הכנסת אישרה: ערבים שלמדו ברשות הפלסטינית לא יוכלו לעבוד בהוראה בישראל

החוק החדש מונע העסקת מורים שסיימו לימודים אקדמיים בשטחי הרשות הפלסטינית. יוזם החוק, ח''כ עמית הלוי, טוען לחשש ביטחוני ולפערי איכות בלימודים. במגזר הערבי מזהירים מפגיעה בפרנסה ובשוויון הזדמנויות
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
הכנסת אישרה: ערבים שלמדו ברשות הפלסטינית לא יוכלו לעבוד בהוראה בישראל אוני' א-נג'אח, אחד הקמפוסים הגדולים ברש''פ (צילום: Almonroth / CC BY SA 3.0)

הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנויה במחלוקת, הקובעת כי מי שרכש השכלה אקדמית ברשות הפלסטינית לא יוכל לעבוד במקצוע ההוראה בישראל. החוק נועד לצמצם את תופעת ערבים ישראלים שלומדים באוניברסיטאות פלסטיניות ולאחר מכן משתלבים במערכת החינוך הישראלית. 
ח''כ עמית הלוי (הליכוד), מיוזמי החוק, אמר בדיון כי ''מי שרכש את השכלתו באוניברסיטאות הפלסטיניות יכול להתאים לחינוך בטהראן, דמשק או רמאללה, אך לא בבית הספר שלנו''. לדבריו, מדובר בסוגיה ביטחונית ובפערי איכות בהכשרה האקדמית.


מספר הסטודנטים ערביי ישראל הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה ברשות הפלסטינית גדל פי 11 בעשור האחרון


בקרב החברה הערבית נשמעת ביקורת חריפה על המהלך. רבים מציינים כי אלפי צעירים מהנגב ומהצפון בוחרים בלימודים אקדמיים ברשות הפלסטינית בשל שכר לימוד נמוך יותר, תנאי קבלה מקלים ואף קרבה גיאוגרפית. לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי באוצר, מספר הסטודנטים ערביי ישראל הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה ברשות הפלסטינית גדל פי 11 בעשור האחרון – מ-620 בשנת 2010 ל-6,900 בשנת 2020. עם זאת, בשנים האחרונות חלה ירידה של 10% במספרם לעומת שיא של 7,600 בשנת 2017. במקביל נרשמה עלייה בשיעור הסטודנטים הערבים הלומדים בישראל מ-25% ל-28% מכלל השנתון.
במשרד האוצר ציינו כי למגמה זו חשיבות רבה: ''יש לכך השלכות חיוביות משמעותיות לשוק העבודה מבחינת מידת ההתאמה של הבוגרים לדרישות המשק הישראלי, בעיקר הודות להגברת החשיפה לשפה העברית''. 
עם זאת, הנתונים מצביעים כי למרות העלייה במספר הסטודנטים הערבים הלומדים בישראל, אחוז הסטודנטים בכלל השנתון נותר יציב, מאחר שהירידה בלימודים ברשות התקזזה עם העלייה בלימודים בישראל.