ציקלג עולה על המסלול: ההחלטה שעשויה לשנות את מפת התעופה של ישראל ולהפוך את הנגב לשער בינלאומי

שדה התעופה המשלים לנתב"ג, שנדד במשך שנים בין מפות, ועדות והבטחות, קיבל השבוע דחיפה משמעותית שעשויה להפוך אותו מפרויקט רעיוני לתוכנית לאומית ממשית. אזור ציקלג שבין רהט לנתיבות עבר בהצלחה את הבחינה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, והמדינה מתקדמת כעת בהכנת תוכנית מתאר ארצית מפורטת לשדה תעופה בינלאומי חדש בצפון הנגב. עבור תושבי הדרום מדובר לא רק בעוד החלטה בירושלים, אלא ברגע שעשוי לשנות את מצבה הכלכלי, התעסוקתי והתחבורתי של באר שבע והאזור כולו.

מאחורי הקלעים עומדת מערכת לחצים פוליטית ותכנונית שהבשילה במהלך השנה האחרונה. במשך שנים סומנה נבטים כחלופה המרכזית לשדה המשלים לנתב"ג, אולם ההתנגדות הביטחונית והקושי לשלב פעילות אזרחית עם בסיס חיל האוויר דחקו את האפשרות הזו החוצה מהתכנון הממשי. אלמוג כהן, שהפך את הדרישה לשדה תעופה בנגב לדגל אישי וציבורי, הצליח לשנות את כיוון הדיון הארצי. הצעת החוק שקידם, ההתפטרות המתוקשרת מתפקיד סגן השר והעימות הישיר עם הדרג המדיני והצבאי אילצו את ראש הממשלה ומערכת התכנון להפסיק לדחות את ההכרעה.
ההכרעה הזו לא נפלה בסופו של דבר בנבטים, אלא באזור ציקלג. מדובר בשטח פתוח בצפון הנגב, בין רהט לנתיבות, שנחשב בעבר לחלופה שולית בלבד. בקיץ האחרון קיבל ראש הממשלה החלטה עקרונית לקדם שדה תעופה בנגב, אך לא בנבטים, והנחה את המועצה הארצית להכין תמ"א ייעודית לשדה משלים באזור ציקלג. השבוע, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה סיים את הבחינה הסביבתית וקבע כי ניתן לקדם את הפרויקט תוך שמירה על ערכי טבע ואיכות חיים, התקיימה פגישה בין השרה עידית סילמן לסגן השר אלמוג כהן, שבה הוגדר השדה כפרויקט לאומי שיחזק את החוסן הכלכלי, הביטחוני והאזורי של הדרום.

עבור באר שבע והיישובים הסובבים, המשמעות ברורה. שדה תעופה בינלאומי בצפון הנגב אינו רק תשתית תחבורתית אלא מנוע צמיחה אזורי. מדובר בפוטנציאל לאלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים, בהקמת אזורי תעסוקה, לוגיסטיקה, תיירות ומסחר, ובהפיכת הדרום משער אחורי של המדינה לשער כניסה בינלאומי. המרחק הקצר מציקלג לבאר שבע עשוי למקם את העיר כבירת השירותים, המלונאות והעסקים של שדה התעופה, בדומה למה שקרה לערים הסמוכות לנתב"ג במרכז.
עם זאת, לצד האופטימיות יש גם לא מעט סימני שאלה. הפרויקט מוגדר כעת כמהלך רב שנתי, ובמסמכי הממשלה מדברים על מימוש באמצע שנות השלושים. עד אז נתב"ג ימשיך לשאת כמעט לבדו את עול התעופה הבינלאומית של ישראל, והנגב ימשיך להמתין. גם ההחלטה לוותר בשלב זה על נבטים מעוררת ביקורת בקרב ראשי רשויות ותושבים, שמזהירים מפני מעבר לאתר חדש הדורש תכנון מאפס במקום ניצול תשתית קיימת.
ראש הממשלה צריך לקבל החלטה אם השדה יוקם בציקלג או בנבטים.

כך או כך, ההחלטה לקדם את ציקלג מסמנת תפנית. לראשונה זה שנים, שדה התעופה המשלים אינו רק סיסמה פוליטית אלא תהליך תכנוני עם לוחות זמנים, בדיקות סביבתיות והנחיות ברורות למערכת. הנגב קיבל הבטחה גדולה, אולי הגדולה ביותר מאז הסכמי הגג. השאלה שמרחפת מעל באר שבע והדרום כולו היא האם ההבטחה הזו תהפוך בעוד עשור למסלול המראה אמיתי, או שתצטרף לשורת ההכרזות שנשארו על הנייר.