''חיים את הטראומה דקה דקה'': המשפחות שביתן נחרב מנסות לאסוף את השברים

אברהם ורחל בן הרוש מבאר שבע לא ישכחו לעולם את הדקות האחרונות של המלחמה מול איראן – דווקא אז, כאשר התקווה לפסק זמן ממטחי הטילים החלה לנצנץ, פגע טיל בבניין מגוריהם והרג ארבעה. ''אנחנו גרנו בקומה השנייה'', נזכר אברהם. ''הטיל פגע בין הקומה החמישית לשישית. זה היה רעש מחריש אוזניים. כשיצאנו מהממ''ד – כבר לא נותר זכר למה שפעם היה הבית שלנו''. למעלה מחודש אחרי, הם עדיין בבית מלון, מקווים לפתרון. 

אנחנו אמנם חיים – תודה לאל – אבל הנפש פצועה. אני בוכה בלי סיבה. תחושת המועקה לא מרפה. גם הילדים מרגישים כך. אנחנו חיים את הטראומה כל רגע ורגע

המשפחה, הורים לעשרה ילדים, התגוררה בדירת עמידר בשכונה שנפגעה. איתם בבית גרו גם הבן הבכור ובת זוגו – שהתגוררו אצלם זמנית עד שימצאו דירה. אחרי הפגיעה הקשה פונו כולם למתנ''ס סמוך, ובהמשך למלון לאונרדו בעיר. שם הם חיים עד היום – בתנאים רחוקים מבית.
''זה לא נופש. זה ארבע נפשות בחדר קטן. אין מטבח, אין פרטיות. אתה לא בבית שלך'', מספר אברהם. ''הילדים בטראומה. לא רוצים לצאת. כל רעש מקפיץ אותם. ניסינו לצאת לטיול – והם התחילו לבכות מחשש שתהיה אזעקה''.

באר שבע נפגעה קשות במתקפה האחרונה: בית החולים סורוקה ספג נזק שמוערך ביותר ממיליארד שקלים, מחלקות שלמות נפגעו, האוניברסיטה נפגעה, ומאות מבנים בעיר הוכרזו כבלתי ראויים למגורים. מאות תושבים פונו מבתיהם, רובם למלונות בעיר ובסביבתה.
רחל משתפת בתחושות הקשות: ''אנחנו אמנם חיים – תודה לאל – אבל הנפש פצועה. אני בוכה בלי סיבה. התחושה של מועקה לא עוזבת. גם הילדים מרגישים את זה. אנחנו חיים את הטראומה כל רגע ורגע''.
למשפחת בן הרוש סירבה הוצעו דירות חלופיות בשכונות אחרות בעיר בהן דירות הדיור הציבורי, בשכונות ג' וד', אך הם סרבו, מחשש לפגיעה בילדים. ''לא רצינו שהילדים יחליפו מסגרות ויחוו עוד טראומה. אנחנו מחכים לפתרון ראוי, ולא מבינים למה כל כך קשה להזיז דברים''. לדבריהם, ישנם מפונים שחזרו לבתים שנפגעו – גם ללא חלונות. ''שמו דיקטים. העיקר לחזור הביתה. זה מראה עד כמה קשה לחיות מחוץ לבית, גם אם הוא כמעט נהרס''.

מסע ארוך ומפותל
לא רק בבאר שבע, אלא בארץ כולה, בכל מקום בו בתים נפגעו מטילים איראניים, הסיפורים דומים וההתנהלות של הגורמים איטית לטעמם של אלה שאבדו ממש הכל. ‘’שכרתי דירה בתל אביב'', מספר לנו עמי. ‘’הייתה פגיעה לא רחוק מאיתנו. הבניין שנפגע ניזוק כליל, אנחנו ספגנו פה הדף נוראי והחלונות נופצו, הציוד בתוך הבית הוטח בקירות מעוצמת ההדף. אנחנו למזלנו היינו במקלט, אבל הבניין ישן והחליטו לפנות אותנו. לך תמצא עכשיו דירה. לך תעביר את מה שנשאר לך. לך תתווכח עם מס רכוש. כאילו אתה אשם במה שקרה. התחושה נוראית''.

תגובת רשות המסים:
''מבדיקה שערכנו עולה כי משפחת בן הרוש מונה 10 נפשות (הורים ו-8 ילדים), ולכן זכאית ל-3 חדרים בלבד במלון. שאר בני המשפחה שגרו במלון עד כה אינם זכאים לחדרים כי הם לא גרו בבית שנפגע. הבית שנפגע הינו דירת עמידר, וחברת עמידר הציעה לבני המשפחה מספר דירות חלופיות – ועד כה הם סרבו לעבור לדירות שהוצעו להם.''