ארז בדש מתריע: ''הקליעים כבר נכנסים לבתים בעומר – אם לא נתעורר עכשיו, נאבד את המדינה''

ראש מועצת עומר בשיחה עם חדשות באר שבע והנגב: תושבים מפוחדים, ירי בלילות ותחושת הפקרה • קורא לממשלה להתעורר: ''זו לא רק בעיה של המשטרה ולא של בן גביר – זה איום לאומי''
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
ארז בדש מתריע: ''הקליעים כבר נכנסים לבתים בעומר – אם לא נתעורר עכשיו, נאבד את המדינה'' צילומים: מועצת עומר, רשתות - על פי סעיף 27 א'

ראש מועצת עומר, ארז בדש, מלווה מקרוב את התגברות תופעת הירי הבלתי פוסק מהפזורה הבדואית. למרות ירידת הנושא מהכותרות הארציות, הוא ממשיך להבהיר: מדובר בבעיה שמסכנת חיים מדי יום.
"זה קורה כל הזמן", הוא אומר בשיחה מיוחדת עם חדשות באר שבע והנגב. “לא מדובר באירוע נקודתי או בגל חולף. ירי מהפזורה היה פה גם לפני השבעה באוקטובר, והוא רק החריף מאז. יש תחושת הפקרות אמיתית. רק לאחרונה קליע חדר לסלון בית במרכז עומר. במקרה אחר – לחדר שינה. זה לא דמיון, זו מציאות.”

נכנסים לבית ומוצאים נשק – כל הדיירים טוענים: זה לא שלי. ובגלל דרישות ראייתיות בלתי אפשריות, אף אחד לא נעצר. אני אומר: מצאת נשק בבית? תעצור את כל בני הבית. החקיקה חייבת להשתנות

 

בדש מתאר מציאות מטרידה: “תושבים יושבים בגינה או מארחים חברים – ופתאום נשמעות צרורות ירי. חלק מהירי מגיע מחתונות, חלק מסכסוכי חמולות, וחלק פשוט ממתחמים סמוכים. זה לא משהו שאנחנו יכולים להמשיך לסבול. זה פוגע בתחושת הביטחון הכי בסיסית.”
לדבריו, המשטרה לבדה לא יכולה לפתור את התופעה: “קל להפיל את הכל על המשטרה – אבל זו הסחת דעת. המשטרה צריכה כוח גיבוי. דרוש פה טיפול שורש, עם שינוי עומק בשלוש רמות: חקיקה, אכיפה וענישה. לא מבצע פה ושם, אלא נוכחות יומיומית מתמשכת.”
בדש לא חוסך ביקורת גם ממקבלי ההחלטות: “אם המדינה לא תבין שזו בעיה לאומית – לא רק של הדרום אלא גם של הצפון – אנחנו נאבד שליטה. לא מדובר בשר כזה או אחר, אפילו לא בן גביר. זו לא בעיה של אדם אחד. זה דורש מטה ממשלתי ייעודי ואכיפה אחידה.”
ארז אף מתייחס לאירוע הקשה שהתרחש בשבוע שעבר בתל שבע, שבו נרצח ילד בן 8 לאחר שנורה למוות בעת שהיה ברכב עם אביו. “זה לא יכול להיות שדבר כזה קורה בישראל ואנחנו ממשיכים הלאה. אנחנו מדברים על ילד קטן, חף מפשע, שנרצח באכזריות רק כי מצא את עצמו ברכב הלא נכון בזמן הלא נכון. זה אות קלון למערכת – והוכחה שצריך לטפל בזה מהיסוד.”

בנוגע לבנייה הבלתי חוקית ונשק בלתי חוקי, מצביע בדש על פרצה ברורה בחוק: “נכנסים לבית ומוצאים נשק – כל הדיירים טוענים: זה לא שלי. ובגלל דרישות ראייתיות בלתי אפשריות, אף אחד לא נעצר. אני אומר: מצאת נשק בבית? תעצור את כל בני הבית. החקיקה חייבת להשתנות.”
למרות הכול, בדש מציין התקדמות מסוימת – בעיקר בהפעלת המשמר הלאומי: “רק לאחר לחצים שלנו, המשמר הלאומי התחיל להיכנס לחתונות ולמוקדי ירי. זה התחלה, אבל זה צריך להיות קבוע. לא תגובה לאירוע – אלא מניעה שיטתית.”
לסיום הוא קורא לאחדות בין ראשי הרשויות בנגב: "הבעיה היא שכרגע אנחנו לא מספיק מתואמים. כל אחד עוסק בבעיות המקומיות שלו. אם לא נתאגד כקבוצה ונפעיל כוח מול הממשלה, לא נצליח להביא שינוי אמיתי."

“זו לא מלחמה פוליטית – זו מלחמה על הבית. אם לא נלחם על המשילות עכשיו, לא יהיה לנו מחר על מה להילחם.”
בדש מוסיף כי אחת הדרכים המרכזיות לטיפול מעמיק בבעיה היא קידום ואישור חוק ריפמן, הצעת חוק המקודמת בימים אלה בכנסת, שמטרתה להסדיר את נושא הפזורה הבדואית, לקדם תכנון, רישוי ואכיפה ולחזק את המשילות בדרום. לדבריו, “חוק ריפמן הוא הזדמנות נדירה להחזיר את המדינה לשטח – אם החוק לא יעבור, כל הפעולות הנקודתיות פשוט לא יספיקו.”