הנגב על סף נקודת שבירה: האזהרות החריפות שנשמעו בפסגת המשפט באילת

בכנס ״פסגת המשפט״ של לשכת עורכי הדין במחוז דרום, שנערך באילת, התקיים הבוקר (ו׳) מושב שעסק באחת הסוגיות הבוערות בדרום: ״הפשיעה בנגב - כיצד מתמודדים עם הפשיעה הגואה? והאם הנגב יהפוך לאתגר אסטרטגי על רקע לאומני?״. את המושב הנחתה כתבת המשפט של תאגיד השידור הציבורי, שלי טפיירו (כאן 11).

חגי רזניק הציג תמונת מצב חריפה בנוגע למשילות בדרום, והזהיר כי הצטברות הנשק הבלתי חוקי והתחזקות מוקדי הפשיעה מקרבות מצב שבו מדינת ישראל תאבד בפועל שליטה על הצירים המרכזיים. לדבריו, ״בכמויות הנשק הנצברות קרב היום שנאבד שליטה על עורקי החיים של הנגב״.

רזניק הדגיש את מה שהוא מגדיר כקשר ישיר בין התיישבות, נוכחות אזרחית ורציפות תפקודית, וטען כי המדינה ״איבדה את השליטה הממשית על עורקי התחבורה המרכזיים שלה בדרום - ציר 25, ציר 31 וציר 40״. לשיטתו, אובדן המשילות בצירים אינו רק אתגר פלילי נקודתי, אלא אירוע בעל השלכות אסטרטגיות על חופש התנועה ועל הביטחון הלאומי.

רצף התיישבותי לצד הסדרה רב-ממדית

במרכז דבריו הציב רזניק הצעה לשינוי תפיסה לאומי, שמשלב צעדי חירום לצד תוכנית עומק. הוא קרא לחיזוק ההתיישבות הקיימת, הקמה של יישובים חדשים וחוות לאורך הצירים, במטרה לייצר נוכחות רציפה שתסייע בהרתעה ותשיב שליטה בשטח. במקביל, הדגיש כי לצד מהלכים אלה נדרש מסלול של ״הסדרה רב-ממדית והגונה של החברה הבדואית״.

רזניק הציג גם את התוכנית הרב-ממדית של מכון ריפמן, הכוללת אדנים של חקיקה והסדרה: הוראת שעה לטיפול בנשק באמצעות סמכויות חיפוש ומעצר מנהלי מבוסס מודיעין, הקמת רשות חינוך עצמאית למגזר הבדואי, הסדרת קרקע, פיתוח כלכלי ואכיפה נוקשה נגד תופעות כמו פוליגמיה. ״משילות לא מחזירים בהצהרות, אלא ביצירת עובדות בשטח״, אמר, וקרא לממשלה לקדם תוכנית חירום שתחבר בין אכיפה נחושה לבין מהלכים ארוכי טווח.

עו״ד תת-גונדר בדימוס אילן בורדה, לשעבר ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, חידד כי לצד תוכניות אסטרטגיות רחבות, קיימת לדבריו נקודת חירום שמחייבת טיפול מידי: מצבורי הנשק והאמל״ח הלא חוקי בנגב. בורדה הדגיש את הצורך בעירוב שב״כ ובחקיקת הוראת שעה שתאפשר חיפוש ומעצר מנהלי על בסיס מודיעין, וציין כי נדרשות גם הבנות ותיאום בין המערכת המשפטית לרשות המבצעת כדי ליישם מהלכים כאלה.

בדבריו ציין גם כי יש לטפח את ציבור שומרי החוק בחברה הבדואית, אך הוסיף אזהרה מודיעינית כללית שלפיה קיימים גם רכיבים בעלי אופי לאומני-איסלאמיסטי בנגב, לדבריו, שחייבים להילקח בחשבון בתמונת האיום.

מר עותמאן אבו עג׳אג׳ הציג עמדה הפוכה ביחס לשיח שמדביק תוויות קולקטיביות. לדבריו, החברה הבדואית ״רוצה להיות חלק אינטגרלי ומשמעותי בחיים האזרחיים״, והוא דוחה ״על הסף את ההקצנה מכל הגורמים האינטרסנטיים בשני הצדדים״. אבו עג׳אג׳ קרא להתמקד במה שהוא הגדיר כרוב האוכלוסייה הנורמטיבית וה״מניבה״, והזהיר מפני שיח מתייג שלדבריו הוא ״לא מוסרי וחסר משמעות״.

עו״ד מור אדרי נשאה את אחת ההתייחסויות החריפות בפאנל, וטענה כי חומרת המצב בנגב כבר אינה מאפשרת לדבר במונחים ממלכתיים ושקטים. ״אני חושבת שהממלכתיות היא לא מתאימה פה״, אמרה, והוסיפה באמירה חריפה: ״המדינה גמורה לדעתי… אנחנו הולכים ומאבדים את הנגב״.

לדבריה, שורש בעיית הפשיעה אינו רק ברחוב או בנשק עצמו, אלא קודם כל במנגנונים שמעל. אדרי טענה כי ״הפשיעה מתחילה ברשויות… היא מתחילה מלמעלה״, והציגה ביקורת על פער בין היקפי השקעה ותוכניות לבין תוצאות בשטח. היא תיארה את היישום כ״קרוב לאפס״, וטענה כי הציבור בנגב חווה בפועל פגיעה בביטחון האישי ובחופש התנועה, בעיקר בשעות הלילה.

אדרי ציינה מניסיונה המקצועי, כולל עבודה לדבריה במועצה הקשורה לפזורה הבדואית, כי התופעה מורכבת בהרבה מהחלוקה המקובלת של ״רוב נורמטיבי מול מיעוט עברייני״. היא חלקה על החלוקה הזו וטענה כי בבתי המשפט ובמערכות הבריאות ניתן, לדבריה, לראות את היקף התופעה בהקשר של תיקי אלימות ופציעות. עוד טענה כי אי תשלום ארנונה ומסים בהיקפים נרחבים מייצר עומס כלכלי על המערכת ומגלגל עלויות על הציבור הרחב - אמירות שהציגה כחלק מהשבר הכללי בין השקעות מדינה לבין תוצאות.

בהמשך תיארה את הכבישים בנגב כ״רולטה רוסית״ בשעות הלילה, וסיפרה על תחושת איום יומיומית, כולל פחד הורים לשלוח ילדים לנסיעות ומפגשים. היא התייחסה גם לתופעות של ראוותנות כלכלית ברשתות, רכבי יוקרה וכסף מזומן שמוצג בפרהסיה, וטענה כי אלה אינם מתיישבים עם כלכלה תקינה ומחזקים תחושת הפקרות.

בין המשתתפים: כבוד השופט שי ברגר, סגן נשיא בית משפט השלום אילת; עו״ד אביחי חביב; עו״ד תת-גונדר בדימוס אילן בורדה, לשעבר ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר; מר עותמאן אבו עג׳אג׳, יזם חברתי וכלכלי ולשעבר מנהל אגף בשירות המדינה; הגב׳ אידית דריזון אחרון; מר אריאל עידן, כתב אזור הדרום בערוץ 14; עו״ד הדס גבריאל זני, ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה בסיוע המשפטי (משרד המשפטים); ועו״ד מור אדרי, יועצת תקשורת וממשל ויוצרת תוכן ״המצפן הדרומי״.

המושב באילת לא הסתיים בהסכמה אחת על פתרון, אבל כן שרטט קו ברור: הנגב נמצא בלב מאבק על משילות, ביטחון אישי וריבונות בפועל. בין קריאות להחמרת אכיפה וכלי חירום, לבין דרישה להסדרה עמוקה, חינוך, פיתוח כלכלי ושינוי מדיניות - המסר שחזר שוב ושוב היה שהזמן עובד נגד הדרום, וששגרת ״תוכניות״ ללא ביצוע על הקרקע כבר אינה מספיקה.