חוק עונש מוות למחבלים אושר: הכנסת קבעה - מחבל שרצח יידון למוות

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את חוק עונש מוות למחבלים, במהלך דרמטי שמסמן שינוי משמעותי במדיניות הענישה נגד מבצעי פיגועי טרור רצחניים בישראל.

החוק, שיזמה ח"כ לימור סון הר מלך והוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, נועד להחמיר את הענישה כלפי מחבלים שביצעו רצח במסגרת פעילות טרור, ולהוות כלי הרתעתי מרכזי במאבק בטרור.
על פי נוסח החוק שאושר, כל מחבל שגרם בכוונה למותו של אדם כחלק ממעשה טרור - דינו מוות.

עיקרי החוק החדש:

• מחבל שביצע רצח על רקע טרור - יידון לעונש מוות
• גזר הדין יבוצע באמצעות תלייה על ידי שירות בתי הסוהר
• ביצוע העונש בתוך עד 90 יום ממועד פסק הדין
• בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון - עונש חובה ללא צורך בהחלטה פה אחד
• אין אפשרות למתן חנינה למורשעים

תגובות במערכת הפוליטית

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בירך על אישור החוק ואמר:
'זהו יום של צדק לנרצחים ויום של הרתעה לאויבים. מי שבוחר בטרור - בוחר במוות. מדינת ישראל מודיעה היום שלא תהיה עוד דלת מסתובבת למחבלים'.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, הוסיף:
'זהו חוק של אחריות מדינה כלפי אזרחיה. המסר ברור - מי שרוצח חפים מפשע, מאבד את זכותו לחיים'.

יוזמת החוק, ח"כ לימור סון הר מלך, התייחסה גם היא לרגע האישור:
'זהו רגע אישי עבורי. מתוך כאב אישי עמוק, פעלתי כדי למנוע את הרצח הבא. זהו מוסר שמחייב להכריע את הרוע'.

אישור החוק מהווה צעד משמעותי במדיניות הענישה בישראל כלפי טרור, אך צפוי לעורר גם דיון ציבורי ומשפטי רחב בנוגע להשלכותיו - הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית.

62 חברים תמכו בהצעה, הסתייגויות האופוזיציה נדחו
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, ח"כ ניסים ואטורי וקבוצת חברי כנסת. 62 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 48 שהתנגדו. 1 נמנע.    
הסתייגויות האופוזיציה להצעת החוק נדחו.

פרטי החוק
מוצע לקבוע ששר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון החל באזור יהודה והשומרון, כך שעל תושב האזור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל, שגרם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור – יוטל עונש מוות בלבד, אלא אם מצא בית המשפט הצבאי, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל עונש מאסר עולם.

עוד מוצע לקבוע כי סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש זה לא תותנה בבקשת התביעה, בהחלטה פה אחד של המותב, או בכך שדרגת השופטים אינה פחותה מסגן אלוף. כן מוצע לקבוע כי מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר לפי עבירה זו.

בנוסף, מוצע לתקן את חוק העונשין, כך שהגורם למותו של אדם במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל  בנסיבות של מעשה טרור, דינו יהיה מיתה או מאסר עולם בלבד. כמו כן, מוצע לקבוע כי סמכות בית המשפט להטיל עונש מוות בעבירות לפי חוק העונשין ולפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה זאת.

עוד מוצע לקבוע כי גזר דין מוות לפי חוק זה יבוצע בתלייה, בתוך 90 ימים מיום שהפך לחלוט, ולהסמיך את ראש הממשלה לבקש מבית המשפט לעכב את הביצוע מסיבות מיוחדות, לתקופה מצטברת שלא תעלה על 180 ימים.

כן מוצע לתקן את חוק הממשלה, כך שהממשלה לא תהיה רשאית להורות על שחרור ממאסר של אדם שהורשע, חשוד או נאשם בעבירה שדינה מיתה. בנוסף, מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר ולקבוע הסדרים הנוגעים לתנאי החזקתו בהפרדה של הנידון למיתה, הגבלת הגישה אליו וסודיות ביצוע גזר הדין.

לבסוף, מוצע לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה, כך שתעוגן זכותם של נפגעי העבירה לקבל עדכון משירות בתי הסוהר על מועד ביצוע גזר הדין.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק העונשין, התשל"ז–1977 קובע עונש של מאסר עולם על עבירת רצח. הניסיון מלמד כי עונש זה אינו מרתיע מחבלים, שכן רבים מהם מניחים שתקופת מאסרם תקוצר משמעותית בעסקאות הכוללות שחרור אסירים. מחבלים רבים אף חזרו לסורם והמשיכו בפעילות טרור לאחר שחרורם. מאחר  שעונש המאסר אינו מרתיע דיו, מוצע לקבוע כי דינם של מחבלים על מעשי רצח שביצעו יהיה מיתה. עונש זה יהיה בו כדי להרתיע וכך למנוע ביצוע מעשי טרור נוספים".