הפגיעה בסורוקה חשפה מחדל מיגון לאומי: מיליוני תושבים חסרי הגנה (וידאו)

במקביל לרוחות המלחמה הנושבות מאיראן ולבנון, דוח חדש וחמור של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מציב את המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע בלב אחת מהביקורות הקשות ביותר שנכתבו על היערכות מערכת הבריאות למצבי חירום. הדוח, שפורסם היום במסגרת מקבץ דוחות על התמודדות גופי הממשל עם מלחמת חרבות ברזל, קובע כי הפגיעה בסורוקה אינה אירוע נקודתי אלא תמרור אזהרה לאומי.
לדברי המבקר, פגיעת הטיל האיראני בסורוקה חייבת לשמש קריאת השכמה דחופה לממשלה: בתי החולים בישראל, ובראשם המרכזים הגדולים המשרתים אזורים שלמים, אינם ממוגנים כנדרש ואינם ערוכים למלחמה כוללת וממושכת.

על פי ממצאי הביקורת, 56 אחוז ממיטות האשפוז ו-41 אחוז מחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים בישראל אינם ממוגנים. הנתונים חמורים אף יותר במרכזי העל הרפואיים, בהם גם סורוקה, שם 56 אחוז מחדרי הצנתורים והדימות לכלי דם אינם ממוגנים כלל.
המבקר אנגלמן מציין כי במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא נאלצו בתי חולים להעתיק מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים. אולם, לבתי חולים רבים אין חניונים מוגנים, וגם האתרים המוגדרים כ'הכי מוגן שיש' אינם עומדים בתקן מיגון מלא.

עולה חשש ממשי שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת תהיה מוגבלת

הנגב בקו הראשון – והמערכת לא ערוכה
סורוקה, המרכז הרפואי היחיד בנגב, משרת מאות אלפי תושבים מבאר שבע, יישובי הדרום, הפזורה הבדואית ולעיתים גם פצועים מאזורים מרוחקים. בדוח מודגש כי דווקא בתי חולים הממוקמים בפריפריה ובקרבה לאזורי איום, אינם זוכים למענה מיגון מספק.
'עולה חשש ממשי שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת תהיה מוגבלת', קובע המבקר, ומדגיש כי האיום הרקטי אינו נחלת הגבולות בלבד אלא של המדינה כולה.
הדוח מצביע גם על כשלי מיגון חמורים ברשויות המקומיות ובמערכת החינוך. כשלושה מיליון תושבים בישראל חיים ללא גישה לממ"ד, מקלט או מיגון תקני. כמעט חצי מיליון תלמידים למדו בבתי ספר ללא מיגון תקני, ולמשרד החינוך לא היו נתונים מלאים על מצב המיגון בלמעלה ממחצית מגני הילדים.
בחברה הערבית המצב חמור במיוחד: פחות מחצי אחוז מהמקלטים הציבוריים בישראל נמצאים ביישובים ערביים, וחלקם אינם ראויים לשהייה כלל.

מבקר המדינה: האחריות על כלל הדרגים
מבקר המדינה הבהיר כי הביקורת אינה מופנית לגורם אחד בלבד. לדבריו, כאשר הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות אינם נערכים כראוי בשגרה, אזרחי ישראל משלמים את המחיר בעת חירום.
הדוחות שפורסמו הם חלק מתהליך ביקורת רחב הכולל עשרות נושאים וכ-200 מנהלי ביקורת, והם מצטרפים לשורת פרסומים שמטרתם להטיל אחריות אישית ולדרוש תיקון מיידי של ליקויים.