תיעוד דרמטי: בת 96 נשארה לבד בין ההריסות אחרי פגיעת טיל בבאר שבע - ואז הגיע האדם שידעה שלא ינטוש אותה
זמן קצר לאחר פגיעת טיל איראני באזור מגורים בבאר שבע, נחשף מתוך ההרס סיפור אנושי יוצא דופן על קשר בין מטפל למטופלת שהפך ברגע אחד לרשת ביטחון של ממש.
פרוק מנסי, פיזיותרפיסט במחוז דרום של קופת חולים מאוחדת, הגיע לדירתה ההרוסה של שושנה נדלמן בת ה-96 וחילץ אותה לאחר הפגיעה בבניין שבו היא מתגוררת.
בחודשים האחרונים מלווה מנסי את נדלמן במסגרת ביקורי בית לאחר שעברה שבר בירך. נדלמן מתניידת בכיסא גלגלים ואינה עצמאית, בעוד בתה מתגוררת בפריז. במהלך התקופה נוצר ביניהם קשר אישי עמוק, הרבה מעבר לטיפול מקצועי.
רגע לאחר נפילת הטיל שפגע בבניין התקשרה שושנה לפרוק, אך השיחה נותקה. כאשר הבין כי מדובר בבניין שבו היא מתגוררת ולא הצליח להשיגה שוב, יצא מיד לזירה.
שושנה סיפרה כי שמעה את האזעקה אך בשל מצבה לא הצליחה להגיע למרחב מוגן בזמן. היא ישבה יחד עם קטיה, המטפלת שלה, ליד גרם המדרגות. לאחר הפיצוץ פונתה קטיה לאחר שנפצעה, ושושנה נותרה לבדה בדירה שניזוקה קשות. המטפלת שלה נפצעה ופונתה לטיפול רפואי. היא שהתה איתה בזמן הפיצוץ ולא זזה מצידה אחרי שהיא לא הייתה מסוגלת לרדת למקלט.
לאה, בתה של שושנה, המתגוררת בפריז, אומרת: "להיות רחוקה מאמא ברגע כזה זה חוסר אונים שקשה לתאר. ידעתי שקטיה אונגוראנו המטפלת שלה נפצעה ופונתה, ואמא נשארה לבד בדירה שנפגעה. מרחוק אתה מרגיש שאין לך שליטה על כלום. מזל גדול שיש את פרוק לצידה. הידיעה שהוא שם איתה, דואג לה וגם מעדכן אותי, נתנה לי שקט בתוך כל הבלבול."
באישור פיקוד העורף עלה מנסי לקומה השישית ומצא אותה על כיסא הגלגלים, פצועה קל ובהלם. הוא סייע לה לאסוף ציוד חיוני, הוביל אותה אל שטח ההתכנסות ומשם פונתה באמבולנס. בהמשך עדכן את בתה שבפריז כי הוא לצידה, ולמחרת כבר הגיע למלון אליו פונו דיירי הבניין כדי לוודא שהיא מקבלת מענה וסיוע.
נדלמן אינה רק דיירת בבניין שנפגע. במשך שנים רבות הייתה מורה למתמטיקה בבאר שבע ולימדה דורות של תלמידים בעיר. בילדותה, כשהייתה בת 12, חוותה את מלחמת העולם השנייה ברוסיה והסתתרה בבית יתומים כדי לשרוד.
''עברתי כבר מלחמות בחיי'', סיפרה. ''אתמול שמעתי את האזעקה אבל לא הספקתי להגיע למרחב המוגן. מד''א פינו את קטיה ואני נשארתי לבד בתוך ההרס. חיכיתי ואז התקשרתי לפרוק. ידעתי שהוא יבוא והוא באמת הגיע אליי''.
מנסי משחזר את רגעי ההחלטה לצאת למקום:
''כשזיהיתי שמדובר בבניין של שושנה לא הייתה בכלל שאלה אם אני יוצא לשם. היא לא רק מטופלת שלי אלא אדם שאני איתו בקשר יומיומי. ידעתי שהיא לא תוכל להתמודד לבד. ברגעים כאלה אתה פשוט מגיע''.







































