לא רק הדרום בבעיה: ישראל על סף מהפך דמוגרפי

ישראל נכנסה לשנת 2025 בנקודת מפנה דמוגרפית חריגה: קצב גידול האוכלוסייה צפוי לרדת לרמה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה, ולעמוד על כ-0.9 אחוז בלבד. כך עולה מדוח מצב המדינה של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שחיבר פרופ' אלכס וינרב ומתפרסם בימים אלה.
לפי הדוח, הירידה החריגה נובעת משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: עלייה במספר הפטירות, ירידה מתמשכת בפריון ושינוי דרמטי בדפוסי ההגירה.

אחד הממצאים המדאיגים שפורסמו ערב תחילת השנה האזרחית חדשה, הוא עזיבה של אקדמאים, בבחינת בריחת מוחות המונית - בתחומים חיוניים לישראל, בהם סייבר ומחקר חקלאי.
העזיבה נעשית תחת מסווה של רילוקיישן ובין המדינות שחושקות בידע ובאקדמאים הישראלים: סין, גרמניה ואוסטרליה. אם בעבר ישראל יצרה ידע, בעתיד הלא רחוק היא תצטרך לקנות אותו ביוקר.

תמותה: מספר הפטירות מזנק

תוחלת החיים בישראל ממשיכה להיות מהגבוהות בעולם ועומדת על כ-83.7 שנים, אך מספר הפטירות בפועל נמצא במגמת עלייה ברורה: מכ-46 אלף נפטרים בשנת 2018 לכ-51 אלף בשנת 2024. התחזיות מצביעות על זינוק חד אף יותר בעשורים הקרובים, בין היתר בשל הזדקנות האוכלוסייה והמעבר של קבוצות גיל גדולות לשנות ה-70 וה-80 לחייהן.

לפי התחזית, בין השנים 2025 ל-2040 צפוי מספר הפטירות השנתי לגדול בכ-77 אחוז. באוכלוסייה הערבית העלייה אף חדה יותר וצפויה להגיע ליותר מ-110 אחוזים.

פריון: ירידה סמויה מאחורי יציבות במספר הלידות

למרות שמספר הלידות השנתי בישראל נותר יציב יחסית בעשור האחרון ונע סביב 180 אלף לידות בשנה, הדוח מצביע על ירידה משמעותית בשיעורי הפריון כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה.
הירידה בולטת במיוחד בקרב נשים יהודיות חילוניות ולא דתיות, שבהן הפריון הסופי צפוי להתקרב לכ-1.6 עד 1.7 ילדים לאישה בלבד, רמה הקרובה לזו הנהוגה במדינות מערביות רבות. גם בקרב נשים ערביות נרשמת ירידה חדה בפריון.
במקביל, חלקן של הלידות היהודיות מכלל הלידות נמצא דווקא בעלייה, בעיקר בשל שיעורי פריון גבוהים יותר במגזרים הדתיים והחרדיים. עם זאת, הדוח מציין כי לא ברור כמה מהילדים שנולדים לקהילות אלו יישארו בהן לאורך חייהם.

ריבוי טבעי: מגמת ירידה מתמשכת

שיעור הריבוי הטבעי של ישראל, כלומר הפער בין מספר הלידות למספר הפטירות, ירד מ-1.60 אחוז בשנת 2016 ל-1.31 אחוז בשנת 2025. התחזית מצביעה על המשך ירידה עד לרמה של כ-1.0 אחוז בלבד בשנת 2040.
המשמעות היא שישראל תזדקק להגירה חיובית כדי לשמור על קצב גידול אוכלוסייה משמעותי. ללא הגירה, קצב הצמיחה צפוי להמשיך ולהיחלש.

הגירה: מאזן שלילי ומדאיג

בשנת 2024 נרשמה לראשונה זה שנים הגירה נטו שלילית: כ-26 אלף יותר עזבו את ישראל מאשר נכנסו אליה. על פי נתוני 2025, הפער צפוי להעמיק ולהגיע לכ-37 אלף איש.
החוקרים מדגישים כי חלק ניכר מההגירה היוצאת נובע מתופעת remigration, חזרה של עולים למדינות המוצא שלהם, אך גם ישראלים ילידי הארץ מגוונים יותר ויותר את יעדי ההגירה שלהם. למרות זאת, המגמה מעוררת חשש להשפעה ארוכת טווח על הכלכלה, שוק העבודה והרכב האוכלוסייה.

תמונת עתיד מורכבת

לדברי מחברי הדוח, ישראל עדיין אינה צפויה להיכנס למצב של גידול אוכלוסייה שלילי כפי שקורה במדינות מערביות רבות, אך היא מתרחקת מהשיעורים הגבוהים שאפיינו אותה במשך עשרות שנים. ההגירה צפויה להפוך לגורם מרכזי הרבה יותר בעיצוב גודל האוכלוסייה והרכבה החברתי והכלכלי.
בעבר פרסמה מחלקת המחקר במשרד האוצר תחזית סטטיסטית, המבוססת על נתונים מהשטח, על עתידו הדמוגרפי של הנגב. בזמנו, לפני מספר שנים, היו מי שטענו כי הנתונים מנסים לזרוע תבהלה ולהשחיר את פני העיר באר שבע והנגב. 
כיום, נתוני הלמ''ס, דוח טאוב והמצב בשטח מוכיחים כי הדוח לא רק שלא טעה, אלא היה צריך להוות אז, לפני כעשור, כתמרור אזהרה בפני ממשלת ישראל.