'חשש כבד לעתידו של הנגב': דוח חמור חושף ירידה חדה בהשקעות הממשלה

דו"ח 'הזקן' לשנת 2025, שהוצג השבוע לקראת אזכרה הממלכתית לדוד בן גוריון, מציג תמונת מצב מדאיגה של האטה דרמטית בהשקעות הממשלתיות בנגב. לאחר שמונה שנות צמיחה דמוגרפית מרשימה והתקדמות ניכרת בתשתיות, תעסוקה וחוסן קהילתי, מזהירים מחברי הדו"ח כי בהיעדר החלטות ממשלה חדשות – הצמיחה עלולה להיעצר לחלוטין כבר בשנת 2027.

52% מהמשיבים בסקר ציינו כי הם שוקלים לעזוב את הנגב, בעיקר בשל מחסור בעבודות איכותיות. “אם הממשלה לא תתערב, נעמוד בפני גל נטישה של צעירים ובוגרי אקדמיה”

הדו"ח, שנערך על ידי קרן מיראז' ישראל, המועצה האזורית רמת הנגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, הרשות לפיתוח הנגב וארגון מעוז דרום, משמש כלי בקרה לאומי למעקב אחר החלטות הממשלה התקציביות בנגב. השנה נבחנו עשרים החלטות ממשלה בתוקף, בהיקף כולל של 13.9 מיליארד שקל לשנים 2025–2029.
אולם הנתונים מצביעים על מגמה מסוכנת: אם הממשלה לא תאשר החלטות חדשות, ההשקעות יצללו מ־2.34 מיליארד שקל ב־2027 ל־282 מיליון שקל בלבד ב־2029, ירידה של כמעט 90%. מגמה זו עלולה להביא לעצירה מוחלטת בתנופת הפיתוח שנבנתה בעשור האחרון. "הנגב הוכיח את יכולת הביצוע והיוזמה שלו – עכשיו המדינה צריכה להוכיח מחויבות ארוכת טווח", נאמר בדו"ח.

91% מההשקעות – לנגב המערבי בלבד
אחת המסקנות החריפות של הדו"ח נוגעת לחלוקה הבלתי שוויונית של ההשקעות. למעלה מ־91% מהתקציבים החדשים מופנים לנגב המערבי, בעיקר לאזורי חבל תקומה ויישובי העוטף.
לעומת זאת, הנגב המזרחי, אילת וחבל איילות מקבלים פחות מחצי אחוז מכלל ההתחייבויות התקציביות, ובחלק מהמקרים כלל לא נכללים בתוכניות העתידיות.
בנוסף, רק 8.6% מההשקעות מיועדות לחברה הבדואית, שעדיין סובלת מפערים משמעותיים בתשתיות, חינוך ותעסוקה. הדו"ח קורא לממשלה לאשר בהקדם את החלטת ההמשך לפיתוח הרשויות הבדואיות (3376) ולייצר מנגנוני שיתוף פעולה אזוריים עם הרשויות המקומיות.

תושבי הנגב חשים אובדן ביטחון ויש לזה סיבה: בתחום הביטחון האזרחי, ההשקעות ירדו מ־225 מיליון שקל בשנה שעברה ל־39.6 מיליון שקל בלבד עד 2029

ירידה בביטחון, בתעסוקה ובתשתיות
בתחום הביטחון האזרחי, ההשקעות ירדו מ־225 מיליון שקל בשנה שעברה ל־39.6 מיליון שקל בלבד עד 2029. הנתון עומד בניגוד לחשש הציבורי: 44% מהמשיבים בסקר דיווחו כי הם חשים חוסר ביטחון אישי, ו־39% ציינו את המצב הביטחוני מול עזה כגורם הדאגה המרכזי.
בתחום הכלכלה והתעסוקה, ההשקעות צנחו מ־387 מיליון שקל בשנת 2022 ל־100 מיליון שקל בלבד השנה. 52% מהמשיבים בסקר ציינו כי הם שוקלים לעזוב את הנגב, בעיקר בשל מחסור בעבודות איכותיות. "אם הממשלה לא תתערב, נעמוד בפני גל נטישה של צעירים ובוגרי אקדמיה", מזהירים מחברי הדו"ח.
הדו"ח ממליץ להקצות לפחות 250 מיליון שקל בשנה לתוכניות תעסוקה, חדשנות ויזמות בנגב, לצד תוכנית חומש לתשתיות בהיקף של 2 מיליארד שקל למים, תחבורה ואנרגיה מתחדשת.

קריאת חירום לממשלה: לא לעצור את המומנטום
מנכ"לית קרן מיראז' ישראל, ניקול הוד סטרו, וראש מועצת רמת הנגב, ערן דורון, קוראים לממשלה לחדש בהקדם את תוכניות החומש ולהבטיח רציפות תקציבית ומדיניות ארוכת טווח. "זוהי הזדמנות היסטורית לתרגם את חזונו של בן גוריון לפעולה אפקטיבית – להפוך את המשבר להזדמנות לצמיחה מחודשת", אמר דורון.
ראש הוועדה המייעצת לדו"ח, אמיר הלוי, הוסיף: “הנגב הפך ממבחן רעיוני למבחן ממשי של החוסן הלאומי של מדינת ישראל. בלי תכנון רב־שנתי מחייב – לא תהיה צמיחה.”