כך המשטרה פירקה חממות סמים והחריפה את המאבק בפשיעה ע''פ מדיניות השר בן גביר

אלפי דונמים של תהום חוקית־פלילית  כך או כך, זו תמצית הסבב החדש של מבצעי אכיפה שהתנהלו בחודשים האחרונים בנגב. במשטרה ובגופי האכיפה מסכמים: מדובר בגל פעולות יזומות, מתואמות וממושכות שמטרתן לפגוע בתשתיות הכלכליות של תעשיית הסמים המקומית ולשחזר את תחושת הביטחון לתושבי האזור.

על פי הדיווחים שהגיעו לידינו, המבצעים כללו פעילות משולבת של משטרת מחוז הדרום, מערך אווירי, צה״ל וכוחות מבצעיים נוספים. במסגרתן:

• אותרו והושמדו מעל 105 חממות וגילויים של למעלה מ-70 מקורות ייבוש.
• נתפסו כ-75,000 שתילי קנאביס ונעצרו שורה של חשודים מקומיים.
• נתפסו כ-2,000 ק״ג חומרי סם נוספים ותפיסות של ציוד וציוד חקלאי המשמש לגידול המאסיבי.
   

בהשוואה ל-2024 מציינים גורמי האכיפה ירידה/עלייה מדדים משתנים (לצורך ניתוח): ב-2024 אותרו כ־145 חממות וכ־50,000 שתילים  הנתונים מראים שינוי בכיוון של התמקדות ופעולה ממוקדת בשטח.
הפעילות מנוהלת, כך לפי הדיווחים, בתיאום מחוזי וארצי. ניצב חיים בובליל, מינוי של השר לביטחון לאומי, עומד כיום בפקודה על כוחות המחוז הדרומי  ומינוי זה מציין גם שינוי מדיני־מנהלתי בטווח הפיקוד והארגון של כוחות אכיפת החוק בדרום. גם המפכ״ל רב־ניצב דני לוי נתן גיבוי פומבי למהלך ולחיזוק הכוחות בשטח.

הדיווחים הממלכתיים מתארים רצף מבצעי הכולל: סריקות אוויריות ומיפוי מודיעיני, פריסת צוותי סריקה קרקעיים, פריצות ופשיטות מבוקרות על חממות וזירות ייבוש, והעברת דגימות וציוד לבדיקות ולחקירות בפועל. בחלק מהמקרים בוצעה השמדה מבוקרת בשטחי אימונים של צה״ל כדי לצמצם סיכונים תפעוליים.

הוגנות מול אכיפה

את מדיניות האכיפה וההסמכה המבצעית תומך השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שאמר במפורש: “הנגב הוא חלק חשוב ממדינת ישראל  לא מערב פרוע. אחרי 30 שנות הפקרות, אנחנו משנים מציאות בשטח: מפרקים חממות סמים, הקמנו כיתות כוננות, הקמנו משמר לאומי, הובלנו רפורמת נשק וחימשנו אזרחים שומרי חוק... מי שחושב שיוכל להקים פה אימפריות פשע  טועה. אנחנו בעלי הבית, ונמשיך לפעול בלי פחד ובלי עצירה עד שהפשע ייעלם מהדרום.”

מבצעי ההשמדה והתפיסה הם לא רק הצללות סטטיסטיות; יש להם מספר השלכות שנוגעות מידית לאזור:

פגיעה במודל הכלכלי של רשתות הפשיעה: חיסול חממות ומקורות ייבוש מייצר פגיעה בתזרים המזומנים של המארגנים.
חיזוק תחושת הביטחון האזרחית: נוכחות מוגברת של כוחות ושיתופי פעולה עם צה״ל ומשטרה אמורים להפחית אירועי אלימות והימצאות אמצעי לחימה סביב מבנים פליליים.
השלכות מינהליות ומשפטיות: מעצרים, מסמכי חקירה והובלת חומרים לבתי משפט עלולים להביא להליכים ממושכים ולרשת של הזדמנויות לחקיקה מונעת.

למרות התוצאות המיידיות, מבצעי נרחבים אלה מציבים גם אתגרים: האם הפגיעה בחממות מבוססת על מודיעין בר־קיימא? אילו אמצעי חלופין יוקמו לאחר ההשמדה — והאם ייווצרו חללים שחבורה אחרת תמלא? כמו כן, יש להבטיח שמאמץ האכיפה יהיה מלווה בפעולות חברתיות־כלכליות לטווח הארוך למנוע חזרה של התופעה על ידי קידום תעסוקה חוקית, פיקוח גבולות ופתרונות שיקום כלכלי.

מה שניכר מעיקרי הדיווחים הוא שהתמונה משתנה: מבצעי האכיפה בנגב מקבלים תיאום רחב והנחיות ברורות מגורמים מדיניים וביטחוניים. ההצהרות המדיניות מדגישות כוונה ארוכת טווח לחיזוק המשילות בדרום  אך התוצאה הסופית תתבטא לא רק בכמות החממות שנחסלו, אלא ביכולת לפתח אסטרטגיית המשך משולבת: אכיפה, פיקוח גבולות, חיזוק כלכלי־חברתי ומודל משפטי שיחזור וימנע הקמה מחודשת של תשתיות פליליות.