ראיון מיוחד עם נשיאת מכללת אחווה: פרופ' שוש ארד היא אישה עוצמתית
לכאורה יכלה ארד לנוח על זרי הדפנה ולהתפנות לעיסוקים פשוטים יותר, אך הרצון לאתגר את עצמה ולהביא עוד מכללה להישגים, גרם לה להיענות בחיוב להצעה להיות הנשיאה של מכללת אחווה.
שוש ארד, תושבת עומר, אלמנה ואם לבנה היחיד, אלעד, הגיעה לאזור הדרום, מהמרכז, בעקבות עבודתו של בעלה ז"ל, יהודה ארד, שכיהן עד לפני מותו בטרם עת, בתפקיד סמנכ"ל בטיחות וסביבה בחברת טבע. לדבריה, המעבר לא היה פשוט ואפילו קשה. "אז הדרום היה מבחינתי מעבר להרי החושך, היום אני מאוד אוהבת את באר שבע ואת עומר. נשארתי לגור פה למרות שאני יכולה לגור בכל מקום אחר בארץ" אומרת ארד.
היא ממקימי המחלקה הביוטכנולוגית באוניברסיטת בן גוריון ולפני כ-12 שנה קיבלה על עצמה את תפקיד נשיאת רופין, בזמן שמכללת רופין הייתה במצב גרוע הן מבחינת התדמית שלה והן מבחינת מה שיש לה להציע.
"לא מכבר ערכתי קורס פתוח שניתן ע"י רובוט מארה"ב וב-8.6 אני מחלקת אותות כבוד לראש עיריית ב"ש, רוביק דנילוביץ' ולראש מועצת לקיה ד"ר מוחמד אנאברי"
מכללת אחווה חטפה בשנים האחרונות לא מעט מכות שהשפיעו על תפקוד המכללה
"נכון, הדביקו את המכללה לחינוך עם מדעים, ניתקו אותה מאוניברסיטת בן גוריון. זה גרם לירידה דרסטית ברמה שלה כיוון שכתוצאה מכך נסגרו חוגים כמו: כלכלה ומדעי המחשב וכתוצאה מכך גם הופסקה ההשקעה בתשתיות ברמות קשות ממש. כל זה אכן השפיע על תפקוד המכללה למרות שיש שם אנשים טובים ונאמנים למחלקה שמשקיעים מזמנם מעבר למשכורת. בעצם העובדים שם זה הדבר הכי טוב שיש שם.
איך היית מסכמת את עבודתך ברופין?
"זו הייתה תקופה מאתגרת ומספקת מבחינת התוצאות הסופיות. האמת, אני מרגישה שעוד לא מיציתי את כל מה שרציתי לעשות, למשל בנושא הים שאותו קידמתי וטיפחתי במיוחד. פתחנו מגמה למדעי הים, נושא שמאוד מוזנח בארץ, ושאני משוכנעת שהוא הפוטנציאל הבא של מדינת ישראל. יש הרבה מאבקים על הים המשמש לדייג, למסחר, הפקת אנרגיה ועוד. בעקבות זאת התחלנו לדבר על פתיחת קמפוס ים ותוכנית לימודי מסטר מחקרית.
רעיון חדשני שלי היה לפתח תכנית מסטר בנושא הגירה. רופין מאוד ציונית והשיח תמיד היה על כישלון הקיבוצים, אני רציתי ללכת על רעיון חדשני אחר שלדעתי הוא הנושא הכי חשוב באירופה – נושא ההגירה. צריך להבין מה זה מהגר ומה עובר עליו, ואני מבינה כי המטפלת של בני הייתה עולה מרוסיה. בנוסף הגברתי את נושא המעורבות החברתית שזה ערך מוסף שאנחנו נותנים לסטודנטים ובכך תורמים לחברה. לדוגמא: הסטודנטים טיפלו בילדים בכפר הנוער נעורים. והיו עוד הרבה דברים.
מה החזון שלך לגבי אחווה?
"מאחר ויש באחווה את החיבור בין חינוך והוראה ומדעים, אני רוצה להפוך את הוראת המדעים להכי טובה בארץ. האמת, אני עושה שם מהפיכה ומהומה לא קטנה, כי כזו אני – יודעת שבלי מהומות לא משיגים דבר. אני גם פותחת מגמת אגרוטק ומגמת קיימות וכבר נערך כנס באחווה בנושא קיימות. באגרוטק אני מביאה את המומחים הכי גדולים בתחום כמו פרופ' יורם קפולניק לשעבר יו"ר מכון וולקני, פרופ' עודד שוסיוב מענקי היזמים החקלאים בארץ. אין אף קורס כזה בארץ, הוא ייחודי לאחווה. עשיתי גם תכנית חומש חדשה - מולטיטק – תכנית לימודים במערכות מידע הנושקת להייטק. מדיטק – מקצועות הקשורים לרפואה כמו: סיעוד, פרמדיק, מעבדנות, פסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות (מיועד לטיפול באוכלוסיית מיעוט כמו אתיופים, רוסים, חרדים וערבים ח.ג)
כמו כן הגשתי בקשה לחוג קלינאות תקשורת ואני אלחם על זה עד חורמה, כי התשובה שקיבלתי היא שלא צריך בפריפריה קלינאי תקשורת. לא אוותר ואם צריך אגיע לבית המשפט. לשמחתי, ח"כ אלי אללוף, נרתם לנושאים הללו כיו"ר ועדת האספה הכללית של אחווה (חבר נאמנים ח.ג.).
"בין היתר, הגשתי בקשה לפתיחת חוג קלינאות תקשורת ואני נלחמת על זה כי התשובה שקיבלתי היא שלא צריך בפריפריה קלינאי תקשורת. לא אוותר ואם צריך אגיע לבית המשפט"
לומדים שם הרבה בדואים
"כ-25 אחוז מהתלמידים הם בדואים וזה מציב אתגר ייחודי שקשור בהחלת השכלה גבוהה בדרום בקרב הבדואים ובמיזוגם בחברה הישראלית".
אז באת לאחווה ואת מרעידה להם את הקרקע מתחת לרגליים
"כן, אני פרפקציוניסטית ועושה הכול יסודי. גם דאגתי ללוגו חדש "עכשיו – מחר" . לא מכבר ערכתי קורס פתוח שניתן ע"י רובוט מארה"ב וב-8.6 אני מחלקת אותות כבוד לראש עיריית ב"ש, רוביק דנילוביץ' ולראש מועצת לקיה ד"ר מוחמד אנאברי".
בעצם הגעת מתחום הביוטכנולוגיה
"אני עדיין מנחה באוניברסיטת בן גוריון למסטר ודוקטורט בביוטכנולוגיה. אחד הדברים המשמעותיים שעשיתי ועודני מתעסקת בזה הוא תחום חקר האצות. פיתחנו מאצות חומרים בעלי ערך כשההתמקדות שלי היא באצות אדומות. ניתן להשתמש בהן בתעשיית הקוסמטיקה, פרמצטיקה ומזון. בתחום הקוסמטי אני חוקרת כבר שנים רבות עבור חברת הקוסמטיקה, אסתי לאודר והחומרים שלנו כבר נמצאים בכמה מהמוצרים שלהם".
לפני כשנתיים אירעה טרגדיה במשפחה כשבעלך יהודה, נפטר בפתאומיות.
"כן, זו הייתה טראומה קשה לי ולבני אלעד. אני תבעתי את תל השומר שבו אושפז ושבו נעשו רשלנויות רפואיות שאושרו על ידי ועדה של משרד הבריאות. כעת זה בבירור משפטי".
מה קרה?
"הוא חש רע לאחר טיסה להונגריה במסגרת עבודתו כסמנכ"ל בטיחות בחברת טבע. משדה התעופה הוא הובהל לתל השומר ושם לא בדקו אותו כמו שצריך והתוצאה הסתיימה במותו המצער. הנציחו אותו בכמה דרכים בין היתר יש על שמו אגודה לצוותי שיפור ומדי שנה מתקיים כינוס בטיחותי על שמו באייר פורט סיטי".
חשבת על כניסה לפוליטיקה?
"לא, למרות שאני באה ממשפחה פוליטית. אני לא מתאימה לפוליטיקה כי אני ישירה מדיי, לא מספיק דיפלומטית ואומרת כל מה שיש לי בפנים, אבל, לעומת זאת, אני תמיד מוכנה להתנדב בנוסף לעבודתי בשכר.
למשל: אני משמשת בהתנדבות כראש ועדת קרן מילגות לדוקטורנטים למדעים, הייתי בקרן לנדאו של מפעל הפייס שבמסגרתה הענקנו פרסים. אני אוהבת לעבוד וליצור דברים".




































