זינוק של 300% בשירות הלאומי במגזר הבדואי - יותר מ-1,000 מתנדבות ו-75 מיליון שקל בזכויות

דירקטוריון הקרן לחיילים משוחררים הציג נתונים המצביעים על עלייה דרמטית במספר בנות השירות הבדואיות מאז 2020. המתנדבות משתלבות במערכי הבריאות, החינוך והרווחה בנגב
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
בנות שירות לאומי מהמגזר הבדואי בפעילות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה בנגב

זינוק חד בהיקף השירות הלאומי במגזר הבדואי נחשף היום בדיון של דירקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, שהתכנס לסיכום שנת העבודה 2025 ולהצגת היעדים לשנת 2026. לצד הדיון בליווי מערך המילואים, הוצגו נתונים שמלמדים על שינוי משמעותי בשילובן של צעירות בדואיות במסלולי שירות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה.
לפי הנתונים שהוצגו, מאז שנת 2020 נרשם גידול של 300% במספר בנות השירות הבדואיות. אם בתחילת העשור עמד מספר המתנדבות על 240 בלבד, הרי שבשנה החולפת נחצה לראשונה רף 1,000 המתנדבות. מדובר בעלייה חריגה בהיקפה, שמעידה לא רק על התרחבות המסלול, אלא גם על שינוי חברתי עמוק יותר בתוך הקהילה.

במערכת הביטחון הציגו גם את היקף ההשקעה הכלכלית שהופנתה למתנדבות. על פי הנתונים, באמצעות הקרן לחיילים משוחררים הושקעו בשלוש השנים האחרונות קרוב ל-75 מיליון שקלים בזכויות, מענקים ופיקדונות עבור בנות השירות. המטרה, כך נמסר, היא לאפשר להן נקודת פתיחה טובה יותר לאחר סיום השירות, בין אם בלימודים אקדמיים ובין אם בהשתלבות בתעסוקה איכותית.

בקרן לחיילים משוחררים מציינים כי עיקר ההשתלבות של המתנדבות היא במוקדי ליבה קהילתיים. בתחום הבריאות הן פועלות במרכזים רפואיים ובקופות חולים בנגב. בתחום החינוך הן מסייעות במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות, ובתחום הרווחה הן משתלבות במערכים קהילתיים ביישובי המגזר.

השילוב הזה, כך לפי הגורמים המעורבים במהלך, יוצר גם תרומה ישירה לקהילה המקומית וגם מסלול אישי משמעותי עבור הצעירות עצמן, שמקבלות הזדמנות לרכוש ניסיון, כלים וזכויות כלכליות כבר בתחילת דרכן הבוגרת.

אחד הדגשים המרכזיים שעלו בדיון היה נושא מימוש הזכויות. בקרן הסבירו כי בשנה האחרונה הושם דגש מיוחד על ״הנגשת הזכויות בקצה״, כלומר הגעה פיזית למועמדות ולמשרתות, לצד פישוט הליכים בירוקרטיים, כדי לוודא שכל מתנדבת מממשת את מלוא הסיוע הכספי שמגיע לה.

על פי הגורמים המעורבים, שיתוף הפעולה בין רשות השירות הלאומי-אזרחי בראשות ראובן פינסקי לבין הקרן לחיילים משוחררים הוא זה שאפשר להרחיב את ההשתלבות במסלול ולחזק את היכולת של המשרתות ליהנות בפועל מהמענים הכלכליים שמעמידה המדינה.

יו״ר הקרן לחיילים משוחררים וראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, אמר כי הנתונים הם תוצאה של עבודה ממושכת וממוקדת.

״התוצאות שאנו רואים הן תולדה של עבודה אינטנסיבית. אני מודה לראובן פינסקי, מנהיג של ממש על המהפכה שהוביל, ולאייל הנס, מנכ״ל הקרן, על ההתגייסות למימוש הפוטנציאל הזה. תכנית ריפמן ההוליסטית, שגיבשנו בתחילת העשור, סימנה את השילוב הזה כחלק קריטי בטיפול הרב-ממדי בנגב. ההשקעה חסרת התקדים בזכויות המשרתות היא ההוכחה למחויבות שלנו לשוויון הזדמנויות אמיתי. יש לעקור מהנגב את הגורמים השליליים ולעודד שילוביות במדינה״.

בקרן רואים בנתונים שהוצגו לא רק הישג כמותי, אלא גם תשתית להמשך הרחבת השילוב של צעירות בדואיות בשירות הלאומי בשנים הקרובות, כחלק ממדיניות רחבה יותר של חיזוק החברה הבדואית בנגב והעמקת ההשתלבות במערכות הציבוריות.