אחרי פתיחת המשק השבוע: המסעדה בבאר שבע שבה חיילים על מדים לא משלמים

״הדרומית״ חזרה לפעול בתחילת השבוע בהתאם להנחיות, וטל לב הודיע כי לאורך כל השבוע חיילים סדירים על מדים מוזמנים לאכול חינם
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
מסעדת ״הדרומית״ בבאר שבע פתוחה מחדש, עם מחווה לחיילים סדירים על מדים שמוזמנים לאכול ללא תשלום

אחרי ימים של סגירה, ובכפוף להנחיות פיקוד העורף, מסעדת ״הדרומית״ בבאר שבע נפתחה בתחילת השבוע. 
אבל עבור טל לב, הבעלים, החזרה לעבודה לא הייתה רק עניין עסקי, אלא הזדמנות להמשיך את הזהות של המקום: לפתוח את הדלת גם לחיילים, ולומר להם תודה דרך הצלחת

יש מסעדות שמוכרות אוכל, ויש מקומות שמצליחים להפוך ארוחה לאמירה. 
בימים שבהם עסקים רבים בדרום מנסים לחזור לשגרה חלקית תחת מגבלות, אזעקות והנחיות ביטחוניות, מסעדת ״הדרומית״ בבאר שבע בחרה לפתוח מחדש את שעריה בדרך שלא נשארה רק ברמת ההודעה הטכנית. 
יחד עם החזרה לעבודה, יצאה גם הכרזה ברורה מצד בעלי המקום, טל לב:חיילים סדירים על מדים לא משלמים.

ההודעה הזו, שעלתה לקבוצת הפייסבוק הרשמית ״באר שבע ביחד״ מיד עם פתיחת המסעדה, לא נולדה בחלל ריק. 
היא התחברה לקו ערכי שטל כבר בנה לאורך זמן, כזה שלא נשען רק על מנות, סרטונים או חשיפה ברשת, אלא על יחס אישי לחיילים וללוחמים. 
המקום הפך להרבה יותר ממסעדה, בין היתר בזכות אירוח חוזר של לוחמים, פוסטים אישיים שזכו לאלפי תגובות, ותחושת בית שטל מנסה לייצר עבור מי שמגיעים אליו במדים.

הפעם, על רקע מבצע ״עם כלביא״ וההחלטה לאפשר פתיחה של מסעדות ומקומות מסחר שבהם קיים מרחב מוגן, ״הדרומית״ חזרה לפעול בהתאם להנחיות. 
במקום קיים ממ״ד גדול, וטל בחר כבר מהיום הראשון לחדד לציבור שהמסעדה אמנם שבה לעבודה, אבל לא רק כדי לחזור למכור. 
בשני פוסטים שפרסם הבהיר כי במהלך כל השבוע חיילים סדירים על מדים מוזמנים להגיע ולא לשלם, בין אם מדובר בשולחן של זוג ובין אם מדובר בשולחן גדול של עשרים חיילים.

המסר הזה מתחבר ישירות לאופן שבו טל מציג את עצמו ואת המקום גם בשגרה. 
באחד הפוסטים שפורסמו בחודשים האחרונים, הוא כתב כי אם יש חייל שחסר לו כסף ומתבייש, הוא מוזמן להגיע, לאכול כיד המלך, ואף לשלוח לו הודעה אישית תוך שמירה על פרטיות מלאה. מבחינתו, זו הדרך שלו להגיד תודה.

וזה בדיוק מה שמבדיל את הסיפור של ״הדרומית״ מעוד יוזמה נקודתית. עוד לפני המבצע הנוכחי, טל כבר בנה לעצמו תדמית של מי שלא מודד את הקשר עם החיילים רק דרך קמפיין או מבצע קצר. 
טל לב מארח באופן קבוע לוחמים במסעדה כבר שנים, לעיתים בלי לשאול שאלות, בלי לבדוק תקציב ובלי להפוך את זה למהלך שיווקי קר. 
גם הפוסט שפרסם בעבר על קבוצת לוחמים צעירים מגולני שהגיעו עייפים ורעבים, ושבסיומו פתח בפניהם שולחן בלי לבקש דבר, הפך לוויראלי בדיוק מהסיבה הזו: הוא נתפס כאותנטי.

לא מדובר רק במה שקורה בתוך המסעדה עצמה. ״הדרומית״ היא חלק מקבוצת ״פפה מישל״, שמספקת מזון לבסיסים בדרום במסגרת הזמנות רשמיות של הצבא, עם ארוחות ארוזות, טריות וכשרות מוקפדת. 
אבל ההבדל, הוא שכאשר החיילים מגיעים למסעדה, טל לא פועל לפי חוזה אלא מהלב כמו שם משפחתו.

בתוך מציאות שבה בעלי עסקים נאבקים בעצמם על הישרדות, החלטה להעניק ארוחות חינם במשך שבוע שלם לחיילי סדיר על מדים היא לא עניין מובן מאליו.
דווקא לכן היא מושכת תשומת לב. היא יושבת על הצומת שבין מסחר לסולידריות, בין חזרה לפעילות לבין אמירה ערכית. 
המסעדה נפתחת מחדש, אבל המסר שלה נשאר אותו מסר: מי שמשרתים, מי שנמצאים בשטח, מי שחוזרים מהמשימות ישר אל העיר, צריכים לדעת שיש מי שרואה אותם גם כאן.

גם באזעקות ניתן לראות את כל הסועדים ובינהם המון חיילים שנכנסים לממד כולם יחד - משפחה אחת

בבאר שבע, עיר שמכירה היטב את החיבור בין עורף לחזית, המחווה הזו מקבלת גם משמעות מקומית ברורה. 
זו לא רק מנה של בשר ולא רק עוד פוסט שמעורר תגובות. זו דרך להזכיר שבתוך כל הדיבורים על פתיחה מחודשת, הנחיות, הגבלות ומרחבים מוגנים, יש גם בחירה אנושית פשוטה. 
לפתוח שולחן. לפתוח דלת. ולהגיד למי שמגיע במדים: אצלנו אתם לא רק לקוחות, אתם אורחים של כבוד.