בין חמלה לסכנה: תופעת מקבצי הרחוב בצמתים בבאר שבע מחריפה – ומעמידה את הנהגים והעירייה במבוכה

בכל שעה ביום, כמעט בכל צומת מרכזי בבאר שבע – התמונה חוזרת על עצמה: רמזור אדום, תנועה נעצרת, ומקבץ נדבות ניגש בין המכוניות, פונה לנהגים, מקבל כמה שקלים או סירוב, ואז ממהר להתפנות – לפעמים רק כשכבר התחלף האור לירוק.
המצב הזה, שחוזר על עצמו בצומת הכניסה לעיר מצפון, בצומת הקאנטרי בדרך מאופקים, בשדרות טוביהו ובכניסה למרכז ביג, הפך כבר מזמן ממקרה רווחה נקודתי למפגע תחבורתי חמור – וסכנה ממשית לחיי אדם.
אני נמצא ברחוב כי אין לי ברירה", העיד יהודה (שם בדוי), בן 45 מבאר שבע, שמקבץ נדבות דרך קבע בצומת אליהו נאוי. לדבריו, ביום טוב הוא אוסף 150 ש"ח, מהם מחצית מועברים ל"מי שמטפל בצומת". ביום רע – פחות מ-20 שקלים. לעיתים – כלום
תופעה עירונית שהפכה לבעיה מערכתית
תושבים ונהגים מדווחים על התופעה מזה שנים, אך בשנה האחרונה נדמה שהיקפה הוכפל. תצפיות ותיעודים ממקומיים חושפים: בצומת מרכזית אחת נראים לעיתים שלושה ואפילו ארבעה מקבצי רחוב הפועלים במקביל. חלקם מבוגרים, נכים, נשים וקשישים – אך יש גם צעירים שנראים בריאים לגמרי, ולעיתים אף ילדים.
"הבעיה מתחילה כשמישהו ניגש לחלון שלי, האור מתחלף לירוק – והוא עדיין בין הרכבים", מספרת רותם, תושבת נווה זאב, "לא נעים לי לנסוע, אבל לא נעים לי גם שהוא יישאר באמצע הכביש. זה מצב שמייצר מתח ולחץ – בכל נסיעה."
נהגים אחרים מדווחים על מקרים שבהם מקבצי הרחוב דופקים על שמשות הרכב, מסמנים תנועות עם הידיים, ולעיתים גם מתווכחים כשלא מקבלים דבר. ילדים במושב האחורי נבהלים – וההורים מתוסכלים. "זה לא נגמר בטוב אם נמשיך להתעלם מזה", מזהיר נהג מונית בעיר.

רווחה מול רמזור: דילמה אנושית
מאחורי היד המושטת עומדים לרוב אנשים מוכרים לרווחה – חסרי דיור, מכורים, נכים, מתמודדי נפש. לא פעם גם תושבים שקופים שמגיעים לצומת אחרי שעות של חיפוש מזון או פרנסה בסיסית.
"אני נמצא ברחוב כי אין לי ברירה", העיד יהודה (שם בדוי), בן 45 מבאר שבע, שמקבץ נדבות דרך קבע בצומת אליהו נאוי. לדבריו, ביום טוב הוא אוסף 150 ש"ח, מהם מחצית מועברים ל"מי שמטפל בצומת". ביום רע – פחות מ-20 שקלים. לעיתים – כלום.
הסכנה שבאמצע הכביש
הבעיה הבוערת ביותר היא הסיכון הבטיחותי: נהגים מודים שמקבצים הולכי רגל – מכל גיל – בין כלי רכב נעים, מהווים סכנת תאונה ממשית.
במרץ האחרון, תיעוד מבאר שבע הציג מקבץ נדבות עם מגבלה פיזית בולטת, כשהוא חוצה ברמזור ירוק מול רכבים שמתחילים לנסוע.
במקרה אחר, מתועד מוכר סחורה שאינו מצליח לצאת מהכביש בזמן – ונתקע באמצע הצומת כשכבר אין אור אדום.
"אחד המדריכים שלי בצעירותי אמר פעם: 'אם זה קרוב למוות – זה כבר לא עזרה'. אנחנו צריכים להפסיק עם האדישות", מסביר תושב מרכז אורן.
מה עושים בעירייה ובמשטרה?
בעיריית באר שבע מודעים לבעיה ופועלים בניסיון לאזן בין רגישות חברתית לאכיפה.
במהלך השנים האחרונות הוקם צוות ייעודי משולב – שיטור עירוני, משטרה, ורווחה, שמבצע פעולות הסברה ורתימה מול מקבצי הרחוב. בשלב ראשון ניתנות אזהרות ומוצעים פתרונות סיוע, ואם אלו לא מתקבלות – עוברים לשלב אכיפה, הכולל דוחות, פינוי בכוח ולעיתים כתבי אישום.
בשנת 2014, באירוע תקדימי, הוגשו כתבי אישום נגד ארבעה קבצנים שפעלו בצמתים בעיר. אחד המקרים – של אישה בשנות ה-50 לחייה שעמדה בכביש והמשיכה לפנות לנהגים גם לאחר שהאור התחלף – שימש תקדים משפטי, והוביל לאכיפה ממוקדת באותה תקופה.
ב-2022 שוב עלתה הבעיה לסדר היום התקשורתי, לאחר שתושבים תיעדו ופרסמו פעילות מוגברת של קבצנים בצומת שדרות טוביהו. בעקבות הפניות, בוצעו מבצעי שיטור שבועיים – אך התופעה שבה וחוזרת.
ולמה דווקא בבאר שבע?
לפי הנתונים הארציים, תופעת הקבצנות בצמתים רווחת בערים מרכזיות בישראל, אך בבאר שבע קיימים מאפיינים ייחודיים:
1. ריבוי כניסות מרכזיות לעיר עם תנועת רכבים צפופה.
2. תנאי אקלים נוחים לרוב שעות היום – כולל חורף קל.
3. מיקום גיאוגרפי המחבר בין הדרום לעיר המרכזית הגדולה.
4. פערים סוציו-אקונומיים עמוקים בשכונות הדרומיות של העיר.
לאורך כל הדרך, הקו המחבר בין חמלה לצורך באכיפה – נשאר דק ובלתי ניתן להפרדה.
הפנייה האנושית לחלון המכונית פוגשת את הדחף לתרום ולעזור – אך גם את המציאות המשפטית, התחבורתית והבטיחותית. אוטו שעוצר פתאום, ילד שנבהל, קבצן שלא מספיק לחצות בזמן – והסיוט כבר מעבר לפינה.
העירייה פועלת, אבל חסרה מדיניות ארצית כוללת", מסביר גורם ברווחה. "אי אפשר לצפות מעיר אחת לפתור לבד את בעיית הקבצנות בכבישים."
כל עוד המדינה לא תקצה משאבים משמעותיים – מישהו אחר ייפגע. בכביש. באור ירוק.

סגן ראש עיריית באר שבע והממונה על תיק הרווחה, הרב אושרי אביכזר, אומר בתגובה:
‘’תופעת הקבצנים בעיריית באר שבע ידועה ומטרידה , והטיפול בה משמעותי וחשוב. ישנו מודל עבודה בין גורמי האכיפה והטיפול בעיר.
‘’מדובר בטיפול המורכב מפן טיפולי ופן אכיפתי.
‘’יש לציין שמיפוי מאפייני הקבצנים מעלה שמדובר באוכלוסיה מורכבת, חלקם אינם תושבי העיר, רובם בעלי בתים, ומאופיינים בהתמכרויות ותחלואה נפשית.
‘’אגף הרווחה בעיריית ב"ש עובד יחד עם גורמי האכיפה, השיטור והפיקוח, בטיפול בקבצני העיר באר שבע ומקצה משאבים רבים של זמן, חשיבה וכ"א.
הטיפול מתבטא ב:
סיורים משותפים, ונפרדים, סיורים יזומים במטרה לאתר ולהכיר כל קבצן, מאפייניו וצרכיו.
ניסיון לפנות את הקבצן מהצומת או כל מקום שבו הוא נמצא, ולהתריע בפניו על הסיכון המצוי בהתנהגותו, ולעיתים נעשה פינוי פיזי, לרוב מרצון.
לצערינו אין חוק האוסר על קיבוץ נדבות ואין בסמכות גורמי האכיפה לפנות קבצן בכוח, והקבצנים יודעים זאת.
ניסיון לגייס לתהליכי טיפול, גמילה, סיוע פסיכוסוציאלי, מיצוי זכויות, הפנייה לגמילה וקורת גג, פנייה לפסיכיאטר במידת הצורך, בכדי לסייע לקבצן לצאת מהכביש. הצוותים המלווים אתה טיפול מאד מחויבים והתהליך עקבי ואף מניב תוצאות, אך לצערינו ב"ש מהווה מטרופולין בדרום ומושכת אליה קבצנים רבים.
התהליך מצריך שיתוף פעולה מצד הקבצנים.
נעשו ניסיונות שונים מטעם הרשות לבנות נהלים לאכיפה והרתעת הקבצנים. אך הן לא עמדו במבחן חוק האדם וזכותו, והרשות ממשיכה לבחון איך ניתן לפנות קבצן מטריד עפ"י חוק''.