" – שאינו דורש השכלה טכנולוגית – ממשיך להצטמצם. ממצא זה מעיד על התמקדות יתר בתפקידי מו"פ, ופחות על בנייה של מערך תומך וכולל בישראל, דבר שעשוי לפגוע בהיקף הפעילות העסקית המקומית.

‘’טראמפ טרף את הקלפים, חברות יעבירו פעילות לארצות הברית''

גם אם ישראל תוחרג ממדיניות המכסים החדשה של נשיא ארצות הברית, עלויות ייצור, הובלה והעובדה שרוב הייצור התעשייתי נעשה כיום באסיה, ישפיע גם על החברות בישראל. ‘’אנחנו כרגע בעמדת המתנה'', מספר לנו בעל חברה גדולה. ‘’אנחנו מוכרים לארצות הברית בעיקר ולא ישצלם לנו להמשיך להחזיק את החברה בארץ, אלא להעביר אותה לארצות הברית ולהעסיק מקומיים. דווקא לפני חג הפסח, אנחנו לא רוצים לבשר לעובדים שהם עלולים לאבד את העבודה. מי שישאר הם אנשי מחקר ופיתוח שיסכימו לעבור לארצות הברית. אבל בינתיים כולם ב''בלבלה''. חוסר הוודאות פוגע בכלכלה ברמה העולמית''.

המלצות: להחזיר את המוחות הביתה
ברשות החדשנות ממליצים על שורת צעדים לבלימת המגמה, ביניהם ייצוב הסביבה הפוליטית-ביטחונית, עדכון תמריצים לישראלים חוזרים והשקעה מאסיבית בהון האנושי המקומי. מנכ"ל הרשות, דרור בין, סיכם: "כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי – נדרש מאמץ משולב: הממשלה, התעשייה והאקדמיה חייבים לפעול יחד. דווקא עכשיו זה הזמן להשקיע – כאן, בישראל".