באר שבע: בית המשפט הטיח ביקורת בעירייה וביטל צו הריסה מינהלי בשל 'פגם מהותי'

בית המשפט לעניינים מקומיים בבאר שבע ביטל בקשה לצו הריסה מינהלי שהוציאה עיריית באר שבע נגד שתי תוספות בנייה שנבנו ללא היתר בנכס ברחוב שמעון בר יוחאי בעיר. בפסק הדין, שניתן ב־27 ביולי 2025, קבעה כבוד השופטת אורית קרץ כי בהליך ההיוועצות שקדם לצו נפלו פגמים מהותיים, משום שהרשות לא תיעדה בכתב ולא שקלה כדבעי את ההשלכות ההנדסיות והבטיחותיות של ההריסה על המבנה הקיים שנבנה בהיתר וכן על החומה הצמודה.
את המשפחה ייצג בהליך עו"ד יקיר שקרצי, את העירייה עו"ד עידו דליות-

עו"ד שקרצי: "לצערי, היד קלה על צווי הריסה מנהליים בכל הארץ. בעניין התיק דנא, הגענו למצב בו נדרש כבוד בית המשפט להכריע בסוגיה משפטית מעניינת. לשמחתנו, הכרעת הדין ביטלה את צו ההריסה לגבי המבנים ומנעה פגיעה קשה בזכויות המשפחה''.

על פי הצו המינהלי מ־26.3.25, הורתה העירייה להרוס שתי תוספות שנבנו ללא היתר: תוספת של כ־25 מ״ר המרחיבה את המבנה המקורי שנבנה בהיתר - ומהווה חלק ממנו. יחידה נפרדת בשטח כ־55 מ״ר, הצמודה למבנה בהיתר בקיר משותף ומחוברת מצד אחר לחומה המפרידה בין החצרות.  בנוסף כלל הצו הריסה של מדרגות, מרפסת חיצונית מאלומיניום וחומה עם חיפוי אבן.

ההליך התמקד בשתי שאלות עיקריות: האם במועד תצהיר המפקחת שעמד בבסיס הצו התוספות היו מאוכלסות מעל 30 יום - תנאי מהותי המגביל הוצאת צו הריסה מינהלי בנוגע לבית מגורים לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה.
האם הליך ההיוועצות לפי סעיף 225 לחוק בוצע כדין ותועד בכתב, ובפרט האם נשקלו בידי נותן הצו והתובע המייעץ ההשלכות האפשריות של הריסה חלקית על המבנה שנבנה בהיתר ועל יציבותו.
 

קביעות המשפט: פגם חמור בהיוועצות - ובמקביל הכרעה שונה לגבי האכלוס בשתי התוספות

פגם בהיוועצות: בית המשפט הדגיש כי כאשר צו הריסה מינהלי מכוון לתוספות הצמודות למבנה שנבנה בהיתר, על הרשות לשקול במפורש את ההשלכות הטכניות והבטיחותיות של הריסה חלקית. משלא נמצא כל תיעוד כתוב לשיקולים הללו בתצהיר המפקחת, במסמכי ההיוועצות או בצו עצמו, נקבע כי חזקת תקינות המעשה המינהלי נסתרה - וזה לבדו מצדיק את ביטול הצו.

אכלוס התוספת הקטנה 25 מ״ר: מהראיות, ובכללן תמונות מ־25.2.25, עלה כי קיימים במבנה מיטות, מטבח מאובזר, כלים סניטריים, חיבורי חשמל ומים וגופי תאורה. אף שהמפקחת ציינה היעדר מצעים או מוצרי חשמל מסוימים, קבע בית המשפט כי המבקש הרים את הנטל להראות שימוש למגורים מעל 30 יום לפני תצהיר המפקחת - ולכן תנאי סף לצו מינהלי ביחס לתוספת זו אינו מתקיים.

אכלוס היחידה 55 מ״ר: לעומת זאת, ביחידה הגדולה נמצאו חומרי בנייה מפוזרים, מטבח בשלבי הקמה, ארונות ריקים ורוב חדרים ללא ריהוט בסיסי. נקבע כי יחידה זו לא הייתה מאוכלסת בתקופה הרלוונטית, ולכן כשלעצמה עומדת בתנאי הסף של סעיף 221 - אך כאמור, הצו כולו נפל בשל הפגם המהותי בהיוועצות.

התוצאה: ביטול הצו - אך חלק מהמבנים עדיין ייהרסו

בסיום קבעה השופטת: 'בנסיבות אלה, אני מורה על ביטול צו ההריסה'. עם זאת, מובהר כי בא כוח המבקש הודיע בדיון שאינו עומד עוד על בקשת הביטול לגבי חלקים אחרים בצו - תוספת המדרגות, המרפסת החיצונית מאלומיניום והחומה עם חיפוי האבן. לפיכך הצו לגבי רכיבים אלה נותר על כנו, ונקבעה היערכות להריסה עצמית - כשהצו ייכנס לתוקף לצורך ביצוע הריסה ביום 24.8.25.

נקודות משפטיות בולטות מפסק הדין - חובת תיעוד כתוב של ההיוועצות: סעיף 225 מחייב היוועצות שתתועד בכתב. היעדרה שולל את חזקת התקינות ומוביל לבטלות הצו.
שיקולי בטיחות בהריסה חלקית: כאשר התוספת צמודה למבנה בהיתר, יש להראות שנשקלו סיכונים אפשריים לפגיעה במבנה הקיים ולבטיחותו.
אכלוס בפועל - נבחן עובדתית לכל יחידה בנפרד: לא די בכך שהמבנה המקורי מאוכלס כדי לראות את ההרחבה כמאוכלסת. הראיה נבחנת לפי מצאי בשטח - ריהוט ותשתיות שימוש - ולא על בסיס לינה אגבית או 'תפאורה'.

לבעלי הדין עומדת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום ממועד פסק הדין.