סערה בדרום: ראש עיריית רהט נגד החוק שמונע העסקת מורים שלמדו ברשות הפלסטינית – ''מדיניות של הדרה שיטתית''

ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאווי, תקף בחריפות את יוזמת החוק שלפיה לא יוכלו מורים שלמדו במוסדות אקדמיים פלסטיניים לשמש במערכת החינוך בישראל. בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב: "ממשלת ישראל נערכת לחוק האוסר על גיוס מורים שסיימו את השכלתם באוניברסיטאות הפלסטיניות - מהלך שמשפיע ישירות על אלפי סטודנטים ערבים, ומשקף מדיניות של הדרה ואפליה שיטתית."

לדבריו, מדובר בחוק הפוגע באוכלוסייה הערבית בכלל, ובמגזר הבדואי בפרט, אשר רבים מבניו נאלצים ללמוד מחוץ לישראל בשל מגבלות כלכליות ומחסור במקומות באקדמיה המקומית. אלקרנאווי הוסיף כי הוא מקיים שיח עם חברי הכנסת יוסף אל-עטאונה ווליד אל-חואשלה, במטרה לפעול בכלים פרלמנטריים ובשיתוף פעולה חוצה מפלגות על מנת לסכל את החוק.

"תלמידינו מהווים מקור גאווה עבורנו, ואנחנו נמשיך להגן על זכותם לחינוך ולכבוד", אמר. ראש העיר התייחס גם להשלכות האפשריות על מחסור חמור בכוח אדם חינוכי בפריפריה, וציין כי "במקום לעודד השכלה גבוהה - מקדמים כאן מהלך הרסני שמנתק מאות צעירים וצעירות מהיכולת לעבוד במקצוע בו הוכשרו."

החוק שיזם משרד החינוך בתמיכת חברי כנסת מהקואליציה קובע כי מורים שיסיימו את לימודיהם באוניברסיטה שאינה מוכרת על ידי המל"ג, ובפרט בתחומי הרשות הפלסטינית, לא יוכלו ללמד בישראל. מטרת החוק, כפי שמצוין בנוסח הרשמי, היא "לשמור על רמת ההוראה ולהבטיח שמורים ילמדו על פי תכנים ממלכתיים בלבד." אולם לטענת ראשי הרשויות הערביות, מדובר במהלך ממוקד ופוליטי שנועד לשלול זכויות בסיסיות של מיעוטים בישראל.

הסערה סביב החוק מצטרפת לגל מחאה רחב יותר במגזר הבדואי, שהחל סביב חוק אחר - חוק ההריסה שמוביל ח"כ עמיחי שיקלי. החוק, שנועד לאפשר הריסה מהירה של בתים בכפרים הבלתי מוכרים, הוביל לשורת צעדים מחאתיים חריפים. לפני כשבועיים התקיימה בבאר שבע הפגנה גדולה בהשתתפות כ-5,000 איש, שהגיעו באוטובוסים מהדרום, המרכז והצפון. המחאה כללה גם חרם צרכני נרחב על העסקים בעיר באר שבע, שיצר פגיעה כלכלית מוחשית לקראת חג הקורבן.

ביום חמישי הקרוב צפויה להתקיים הפגנה נוספת מול קריית הממשלה בבאר שבע, ובמגזר מדגישים: "זו לא הפגנת אזהרה – זו הדרך שלנו להיאבק על קיום שוויוני. ההדרה מתחום החינוך, לצד הריסת בתים והדרה תעסוקתית – הם שורה אחת באותה מדיניות."

המאבק במגזר הבדואי, שלראשונה מצליח לאחד קולות משבטים, תנועות, עמותות וראשי רשויות – הופך לאחד הקולות המרכזיים בדרום בשבועות האחרונים.

חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב מסר: "לצד הפסקה של העסקת מורים שחוזרים ללמד בנגב עם מטען פלסטיני . נדרש לחזק את מערכת החינוך הישראלית ולעודד הוראה בישראל של בוגרי מערכת החינוך הבדואים. הרי מי שלמד בשטחים סביר שלא יחזור וילמד אהבת ישראל .

אך במקביל תפקידה של המדינה לסייע לחברה הבדואית להשתלב , לעמוד בתנאי סף ולסיים לימודי הוראה ישראלית . במקום שהמנהיגות של התנועה האיסלאמית וארגוני "זכויות אדם" למינהם שמנציחים את מצב החברה הבדואית, כדאי שיקראו לתיקון של מערכת החינוך בנגב לצד יצירת סל כלים הוליסטיים לחיבור לחברה הישראלית ולעתיד משותף".