624 פצועים ביום אחד: דוח מבקר המדינה שמציב את סורוקה בלב מחדל הפינוי

דוחות מבקר המדינה על אירועי 7 באוקטובר הותרו לפרסום, ואחד הממצאים המרכזיים נוגע ישירות לבאר שבע: המרכז הרפואי סורוקה היה בית החולים שקלט את מספר הפצועים הגבוה ביותר בישראל ביום מתקפת הטרור, בזמן שמערך הפינוי והוויסות סבל מכשלים חמורים.
על פי הדוח, כ-1,340 פצועים הגיעו במהלך 7 באוקטובר לבתי החולים ברחבי הארץ. כ-70% מהם פונו תחילה לבתי החולים בדרום: סורוקה בבאר שבע, ברזילי באשקלון ואסותא אשדוד. סורוקה לבדו קלט 624 פצועים, יותר מכל בית חולים אחר בישראל באותו יום.

38% מהפצועים שהגיעו לסורוקה היו במצב בינוני, קשה או אנוש. במילים אחרות, לא מדובר רק בכמות חריגה של נפגעים, אלא גם בפצועים רבים שנזקקו לטיפול דחוף, מורכב ומציל חיים.

לצד הנתונים הקשים, מבקר המדינה מציין לחיוב את תפקודו של המרכז הרפואי סורוקה ואת עבודת הצוותים הרפואיים. בדוח נכתב כי צוותי בית החולים העניקו טיפול מסור לפצועים שהגיעו אליו לאורך היום, למרות העומס החריג והכאוס בשעות הראשונות של המתקפה.

אבל הדוח אינו מסתפק בתיאור ההתמודדות של בתי החולים. הוא מצביע על כשלים משמעותיים בדרך שבה פונו הפצועים מהשטח ובאופן שבו חולק העומס בין בתי החולים. משרד מבקר המדינה כבר הבהיר בעבר כי הביקורת עסקה בין היתר בפינוי הפצועים מאזורי הלחימה על ידי צה״ל ומד״א, בוויסות הנפגעים בין בתי החולים, בניהול הפינוי ברמה הלאומית ובממשקים בין צה״ל, מד״א ואיחוד הצלה. 

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא שרק כעבור כשמונה שעות מתחילת מתקפת הטרור התקבלה במד״א הנחיה מאוגדת עזה, שהסדירה את אופן העברת הפצועים מצה״ל למד״א לצורך המשך פינוים לבתי החולים.

בפועל, חלק עצום מהפצועים לא פונו באמצעות אמבולנסים של מד״א. לפי הדוח, 49% מכלל הפצועים שהגיעו לסורוקה, ברזילי ואסותא אשדוד, 460 מתוך כ-930 פצועים, הגיעו באופן עצמאי או באמצעות כוחות הביטחון, גורמי הצלה אחרים ואזרחים.

המשמעות הייתה דרמטית: במקום מערך פינוי מסודר שמנתב פצועים לפי עומס, מרחק, חומרת פציעה ויכולת קליטה של בתי החולים, פצועים רבים הגיעו בכלי רכב פרטיים, רכבי ביטחון, רכבים ממוגנים או בדרכים מאולתרות. במצב כזה, כמעט בלתי אפשרי לשלוט בזמן אמת בחלוקת העומס בין בתי החולים.

בדוח נקבע כי בשל העובדה שרוב הפצועים פונו באופן עצמאי בכלי רכב אזרחיים, היה קושי מובנה להשפיע על הוויסות הראשוני מהשטח לבתי החולים. עוד נקבע כי פינוי הנפגעים בכל נקודה נוהל באופן עצמאי ומנותק מכוחות אחרים, ללא תיאום, וכי לא היה ניסיון ממשי להנחות על ויסות ראשוני לבתי חולים מרוחקים.

נתון נוסף שממחיש את עומק הבעיה נוגע לרשות העליונה לאשפוז, הגוף שאמור לקבוע את מדיניות חלוקת הפצועים בין בתי החולים באירועי חירום. לפי הדוח, הרשות התכנסה לראשונה רק בשעה 14:00. עד אותה שעה כבר הגיעו לסורוקה ולברזילי 501 פצועים.

מתוך 624 הפצועים שהגיעו לסורוקה במהלך היום, 121 הועברו בהמשך לבתי חולים אחרים. כלומר, סורוקה שימש לא רק כבית חולים קולט, אלא גם כנקודת טיפול ראשונית תחת עומס כבד, שממנה הועברו בהמשך פצועים למרכזים רפואיים אחרים.

הדוח כולל גם עדויות קשות של אזרחים ואנשי ביטחון שנאלצו לפנות פצועים בעצמם. תושב עין הבשור סיפר כי התקשר למד״א וביקש פינוי דחוף לאחיו שנפצע קשה. לדבריו, נאמר לו שאין אפשרות לשלוח אמבולנסים לעין הבשור: “יורים עלינו, אנחנו לא מגיעים”, וכי עליו לפנות את הפצוע באופן עצמאי לבית החולים.

עדות נוספת הגיעה מקב״ט המועצה האזורית חוף אשקלון, שתיאר כיצד לאחר שלא הצליח להשיג אמבולנסים הגיע עם רכב ממוגן של נתיב העשרה כדי לפנות פצועים בעצמו. לדבריו, בשיחה עם מוקד מד״א נאמר לו שאמבולנסים עומדים בצומת זיקים ואינם יכולים להתקרב לנתיב העשרה, ולכן יש להביא את הפצועים לצומת באופן עצמאי.

העדויות הללו מתחברות לממצא נוסף בדוח: המחסור באמבולנסים ממוגני ירי. בבוקר 7 באוקטובר היו ברשות מד״א 24 אמבולנסים ממוגני ירי בלבד, שהם 48% מתוך 50 האמבולנסים שעליהם המליצה הוועדה שעסקה בנושא. לגזרת העוטף הוקצה באופן קבוע אמבולנס ממוגן ירי אחד בלבד, ושבעה נוספים הוקצו לאזור במהלך אותו בוקר.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קבע כי “שורש הכשל בפינוי הפצועים נבע מהכישלון של צה״ל בהגנה על יישובי הדרום בשבעה באוקטובר”. לדבריו, פינוי הפצועים התאפיין בהיעדר מענה סדור מצד צה״ל, בהיעדר פיקוד ושליטה מסודרים בין צה״ל למד״א, ובתיאום מאוחר של נקודות השחלוף מול מד״א, קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור.

אנגלמן הוסיף כי פינוי פצועים שנזקקו לטיפול רפואי בבית חולים התעכב במשך השעות הקריטיות של 7 באוקטובר, וכי הכשלים בפינוי הרפואי מתעצמים נוכח מספר הפצועים והנרצחים.

הדוח מותח ביקורת גם על מערכת הבריאות ועל היעדר הסדרה מספקת בין גופי ההצלה. מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד הבריאות לא הסדיר את שיתוף הפעולה בין מד״א לאיחוד הצלה בעיתות חירום. בנוסף, נכתב כי יותר משנתיים לאחר פרוץ המלחמה טרם הושלם התחקיר המבצעי של מד״א בנושא 7 באוקטובר.

ביקורת חמורה נוספת מופנית כלפי צה״ל: עד למועד סיום הביקורת, כך לפי הדוח, צה״ל לא ביצע תחקיר ייעודי וכולל על פינוי הפצועים מהשטח במהלך 7 באוקטובר.

עבור באר שבע, הדוח הזה הוא הרבה יותר ממסמך ביקורת. הוא מציב את סורוקה במרכז אחד הימים הקשים ביותר בתולדות המדינה, ומראה כיצד בית החולים המרכזי של הנגב נשא בעומס עצום, בזמן שמערכות הפינוי, התיאום והוויסות לא פעלו בקצב ובסדר שנדרשו לאירוע בסדר גודל כזה.

סורוקה תפקד באותו יום כקו ההצלה המרכזי של הדרום. הפצועים זרמו אליו בגלים, חלקם הגיעו ללא תיאום, חלקם פונו על ידי אזרחים וכוחות ביטחון, ובתוך כל זה הצוותים הרפואיים נדרשו לקבל החלטות מצילות חיים במהירות, תחת עומס חריג וחוסר ודאות.

הדוח של מבקר המדינה קובע למעשה שני דברים במקביל: סורוקה עמד בחזית וטיפל בפצועים במסירות, אך המדינה, צה״ל, מד״א ומערכת הבריאות חייבים להפיק לקחים עמוקים כדי שבאירוע החירום הבא, העומס לא ייפול שוב בצורה כל כך כבדה על בית חולים אחד.